מרכזית בת גלים

מרכזית בת גלים
מרכזית בת גלים, ממנה מזדקר בית אגד המאופיין בסגנון אדריכלות ברוטליסטי ובתכנון אריה שרון, בנימין אידלסון, אריה פרייברגר, שמואל רוזוב והמהנדס אשר מילשטין (1997)
מרכזית בת גלים, ממנה מזדקר בית אגד המאופיין בסגנון אדריכלות ברוטליסטי ובתכנון אריה שרון, בנימין אידלסון, אריה פרייברגר, שמואל רוזוב והמהנדס אשר מילשטין (1997)
מידע כללי
סוג מסוף אוטובוסים עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°49′46″N 34°59′00″E / 32.82941389°N 34.98328889°E / 32.82941389; 34.98328889
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חנויות הרוסות בתחנה המרכזית הנטושה

התחנה המרכזית בת גלים ממוקמת בשכונת בת גלים בעיר התחתית של חיפה, ופעלה בשנים 19742003, הייתה חלק ממערך התחבורה הציבורית הפנים-עירונית בחיפה, והבין-עירונית ממנה יצאו אוטובוסים לכל רחבי ישראל.

מבנה התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה התחנה משתרע לגובה ומאכלס בתוכו גם את בניין אגד. המבנה תוכנן על ידי משרד האדריכלים שרון-אידלסון יחד עם רוזוב-פרייברגר[1]. תכנון הקונסטרוקציה הייחודית לתחנה הופקד בידי המהנדס אשר מילשטין ממשרד המהנדסים "א. מילשטין - א. זינגר". בעבר שכנו בבניין גם משרדי הנהלת חברת החשמל עד שעברו למגדל חברת החשמל בדרום העיר. הרציפים העירוניים מוקמו בחלק העליון של התחנה, הקרוב לכניסה, כך שהאוטובוסים המגיעים לא היו צריכים לרדת לקומה הבין-עירונית. כמו כן קיים מעבר תת-קרקעי המחבר בין תחנת רכבת בת גלים, מרכזית בת גלים, והתחנות לכיוון מזרח הממוקמות בצידה השני של דרך ההגנה. המעבר איפשר גישה נוחה לקווים החולפים על פני התחנה בדרכם מזרחה - במקור היו אלה הקווים מטירת כרמל ועתלית לכיוון הדר הכרמל. במבנה היו כ-40 חנויות, שני סניפי בנק, סניף דואר, אולם אירועים וקיוסקים[2].

בצמוד לתחנה היה מוסך לטיפול באוטובוסים עם 16 עמדות, חמש תחנות תדלוק, וחניון ל-200 אוטובוסים[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לפתיחתה של התחנה המרכזית בשכונת בת-גלים הייתה קיימת התחנה המרכזית של חיפה בשדרות הכרמל, במושבה הגרמנית, שנמצא לא הרחק משם.

תוכנית להקמת התחנה אושרה על ידי עיריית חיפה בשנת 1965[3], כדי להחליף את התחנה המרכזית בשדרות הכרמל. הבנייה החלה ביוני 1968, על ידי סולל בונה[4]. התחנה נחנכה ב-30 במאי 1974 ונקראה על שמו של מרדכי עופר[2].

לפני שינוי מערך האוטובוסים בחיפה ובניית מרכזית חוף הכרמל ומרכזית המפרץ, הייתה זו התחנה המרכזית היחידה של חיפה, ורוב הנסיעות הבין-עירוניות המגיעות לחיפה היו מסתיימות בה, פרט לנסיעות מסוימות שהיו מסתיימות או מתחילות בהדר: קווי טירת כרמל ועתלית, חלופות שעות שיא של קווי הקריות וצפון הארץ, וכן נסיעות שנכנסות לחיפה בין שישי אחר הצהריים לבין שבת אחר הצהריים. ממנה היו יוצאים קווים לכל חלקי חיפה.

בעקבות פתיחת מרכזית המפרץ ב-2002 ומרכזית חוף הכרמל ב-2003 התחנה נסגרה. בשלב הראשון נשארו עדיין במתחם התחנה רציפים של מספר קווים עירוניים, אך אלה הוצאו ממנה זמן מה לאחר פתיחת מרכזית חוף הכרמל. עד אמצע שנת 2012 בקצה התחנה היה מסוף "בת גלים", אך כיום האוטובוסים מגיעים לתחנת הרכבת חיפה – בת גלים הסמוכה לתחנה, ומאז פעילות האוטובוסים בתחנה נפסקה כולה.

בסוף שנת 2018 השלימה חברת נצבא את רכישת השליטה במתחם[5].

כיום המבנה נטוש לחלוטין ואין בו שום פעילות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרכזית בת גלים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אריאלה בת צבי, אגד יוצא למרחב, דבר, 25 באפריל 1971(הקישור אינו פעיל, 15.2.2019)
  2. ^ 1 2 3 ראובן בן צבי, תחנת האוטובוסים הגדולה בישראל, מעריב, 31 במאי 1974
  3. ^ יעקב העליון, תקציב חיפה בסך 6.6 מיליון ל"י, מעריב, 9 במרץ 1965
  4. ^ 25 במיליון ל"י יושקעו בהקמת תחנת אגד חיפה, דבר, 30 בספטמבר 1970
  5. ^ דותן לוי, נצבא השלימה את רכישת מתחם התחנה המרכזית בבת גלים, באתר כלכליסט, 2 בדצמבר 2018