מרים הנביאה
 | |
ציור מעשה ידי אנסלם פוירבאך משנת 1862. מוצג בגלריה הלאומית הישנה בברלין | |
| לידה | מצרים העתיקה |
|---|---|
| פטירה | קדש ברנע |
| אב |
עמרם  |
| אם |
יוכבד |
| בן זוג | כלב בן יפונה |
| עיסוק |
נביאה |
  | |
מִרְיָם הנביאה היא דמות מקראית, בת עמרם ויוכבד, משבט לוי, אחות אהרן ומשה. נמנית עם שבע הנביאות שקמו לישראל.
מקור ומשמעות שמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במצרית קדומה פירוש השם הוא "אהובה"[1], ובמחקר המקראי משערים שזה המקור לשמה[2].
בסדר עולם דרשו שנקראה כך מכיוון שכבר בעת לידתה המצרים מיררו את החיים של עם ישראל במצרים:"על שם מירור"[3]. ייתכן ששמה סימל את המרי שלה כלפי המצרים, כאשר היא השתתפה בהתנגדות לגזירת רצח הבנים של פרעה ושמרה על משה בתיבה. יש שהדגישו את היות השם בעל שורש משותף עם "הרמה"[4].
ילדותה של מרים הנביאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסורת חז"ל הייתה מרים האחות הבכירה שבמשפחה[5]. לפי חזיונות עמרם נולדה 122 שנה אחרי ירידת יעקב למצרים[6], לפי המדרש נולדה 123 שנה אחרי הירידה למצרים[7]. המסורת מספרת כי בעת גזרת פרעה "כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ", החליט עמרם שמוטב להתגרש מהנשים כדי שלא ייולדו תינוקות. בגמרא[8] נאמר:
וילך איש מבית לוי - להיכן הלך? אמר רב יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו. תנא: עמרם גדול הדור היה, כיון שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר: לשווא אנו עמלין! עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות! ... עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולן והחזירו את נשותיהן.
בהקשר ללידת משה והשלכתו ליאור מופיע מדרש נוסף המתאר את נבואת מרים: מרים הייתה מתנבאה ואומרת: "עתידה אמי שתלד בן, שיושיע את ישראל. ובשעה שנולד נתמלא כל הבית כולו אורה. עמד אביה ונשקה על ראשה אמר לה: בתי, נתקיימה נבואתיך. וכיון שהשליכוהו ליאור, עמד אביה וטפחה על ראשה ואמר לה: בתי היכן נבואתיך?[9]"
לפי המסופר בספר שמות, פרק ב' אחות משה (לא נאמר במפורש שמה) היא זו אשר צפתה על משה ביאור, ראתה את בת פרעה אוספת אותו והציעה לה כמינקת את אמה:
וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ... וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ, אֶל-בַּת-פַּרְעֹה, הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת, מִן הָעִבְרִיֹּת; וְתֵינִק לָךְ, אֶת-הַיָּלֶד. וַתֹּאמֶר-לָהּ בַּת-פַּרְעֹה, לֵכִי; וַתֵּלֶךְ, הָעַלְמָה, וַתִּקְרָא, אֶת-אֵם הַיָּלֶד.
זיהויה כפועה המיילדת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי מסורת חז"ל הייתה מרים אשת איש ומיילדת[10], לעיתים מתוארת כאמו של חור[11], לעיתים כאשתו של כלב בן יפונה[12], ולעיתים כסבתו של בצלאל[13]. לפי חזיונות עמרם, נישאה מרים לעוזיאל בן קהת כשהייתה בת 30, שנה לפני מות אביה[6].
שפרה ופועה, המיילדות העבריות שלא צייתו לפקודת פרעה להמית את הזכרים – מזוהות על ידי חז"ל כיוכבד אם משה, ומרים אחות משה. כך נאמר בגמרא[14]: "שפרה - זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? שמשפרת את הולד; דבר אחר: שפרה - שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה - זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? ... שהייתה פועה ברוח הקודש, ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל". וכן מסביר רש"י: פועה - זו מרים שפועה ומדברת והוגה לוולד כדרך הנשים המפייסות תינוק.
