מרקו פולו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרקו פולו
Marco Polo
לידה 15 בספטמבר 1254
הרפובליקה של ונציההרפובליקה של ונציה ונציה
פטירה 8 בינואר 1324 (בגיל 69)
הרפובליקה של ונציההרפובליקה של ונציה ונציה
לאום איטלקי
בת זוג דונטה באדואר
צאצאים Fantina Polo, Agnese עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 12711324 (כ־53 שנים)
מספר מסעות 1 (18 שנים)
גילויים בולטים דרך המשי
אזורים שחקר בעיקר את תחומי האימפריה המונגולית
מסע מרקו פולו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרקו פולואיטלקית: Marco Polo‏; 15 בספטמבר 12548 בינואר 1324)[1] היה סוחר וחוקר ארצות ונציאני, אשר יחד עם אביו ודודו (ניקולו ומפאו פולו) היה אחד האירופאים הראשונים שנסע לאורך דרך המשי, הגיע לסין, ביקר את השליט המונגולי קובלאי חאן (נכדו של ג'ינגיס חאן) ואף ערך סיורים בהודו ובטיבט. סיפור מסעותיו מסופר בספרו "מסעותיו של מרקו פולו". משפחת פולו חיה בסין במשך 17 שנה בטרם חזרה לוונציה. לאחר החזרה, בקרב ימי בין ונציה לג'נובה, נתפס פולו ונאסר. במשך מאסרו הכתיב את קורותיו לרוסטיצ'לו דה פיזה, אשר כתב מספר ספרים בעצמו בנושא מסעות למזרח. יש הטוענים כי מטרת הסיפורים של השניים הייתה יצירת מדריך לסוחרים עם המזרח[2]. הדעה המקובלת היא שפולו הוא מגדולי המגלים, אולם יש כאלה הטוענים שהוא מגדולי השקרנים, וסיפוריו לא היו ולא נבראו.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקו פולו נולד בשנת 1254 ברפובליקה של ונציה. תאריך לידתו המדויק, כמו גם מקום לידתו לא נמצאו בארכיונים של אותה התקופה ולא ידועים בוודאות. מקום הולדתו של מרקו פולו נחשב בדרך כלל לוונציה, אך יש שטוענים שהייתה זו העיר קונסטנטינופול (איסטנבול של היום).

ישנה מסורת שעל פיה מוצאה של משפחת פולו באי קורסולה שבים האדריאטי, בקרואטיה של היום. בעיר אף ישנו בית שעליו נאמר שמרקו פולו נולד בו. מסורת זו נחשבת למפוקפקת, משום שהעדויות ההיסטוריות לגביה אינן חותכות. למרות זאת ברור כי משפחת פולו קנתה אחוזה בוונציה והמשפחה נחשבת ונציאנית.

כמעט שום דבר לא ידוע על ילדותו של מרקו פולו עד שהיה בן חמש-עשרה, למעט העובדה שהוא בילה כנראה חלק מילדותו בוונציה, שאמו מתה בצעירותו והוא גדל בבית דודיו. הוא קיבל חינוך טוב, למד כמה מקצועות הקשורים במסחר כמו מטבע חוץ, אומדן, וטיפול בספינות משא; ייתכן שלמד גם מעט לטינית.

המסע הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשפחת פולו היו מגלים אחרים מלבדו של מרקו. אביו ניקולו ודודו מאפיו היו סוחרים מצליחים במסחר עם המזרח. שני הסוחרים יצאו לאסיה מקונסטנטינופול ב־1260[3] והגיעו לחאנבאליק (בייג'ינג של ימינו) בשנת 1266. בדרכם חזרה מאסיה הגיעו לעכו, בירתה של ממלכת ירושלים הצלבנית, שם נשארו כשנתיים עד לחזרתם למשפחותיהם בוונציה ב-1269 עד 1270[4]. בשובם, פגשו לראשונה את מרקו.

השיירה של מרקו פולו. פרט מתוך האטלס הקטלני, 1375

ניקולו ומאפיו חזרו מסין כשליחיו של המנהיג קובלאי חאן עם מכתב הממוען לאפיפיור הקורא לו לשלוח למונגוליה אנשים משכילים שיוכלו ללמד את המונגולים את דרך החיים באירופה.

