משה הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה הלוי
משה הלוי
משה הלוי
משה הלוי
לידה 26 בפברואר 1895
מסטיסלב, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בדצמבר 1974 (בגיל 79) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
צאצאים אהלה הלוי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוחית זיכרון על ביתם של משה הלוי ולאה דגנית ברח' דב הוז 9 בתל אביב

משה הלוי (גורביץ') (26 בפברואר 189526 בדצמבר 1974) היה במאי תיאטרון ישראלי, מייסד תיאטרון "האהל".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם משה וולפוביץ' גורביץ' בעיר מסטיסלאב שברוסיה (כיום בבלארוס). הלוי היה חבר תיאטרון "הבימה" במוסקבה עם היווסדו בשנת 1917. עלה לארץ בראשית שנות העשרים ובשנת 1925 ייסד את תיאטרון האהל שאת שמו בחר יחד עם חיים נחמן ביאליק, קיבץ קבוצה של 22 שחקנים צעירים וחסרי ניסיון והדריך אותם לעלייה לבמה, לקראת הופעתם הראשונה ב-22 במאי 1926 בהצגת "נשפי פרץ", ערב מערכונים לפי סיפורי י"ל פרץ, באולם גימנסיה הרצליה. בשנים 1932-1937 ביים את תהלוכת העדלאידע בתל אביב. בשנת 1954 הקים הלוי סטודיו תיאטרון בשם 'דוכן', שפעל בחסות בית ציוני אמריקה[1]. משה הלוי היה במאי הבית של האהל ומנהלו. הלוי היה מחסידי שיטת סטניסלבסקי של במאי התיאטרון הרוסי קונסטנטין סרגייויץ' סטניסלבסקי, ששמה את הדגש על הבעה עזה של רגשות, וברוח זו ביים את הצגות האהל. בתקופת היישוב היה האהל, לצידה של הבימה, אחד מן התיאטרונים המובילים ביישוב. בתקופת המדינה הלך כוכבו של האהל ודעך, עד שנסגר סופית בשנות השישים.

משה הלוי היה נשוי לחנה רובינא, והתגרש ממנה לפני עלייתו לארץ ישראל. בארץ נשא לאשה את לאה דגנית שחקנית האהל, ולהם בת, הזמרת אהלה הלוי, שהייתה אשתו הראשונה של שייקה אופיר.

נקבר בבית העלמין קריית שאול. בתו הקימה על קברו מצבה בדמות אוהל (וכך עשתה גם על קבר אמה).[2]

בשנת 1980 קבעה עיריית תל אביב את הפרס השנתי העירוני לאמנות הבימה על שמו של משה הלוי. בערים ראשון לציון ונתניה נקראו רחובות על שמו.

זיכרונותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דרכי עלי במות, תל אביב: מסדה ('ספריה לתיאטרון'), תשט"ו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'הלוי (גורויץ'), משה', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 179. (הספר בקטלוג ULI)
  • חיים שהם, 'ממוסקבה לארץ ישראל: בדרך ליצירת תרבות פועלית מקורית', במה 112 (תשמ"ח), 30–37. (על הלוי וראשיתו של תיאטרון "האהל")

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]