תפקידה ביציאת מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שירת מרים
מרים מוזכרת במפורש בשמה לאחר קריעת ים סוף כשתופפה בתופים וחוללה במחול את שירת מרים:
וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת-הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם: שִׁירוּ לַ-ה' כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
הנביא מיכה[15] מציין אותה במפורש לצד משה ואהרן כמחוללי יציאת מצרים: "כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ, וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת-מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם". המהר"ל מפראג כותב בספרו נצח ישראל כי מרים הייתה אחת משלשת הגואלים של יציאת מצרים (משה, אהרן ומרים), והיה לה תפקיד מיוחד, לבטא את ההשתוקקות והחיבור של עם ישראל לאל[16].
לטענת הרש"ר הירש, מרים הייתה דמות ומופת לאישה היהודית: ”מציאות זו שהנשים היהודיות היו ספוגות כל כך ברוח היהודית, ניתן לתלות במידה לא קטנה במרים, אשר העמידה בפניהם דוגמה ומופת כנביאה”[17].
לטענתו של בעל ה"כלי יקר", בקריעת ים סוף מרים נהפכה לנביאה: ”עכשיו נעשית נביאה כי במעמד זה זכו גם הנשים לראות פני השכינה ... ומ״ש אחות אהרן – לפי שהיתה שוה לו בנבואה אבל לא למשה, כי כן משמע סוף פר׳ בהעלותך בפסוק לא כן עבדי משה (י״ב:ז׳) כי שם הושוו אהרן ומרים בנבואה”[17].
צרעת מרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – צרעת מרים
בספר במדבר[18] מסופר כי מרים ואהרן, ריכלו על משה "עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח". הם טענו כי ה' דיבר גם אתם ולכן הם נביאים כמשה, ומעמדם צריך להיות כמעמדו: "וַיֹּאמְרוּ: הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה'? הֲלֹא גַּם-בָּנוּ דִבֵּר; וַיִּשְׁמַע ה'.". דברים אלו מכעיסים את ה', והוא מתגלה אליהם ומסביר להם שהם אינם עומדים במעלתו של משה: "לֹא-כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה: בְּכָל-בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא, פֶּה אֶל-פֶּה אֲדַבֶּר-בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת, וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט; וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה".
העונש שמביא ה' על מרים בגלל כפירתה במנהיגותו של משה היה צרעת; אהרן ומרים מבינים את טעותם ומביעים חרטה, ואהרן מבקש ממשה: "בִּי אֲדֹנִי, אַל-נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ". משה מתפלל לה' עבור מרים - "אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ" - וה' מוסר לו כי על מרים להיענש לפני שירפא לה, על שביזתה את ה' ואת נביאו: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ, הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים; תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה". רק לאחר שבעת הימים נרפאת מרים מהצרעת ושבה אל המחנה.
היחסים בין האחים: מרים אהרון ומשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחסים בין האחים מתאפיינים במאבק על ההנהגה. לפי חוקרת המקרא לאה מזור, זהו מקרה מיוחד של משפחה שכל האחים בה נביאים. למרות היתרון של משה על אחיו, (הוא מכונה על ידי אלוהים "עבדי") כורתים מרים ואהרון ברית ביניהם ומתייצבים נגדו, כשמרים הבכורה בין האחים, היא היוזמת. הם הובסו, ואלוהים הכריע במאבק. משה היה פסיבי ולא הגיב. יש הסבורים שהיעדר התגובה נובע מאופיו העניו. אהרון מתואר כקרוב לאחותו. לאחר שניסיון ההתקוממות כשל, הוא מודה בחלקו בחטא ופונה למשה, כדי לעזור למרים שנענשה בצרעת. ורק אז מבקש משה מאלוהים הקלה בעונש, שהטיל על מרים[19].