המסע השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תשובתו של האפיפיור לקובלאי חאן ב־1271 נסעו מאפיו, ניקולו ומרקו פולו למסע שני למזרח. זמן קצר לאחר מכן הפך פולו לשליחו של החאן. ב־17 שנות שירותו את החאן הכיר פולו את סין לאורכה ולרוחבה ולמד רבות על הישגיהם של הסינים שבתחומים רבים היו מתקדמים יותר מעמיתיהם האירופים.

מרקו פולו בתלבושת טטרית. ציור מהמאה ה-17 או ה 18.

בין היתר מתאר פולו בספרו את ממלכתו של קובלאי חאן, אשר אצלו, פולו דודו ואביו היו אורחים במהלך מסעם מזרחה. תיאורו של פולו מאפשר הצצה לצורת המבנה השלטוני של ממלכתו של קובלאי, ובין היתר מערכת היחסים עם הממלכות המונגוליות האחרות הסובבות אותו. מתיאור זה עולה כי ממלכתו של קובלאי הייתה נחלה משפחתית, אשר נתמכה על ידי ממלכות מונגוליות משפחתיות אחרות, שבעברן היו קשורות לג'ינגיס חאן[5]. תיאור זה מאפשר להבין כי המרכיב המשפחתי הוא העיקרי כאן, משמע ההישענות על מקור הלגיטימציה הג'ינגיסית, זו הקשורה לג'ינגיס חאן, ובנוסף לכך הישענות על קרובי משפחה אשר שולטים בממלכות נוספות.

מתיאורו של פולו עולה כי ממלכתו של קובלאי הייתה מפוזרת מבחינת סמכויות הניהול, שכן היא נוהלה על ידי פקידים, אשר הוכפפו לשופט; בראש השופטים עמדו שנים-עשר ברונים אשר פיקחו עליהם והכווינו את דרכם. ממלכתו של קובלאי חולקה ל-34 מחוזות, אשר עליהם שלטו מושלים אשר נתמנו על ידי הברונים ואושרו על ידי החאן. במקרים בהם שנים-עשר הברונים לא הסכימו על נושא מסוים, או אם הרגישו כי הנושא הנדון הוא בעל חשיבות עליונה, הביאו נושא זה לתשומת לבו של החאן. נוסף לענייני המדינה השוטפים, בידי הברונים היה להחליט על הקצאת הצבא ושינועו למחוזות הממלכה על פי הבנתם. גם כאן, במקרים מיוחדים או במקרה של חוסר הסכמה בין הברונים, הובא הנושא לידי החאן לפתרון[6].

עוד מתיאורו של פולו על ממלכתו של קובלאי, עולה כי הממלכה המונגולית הגדולה לא הייתה מאוחדת, אלא מחולקת לנחלות משפחתיות, שביניהן התקיימו קשרי גומלין, לעיתים בצורה של מסחר ושלום ולעיתים אף בצורה של מלחמה[7]. ישנו ויכוח במחקר ההיסטורי האם המלחמות בין נחלות המשפחות נבעו מתוך מרידה בסמכותו של קובלאי או על מנת לשנות את המצב הקיים בכל האמור לחלוקת השטח בין הממלכות[8]. דוגמה לכך אפשר לראות במקרה שבו קאידו יצא למלחמה כנגד קובלאי חאן, אשר מתועדת על ידי פולו בספרו[9].

פולו באיטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם חזרתם מסין ב־1295 הפכה משפחת פולו לסנסציה ומשכה קהל רב של מאזינים ספקנים שבאו לשמוע את סיפוריהם על המזרח הרחוק. לאור חוסר האמונה שבה נתקל, ארגן פולו ארוחה גדולה שבמהלכה התלבשה משפחת פולו בבגדי איכרים סינים, וממש לפני תחילת הסעודה שלפו המארחים מכיסם אבני חן ותכשיטים רבים שאותם קיבלו בסין. למרות תצוגה מרשימה זו המשיכו רבים מהאורחים בקהל לפקפק באמיתות הסיפורים.

