מרנפתח

מרנפתח
	פרעה מרנפתח
לידה	1274 לפנה"ס
פטירה	2 במאי 1203 לפנה"ס (בגיל 71 בערך)
מדינה	מצרים העתיקה
מקום קבורה	עמק המלכים
בן או בת זוג	איסטנופרט השנייה; Takhat
השושלת ה-19 של מצרים
אב	רעמסס השני
אם	איסתנפרת
צאצאים	Seti II; אמנמסס; תאוסרת; Merenptah
	1213 לפנה״ס – 1202 לפנה״ס; (כ־11 שנים)
	→ רעמסס השני אמנמסס ←

מרנפתח (1274 לפנה"ס לערך – 1203 לפנה"ס) היה הפרעה הרביעי בשושלת ה-19 שבמצרים העתיקה. הוא שלט בין השנים 1213–1203 לפנה"ס.

אביו, רעמסס השני, מלך במשך 66 שנים כך שמרנפתח, שהיה בנו ה-13 מאשתו איסתנפרת, עלה לשלטון בגיל מאוחר מאוד - בסביבות גיל 60 ואף יותר. מרנפתח נלחם כנגד מרידות בכנען, אך פועלו החשוב ביותר היה מסע המלחמה לאזור לוב. גויי הים שהשתלטו על לוב פלשו ממנה למצרים וניסו לכובשה, אך מרנפתח הדף אותם, חדר ללוב והביס אותם גם שם.

מרנפתח העביר את המרכז השלטוני מפר-רעמסס בחזרה לממפיס, בה הוא בנה מקדש מלכותי. יורשו של מרנפתח היה סתי השני.

על פי הארכאולוג גרפטון אליוט סמית שהסיר את הכיסוי מעל פני המומיה של מרנפתח ב-7 ביולי 1907, המומיה (שגובהה 1.714 מטרים) מעידה כי פניו של מרנפתח היו דומים במבניהם לאלה של סבו, סתי הראשון, יותר מאשר לאלה של אביו, רעמסס השני.^[1]

בשנת 1940 התגלה הסרקופג של מרנפתח על ידי הארכאולוג הצרפתי פיר מונטה (Pierre Montet) בעת שחפר את קברו השלם של המלך פסוסנס הראשון בטאניס שהייתה בירת השושלת ה-21. באותה עת בתקופת הביניים השלישית במצרים העתיקה, היה מקובל לעשות שימוש משני בפסלים, מונומנטים, וגם סרקופגים מתקופות קדומות. כרטוש על צידו החיצוני האדום של הסרקופג הראה שבמקור היה זה סרקופג של מרנפתח.^[2]

מרנפתח וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מצבת ישראל

מצבת מרנפתח היא כתובת ארכאולוגית שנכתבה בשנתו החמישית של פרעה מרנפתח ולה משמעות חשובה להיסטוריה של עם ישראל ולארכאולוגיה המקראית, בהיותה המקור החיצוני הראשון המזכיר את עם ישראל. באסטלה המכונה אסטלת מרנפתח הוא מתפאר במלחמותיו וניצחונותיו. בין שאר המלחמות נכתב: ”ישראל הושם אין זרע לו”. מתיאור זה שההשמדות המתוארות בו הם לרוב מוגזמות, כהרגלם של מלכי מצרים ושליטים אחרים ברחבי הסהר הפורה, עולה כי כבר בסביבות אמצע המאה ה-13 לפנה"ס התקיימה קבוצה אתנית בשם "ישראל".

בעקבות אזכור זה, סברו חוקרים מסוימים כי בימיו התרחשה יציאת מצרים. אך כיוון שמתוארת כאן הימצאותם בכנען, הגיעו מרבית החוקרים למסקנה כי יציאת מצרים התרחשה דור או שניים קודם לכן, ייתכן שבתקופת מלכות אביו, רעמסס השני.

ישנה סברה שהיישוב המקראי מי נפתוח, המזוהה עם ליפתא, נקרא על שם מרנפתח.^[3]