בארה של מרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – בארה של מרים
על פי המסורת, בנדודי בני ישראל במדבר לוותה אותם באר שנעה בדרך נס, לבאר זו מיוחסות תכונות פלאיות רבות, והיא התקיימה בזכותה של מרים (על פי רש"י זוהי משמעותו של סיפור משה והסלע, כי לאחר מות מרים משה היה צריך להחזיר את הבאר). בתלמודים ישנן דעות שונות על מקום גניזתה של הבאר. בירושלמי ובמדרש רבא, נכתב כי נגנזה בתוך ים כנרת, אולם בתלמוד הבבלי סבורים כי היא מצויה בים התיכון, סמוך כנראה להר הכרמל, קישורו של הכרמל לבארה של מרים נובע ככל הנראה מהמדרש, על הפסוק "ככרמל בים יבא", לפיו השתתף הכרמל בקריעת ים סוף[20].
פטירתה ומקום קבורתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מות מרים מופיע בפרשת חוקת, בין תיאור השנה השנייה ליציאת מצרים לתיאור שנת הארבעים:
וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם. וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן.
התרגום המיוחס ליונתן, מגילת תענית בתרא וסדר עולם רבה מציינים את תאריך פטירתה בי' בניסן, בשנה הארבעים ליציאת מצרים[21]. לידתה על פי המסורת הייתה בשנת ב'שס"ב.
לטענת מפרשים רבים (ובכללם גם רש"י[22]), מות מרים הנחשבת לצדיקה מכפר כמו פרה אדומה שהיא הפרשה הקודמת לפני מות מרים: ”למה נסמכה פרשת מיתת מרים לפרה אדומה? לומר לך מה קרבנות מכפרין, אף מיתת צדיקים מכפרת”.
לדברי רבי חיים בן עטר ב"אור החיים", העם זילזל ולא שם לב למותה של מרים ולא עשה איתה חסד של אמת: ”להגדיל מעלת מרים עליה השלום שהגם שכל העדה היו צדיקים לא עמד זכותם להעמיד להם באר המים שהיה בזכות מרים...מעתה יש מקום לחשוד בישראל שלא היו אז באותו מצב כשרים וזה לך האות שלא גמלו חסד עם הנביאה, לזה קדם והודיעך כי כל העדה צדיקים אשר בשם ישראל ייתכנו, וטעם שלא גמלו חסד אמר הכתוב בסמוך ותמת שם מרים ותקבר שם”.
לטענת הפרשנים, מרים מתה במיתת נשיקה כמו אחיה אהרון[23].
לפי התנ"ך מרים נקברה בקדש. ההיסטוריון יוספוס פלביוס מוסיף שהיא נקברה בהר סין ליד פטרה.
עד המאה הרביעית לספירה אכן יש עדות כתובה למסורת של עלייה לרגל לקברה של מרים באזור פטרה, אולם מאז נשתכחה מסורת זאת ומקום הקבר נשכח גם הוא. יש המזהים אותו במבנה המפואר של אל-דיר במערבה של פטרה[דרוש מקור].
על פי מסורת יהודית מאוחרת (כ-2500 שנה אחרי מותה) המופיעה לראשונה בספר המסע של תלמיד הרמב"ן 'תוצאות ארץ ישראל', מרים קבורה לצד יוכבד וצפורה במתחם קבר האמהות טבריה.
בקוראן[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקום אחד בקוראן מכונה מרים אם ישו "אחות אהרן", ובמקום אחר "מרים בת עמרם",[24] ובעקבות כך חלק מהפרשנים המוסלמים זיהו את מרים אחות אהרן עם מרים אם ישו.[25]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוכי ברנדס, הפרק "מרים", שבע אימהות, הוצאת זמורה ביתן, 2010, עמ' 121–161.
- עדין שטיינזלץ, נשים במקרא, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1983, פרק ו' - "מרים - האחות הגדולה"
- רחל רייך, האשה אשר נתתה עמדי - נשים כעילה לסכסוך ולמלחמה במקרא, תל אביב: הילל בן חיים-הקיבוץ המאוחד, 2005, עמ' 91–100.
- אילנה פרדס, הבריאה לפי חוה, ישראל: הקיבוץ המאוחד, 2006. עמ' 13–16.
- אברהם נחום, אנשי שוליים בתקופת המקרא, ירושלים: מוסד ביאליק, ה'תשע"א, עמ' 72–74.