מזגו של מרקו פולו, אשר לא ידע מנוח, הוביל אותו לקחת חלק בקרב ימי בין ג'נובה לוונציה ב־1298. הוא נתפס, ובמהלך חודשי מאסרו הכתיב רשמים מפורטים על מסעותיו באזורים הבלתי נודעים אז במזרח הרחוק. ספרו תורגם לשפות אירופיות רבות, אולם המקור אבד ובימינו ישנן מספר גרסאות סותרות של הספר. הספר הפך להצלחה גדולה ומיידית, הישג גדול באירופה שלפני המצאת הדפוס.

האם אכן התרחש המסע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהיה פולו על מיטת חוליו, התחנן בפניו כומר שיתוודה על כך שבדה את סיפוריו, אך פולו סירב וטען: "לא סיפרתי חצי ממראה עיניי".

אף שהדעה הרווחת בקרב היסטוריונים היא שמרקו פולו אכן הגיע לסין, ישנם המפקפקים בקביעה זו וטוענים שלא הגיע כל כך רחוק ושלמעשה סיפר סיפורים ששמע מפי אחרים, למשל מסוחרים ערבים שנהגו לסחור לאורך דרך המשי בין המזרח הרחוק למזרח התיכון וסיפרו בפירוט רב על הקורות אותם במהלך המסעות.

מרקו פולו ואחיו מתקבלים בחצר קובלאי חאן. ציור מ-1412.

הספקנים טוענים שבסיפוריו של פולו ישנן השמטות רבות ובולטות, כגון הכתב הסיני, מקלות אכילה, כריכת רגליים, תה והחומה הגדולה של סין. בנוסף, רישומים סיניים אינם מזכירים את פולו אף על פי שלפי סיפוריו היה שליח מיוחד של קובלאי חאן במשך 17 שנה, וזאת למרות הרישום הזהיר והקפדני של ההיסטוריה שהיה נהוג בסין של אותה תקופה.

ציור בספר המסעות של מרקו פולו בצרפתית, 1500

בהרצאתה של ההיסטוריונית יוליה ברשדסקי-ליבוביץ' "הרפתקאותיו של מרקו פולו במזרח", היא מציינת שיש ברשומות ההיסטוריות ציון של שמו של פולו, וכן העובדה שלקובלאי חאן היה חבר זר. כמו כן גשר מרקו פולו שתיאר מרקו פולו בכתביו (אם כי בגודל גדול משהוא באמת) עומד על כנו מחוץ לבייג'ינג. מאחר שסוחרים רבים ערכו את המסע, אין סיבה לחשוב שמרקו פולו לא ערך את המסע. כמו כן הנושאים שחסרים בתיאוריו עשויים להיות תולדה של הזמן הרב שעבר מאז עד שהכתיב את זכרונותיו לרוסטיצ'לו, אשר עמעם את זכרונו וכן סיבות נוספות כגון: פולו הכיר את מנהג שתיית התה מפרס, החומה הגדולה בתקופתו לא הייתה בשיאה, והמונגולים פשטו דרומה והרסו את המעט שהיה. מנהג כפיתת כפות הרגליים החל רק בתקופת שושלת סונג (המאה ה-12) ולא היה נפוץ בזמן שביקר מרקו פולו בסין. לפי ברשדסקי-ליבוביץ' מקובל בימינו להכיר במסעו של מרקו פולו כאמת.

מצד שני מתאר פולו מאפיינים אחרים של המזרח בפירוט רב: כסף מנייר, התעלה הגדולה, מבנה הצבא המונגולי, נמרים, שירות הדואר האימפריאלי. הוא גם מתייחס ליפן בשמה הסיני "זיפנג" או "צ'יפאנגו", אזכור זה של יפן נחשב לראשון בסיפורת המערבית.

