משה בן-מנחם
 | |
| לידה |
1 במרץ 1898 ז' באדר תרנ"ח יארוצ'ין, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
21 בנובמבר 1968 (בגיל 70) ל' בחשוון תשכ"ט רעננה, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| שפות היצירה |
עברית |
| צאצאים |
ארי בן מנחם, אסף בן-מנחם |
  | |
משה בן-מנחם (שלַנגר-מוֹהר) (בכתיב ארכאי: מאָהר, לעיתים שלאנגר; ז' באדר תרנ"ח, 1 במרץ 1898 – ל' בחשוון תשכ"ט, 21 בנובמבר 1968) היה משורר, סופר, מסאי ומבקר ישראלי, מורה במקצועו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה בן-מנחם שלנגר נולד בשנת 1898 בכפר יארוטשין שבמחוז אולנוב, גליציה, אוסטריה (כיום בפולין) במשפחה יהודית, ולאחר מכן למד לימודים כלליים. במלחמת העולם הראשונה שירת כחייל בצבא האוסטרי (כתב בעקבות חוויותיו קובץ סיפורים בשם "במעלה ההר", תרפ"ד). לאחר המלחמה עסק בהוראה בגליציה ובגרמניה. לאחר עליית הנאצים לשלטון ב-1933 עבר לצרפת, וב-1934 עלה לארץ ישראל עם משפחתו. בארץ התיישב במושבה רעננה, ובה חי כל ימיו. במשך כעשרים שנה שימש כמורה בבית הספר העממי במושבה.
בן-מנחם פרסם שירים, מסות, רשימות ומאמרי ביקורת בעיתונות העברית בארץ (כתבי העת הספרותיים "גליונות" ו"מאזנים") ובחוץ-לארץ ("המצפה", "הצפירה").
משה בן-מנחם נפטר ברעננה בשנת 1968 לאחר מחלה קצרה, בגיל 70. נקבר בעירו. הותיר את אשתו חיה (לבית אפלבאום), ושלושה ילדים: ארי בן-מנחם (פיזיקאי, מתמטיקאי והיסטוריון של המדע), אסף בן-מנחם (אמן ומשורר) ויעל שנקר.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה שלנגר מאהר, במעלה ההר: סִפורים, ברלין: פלס, תרפ"ד.
- משה שלאנגר, ירמיהו בבית היוצר: פואמה דרמטית, תל אביב: צ' לינמן, תש"א.
- משה בן מנחם (שלנגר), חסד ערבים: שירים ופואמות, ירושלים: חבורת סופרים אנך על ידי אחיאסף, תשי"א 1951.[1]
- משה בן מנחם, הר הזהב: טורי אגדה, תל אביב: עם עובד, תשט"ו.
- משה בן מנחם, במעלות השיר: שירים ופואמות, תל אביב: יבנה, תשכ"ו 1966.
- משה בן מנחם, בנתיב האור: מסות רשימות ודברי בִּקֹרת, תל אביב: יבנה, תשכ"ט 1969.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה בן-מנחם, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- כתבי משה בן-מנחם בפרויקט בן-יהודה
- משה בן מנחם (שלנגר) ז"ל, הצופה, 22 בנובמבר 1968
- י. עמוס, בין המבקר למבוקר, הצופה, 29 בנובמבר 1968
- עץ המשפחה של משה בן-מנחם (אורכב 11.06.2020 בארכיון Wayback Machine) באתר מורשת רעננה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ביקורת: מבי"ן, שירים ליהנות ניתנו, הצופה, טורים 2–3, 15 ביוני 1951.