- יעל לוין, "מרים הנביאה כגואלת בגאולת מצרים: עיון בספרות חז"ל ובספרות הראשונים", אשה ויהדותה, שיח פמיניסטי-דתי עכשווי, בעריכת טובה כהן, ירושלים: ראובן מס וארגון קולך, תשע"ג, עמ' 247–259.
- יהודה טאוב, קורות חייה של מרים הנביאה. הוצאת קול תודה, אשדוד תשע"ט
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבירמה גולן, אישה אחת, בודדה וחזקה, באתר הארץ, 11 באפריל 2006
- אריאלה ידגר, מרים הנביאה - מנהיגה עצמאית, קולך 22, באתר קולך
- שלומית מוטרו, מרים והמרי, באתר קולך
- מרים | מחברת: גליה סמו, באתר מקראנט
- רוחמה וייס, גם את מרים הנביאה הדירו, באתר ynet, 3 בפברואר 2012
- רוחמה וייס, קרייריסטית בתנ"ך: הטובים לטיס, הטובות למרגלים, באתר ynet, 8 ביוני 2018
- מנחם פוזנר, מי הייתה מרים הנביאה?, באתר Chabad.org.
- נתן קלר,עיון מחודש בפרשת דיבורה של מרים במשה, הדף השבועי אוניברסיטת בר-אילן.
מרים (אישיות מקראית), דף שער בספרייה הלאומית- אילה דקל, מה היה חלקה של הנביאה מרים בנס יציאת מצרים?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 27 במרץ 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חגי משגב, הכרת תרבות מצריים ותרומתה לפרשנות התורה, דקה 16:00
- ^ השם מרים באתר עברים הוצאה לאור.
- ^ פרק ג
- ^ מרים, אתר עיתים.
- ^ ראו שמות רבה א, יג; תוספות בכורות ד, א. מאידך, לדעת הרמב"ן (ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק כ') אהרן היה הבכור במשפחה. וכן לדעת הרשב"ם (שם).
- ^ 1 2 מגילות מדבר יהודה, מגילה 4Q545.
- ^ סדר עולם פרק ג'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ב, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"א, עמוד ב'.
- ^ רש"י על ספר שמות, פרק י"ז, פסוק י'.
- ^ ראו בתלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"א, עמוד ב'; שמות רבה, פרק מ"ח.
- ^ רש"י שמות ל"ה, ל.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"א, עמוד ב'.
- ^ פרק ו', פסוק ד'.
- ^ נצח ישראל פרק נ"ד.
- ^ 1 2 MikraotGedolot – AlHaTorah.org, mg.alhatorah.org
- ^ י"ב, א' והלאה.
- ^ לאה מזור, משה אהרון ומרים - אחים, מנהיגים ומתחרים, באתר מטח, 2001
- ^ מכיוון שאותו בעל מאמר מצוטט גם בירושלמי וגם בבבלי, באמירה דומה, נראה לאור כל המסורות, גם המאוחרות יותר של האר"י ותלמידיו, שהמסורת העיקרית הייתה זו הארצישראלית שמובאת בירושלמי ובמדרש רבה שטענה כי מדובר בכנרת, ואילו הבבלית שהייתה מאוחרת יותר ומרוחקת יותר, ייחסה בטעות את גניזתה של בארה של מרים לים התיכון.[דרוש מקור]
- ^ אלברט, אברהם מרדכי בן יהודה אריה, ברכת אברהם - במדבר, באתר היברובוקס.
- ^ ספר במדבר, פרק כ, פסוק א, דיבור המתחיל "ותמת שם מרים".
- ^ פירוש רש"י פרק כ, פסוק א, ד"ה "ותמת שם מרים" (השני).
- ^ הערות יוסף יואל ריבלין לתרגומו לקוראן, סורה 66 (סורת א-תחרים), פסוק 12
- ^ הערות הרמן רקנדורף לתרגומו לקוראן, סורה 19 (סורת מרים), פסוק 30;
יגאל בן-נון, האם הקוראן הוא יצירה מוסלמית?, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2022