השפעה היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקו פולו. איור בספר מסעות מרקו פולו בשפה הגרמנית. נירמברג, 1477

על אף שפולו לא היה האירופאי הראשון שביקר בסין (ראו ג'ובני דה פיאן דל קרפיני (אנ')), הפך ספרו המצליח את מסעו לידוע ולמתועד ביותר באותה תקופה. ספרו של מרקו פולו משופע בידיעות ובהסברים אודות קורותיו במסעו. בין היתר מתאר פולו את מהלך מסעו תוך תיאור גאוגרפי עשיר. בספרו של פולו אפשר למצוא מידע רב, אשר היה בעל משמעות לחוקרים אירופאים אשר באו בעקבותיו, שכן פולו מביא בספרו תיאורי ערים, לעיתים בפירוט רב ולעיתים בצורה מונוטונית שחוזרת על עצמה. תיאורי ערים אלו, בנוסף לתחומי המסחר שאותם פיתחו אנשי הערים, יכלו לאפשר פיתוח מסחרי בין המזרח לבין אירופה באמצעות ידע זה, שכן בתיאורי הערים הללו מוסיף פולו תיאורים בעלי נופך כלכלי ומסחרי ברור, שבהם הוא מציין באילו מקומות ניתן למצוא טובין מסוימים אשר יכולים להיסחר[10]. נוסף לתיאורי הסחורות ובעלי המלאכה בערים, פולו מוסיף לעיתים רבות תיאור על שליטי האזור ועל יחסי האוכלוסייה, אחד כלפי השני וכלפי זרים אשר יכולים לפגוש בהם. פעמים רבות הוא אף משלב סיפורים מקומיים אשר יכולים להסביר יחסים אלו[11]. אלמנטים אלו יכולים להראות כי פולו כיוון את כתיבתו לסוחרים אשר עתידים לשים פעמיהם למזרח אסיה.

ישנה סברה שלפיה פולו היה הראשון שהביא לאיטליה מספר מוצרים שלא היו שם קודם לכן, כגון גלידה, פיצה, משחק הפיניאטה, פסטה, (איטריות) ומשי. דיווחים אלו נחשבים למפוקפקים משום שישנן עדויות המעידות למשל על הימצאותה של פסטה באיטליה כבר מהעת העתיקה.

על שמו של מרקו פולו קרויים:

  • ספינת מפרשים תלת תרנית שנבנתה באנגליה ב־1851, והייתה הספינה המהירה ביותר בזמנה, הראשונה שהקיפה את העולם בפחות מחצי שנה.
  • מספר ספינות בצי האיטלקי
  • נמל התעופה של ונציה
  • שני לוויינים בריטיים
  • משחק ילדים ידוע
  • סוכנויות נסיעות רבות
  • רחוב השוק העתיק בעיר עכו
  • דמותו של מרקו פולו על קופסת תה
    מותגים רבים אחרים

מרקו פולו גם היה השראה לכותביהם של רומנים וספרי פנטזיה, ביניהם ספרו של איטלו קאלווינו, "הערים הסמויות מעין", "ילדי המנורה" של פיליפ ב' קר ועוד רבים אחרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bergreen Laurence, Marco Polo: From Venice to Xanadu, London: Quercus, 2007, עמ' 339–342
  2. ^ john Larner, Marco Polo and the discovery of the world, Yale University Press, 1999, עמ' 68–88
  3. ^ Marco Polo, כרך vol.1, Travels, ed. H, Yule, New York, 1992, עמ' XL
  4. ^ Marco Polo, כרך vol.1, Travels, ed. H, Yule, New York, 1992, עמ' XLVI-XLVIII
  5. ^ Marco Polo, כרך vol.1, Travels, ed. H, Yule, New York, 1992, עמ' 457–458
  6. ^ Marco Polo, כרך vol.1, Travels, ed. H, Yule, New York, 1992, עמ' 385–387
  7. ^ Marco Polo, כרך vol.2, Travels, ed. H, Yule, New York, 1992, עמ' 459–462
  8. ^ Michal Biran, The Mongols of Central Asia From Chinggis Khan's Invasion to The Rise of Temur: The Ogodeid and Chaghadaid Realms., The Cambridge History of Inner Asia: The Chinggisid Age, Cambridge University Press, עמ' 49–54
  9. ^ Marco Polo, כרך vol.2, Travels, ed. H, Yule, New York, 1992, עמ' 459–462
  10. ^ Marco Polo, כרך vol.1, Travels, ed. H, Yule, New York, 1992, עמ' 173–174
  11. ^ Marco Polo, כרך vol.1, Travels, ed. H, Yule, New York, 1992, עמ' 170–173