מריה לשצ'ינסקה, נסיכת פולין

מריה לשצ'ינסקה, נסיכת פולין
Maria Leszczyńska
לידה	23 ביוני 1703; צ'בניצה, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה	24 ביוני 1768 (בגיל 65); ארמון ורסאי, ממלכת צרפת
שם מלא	מריה קרולינה זופיה פלישיה לשצ'ינסקה
מדינה	פולין, צרפת
מקום קבורה	בזיליקת סן-דני
בן זוג	לואי החמישה עשר, מלך צרפת
שושלת בית לשצ'ינסקי
תואר	מלכת צרפת
אב	סטניסלאב לשצ'ינסקי, מלך פולין
אם	קתרז'ינה אופאלינסקה
צאצאים	לואיז אליזבת; אן הנרייט; מארי לואיז; לואי פרדיננד, דופן צרפת; פיליפ; מארי אדלאייד; ויקטואר; סופי פיליפין; תרז; לואיז מארי
	4 בספטמבר 1725 – 24 ביוני 1768; (42 שנים)
	→ מאדאם דה מנטנון מריה אנטוניה, ארכידוכסית אוסטריה ←
חתימה

מריה לשצ'ינסקה, מלכת צרפת, ובנה לואי, דופן צרפת, בשנת 1730

מריה לשצ'ינסקה, נסיכת פולין (בפולנית: Maria Leszczyńska; ‏23 ביוני 1703 – 24 ביוני 1768) הייתה בתו של סטניסלאב לשצ'ינסקי, מלך פולין ורעייתו של לואי החמישה עשר, מלך צרפת. היא הייתה סבתם של שלושה ממלכי צרפת - לואי השישה עשר, לואי השמונה עשר ושארל העשירי.

ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיכה מריה קרולינה זופיה פלישיה לשצ'ינסקה (Maria Karolina Zofia Felicja Leszczyńska) נולדה ב-23 ביוני 1703 בעיירה צ'בניצה שבדרום מערב פולין, בתם השנייה של סטניסלאב לשצ'ינסקי ורעייתו קתז'ינה אופאלינסקה. מספר חודשים לאחר היוולדה, במהלך המלחמה הצפונית הגדולה נבחר אביה על ידי קרל השנים עשר, מלך שוודיה לכהן כמלך פולין. בשנת 1709 הוא ויתר על הכתר ונאלץ לצאת לגלות, אליה הצטרפו אליו רעייתו ושתי בנותיו. המשפחה התיישבה בתחילה בנסיכות צוויבריקן (היום במחוז ריינלנד-פפאלץ) ולאחר מכן בעיר ויסמבורג שבאלזס תחת חסותו של פיליפ השני, דוכס אורליאן, שהיה באותה התקופה עוצר ממלכת צרפת בשמו של לואי החמישה עשר. הייתה לה אחות בשם אנה שמתה מדלקת ריאות בגיל 18. מותה של אנה הרס את משפחת לשצ'ינסקי, ובמיוחד את אביה. המלך סטניסלאב שביקש מבתו השנייה מריה לעולם לא לבטא את שמה של אנה לפניו שוב. מריה מילאה אחר הוראותיו בזהירות רבה כל כך, אפילו מול בעלה המלך לואי החמישה עשר, כי שנים רבות מאוחר יותר הוא הופתע לגלות שיש לה אחות.

נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיכה מריה חוזרה על ידי מחזרים צרפתים וגרמנים רבים אולם אביה סירב לכל הצעות הנישואין שקיבלה משום שהאמין כי המחזרים לא היו ממעמד גבוה מספיק, אלא רק נסיכים זוטרים ודוכסים. בשנת 1724 המרקיזה דה פרי, פילגשו של לואי אנרי, דוכס בורבון וראש הממשלה הצרפתי, הציעה אותה כרעייתו השנייה של מאהבה, שכן היא האמינה כי נסיכה צעירה לא תפריע לה להיפגש עם הדוכס. אולם הדוכס, שחיפש בדיוק באותה התקופה רעיה למלך לואי החמישה עשר, שהיה אז בן 14 בלבד, החליט כי מריה תהיה הבחירה המושלמת למלכת צרפת שכן היא לא תגרור את הממלכה לברית פוליטית עם ממלכה גדולה אחרת. בנוסף לכך דוכס בורבון, שהיה שייך לענף קונדה הזוטר של שושלת בורבון, קיווה להרחיק על ידי כך את ענף אורליאן של השושלת, שהיו אויביו, מכס המלוכה.

המלך הצעיר, שהיה מושפע מאוד על ידי דוכס בורבון וכן על ידי מורו, קרדינל פלורי, שתמך גם כן בנישואים, הסכים להינשא למריה לשצ'ינסקה, אף על פי שהוא היה רק בן 15 והיא בת 22, גיל מבוגר יחסית להנשא בו באותם הימים (ארוסתו הראשונה של לואי החמישה עשר, מריאנה ויקטוריה מספרד, הייתה בת ארבע כשהוחלט על נישואיה למלך העתידי). טקס הנישואים נערך ב-15 באוגוסט 1725 בשטרסבורג בין מריה למיופה הכח של המלך, דוכס אורליאן. טקס הנישואים השני, בו היה נוכח גם המלך, נערך בפונטנבלו ב-5 בספטמבר.

מריה כבשה במהרה את לב העם הצרפתי, שחשש מאוד מהנסיכה האלמונית הזו, כשחילקה נדבות בדרכה לפונטנבלו. מריה ולואי, שהתאהבו אחד בשני במהרה, בילו את ירח הדבש שלהם בארמון פונטנבלו עד דצמבר.

ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואיהם של לואי החמישה עשר ומריה לשצ'ינסקה היו מאושרים מאוד בתחילתם, ולזוג נולדו עשרה ילדים:

לואיז אליזבת (1727–1759) - נישאה לפליפה, דוכס פארמה, בנו של פליפה החמישי, מלך ספרד. נפטרה מאבעבועות שחורות במהלך ביקור בוורסאי.
אן הנרייט (1727–1752) - אחותה התאומה של לואיז אליזבת, נפטרה גם היא מאבעבועות שחורות. לא נישאה.
מארי לואיז (1728–1733) - מתה בגיל צעיר.
לואי פרדיננד (1729–1765) - יורש העצר לכתר הצרפתי, אולם נפטר משחפת לפני שעלה לכס המלוכה. נישא למריה תרסה רפאלה, נסיכת ספרד, ולאחר מותה למריה יוזפה, נסיכת סקסוניה. היה אביהם של שלושה ממלכי צרפת: לואי השישה עשר, לואי השמונה עשר ושארל העשירי.
פיליפ (1730–1733) - מת בגיל צעיר.
מארי אדלייד (1732–1800) - לא נישאה. במהלך המהפכה הצרפתית ברחה לאיטליה יחד עם אחותה, ויקטואר.
ויקטואר (1733–1799) - לא נישאה. במהלך המהפכה הצרפתית ברחה לאיטליה יחד עם אחותה, מארי אדלייד.
סופי פיליפין (1734–1782) - לא נישאה.
תרז (1736–1744) - מתה בגיל צעיר.
לואיז מארי (1737–1787) - הייתה נזירה כרמליתית.

מלכת צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואיהם של בני הזוג המלכותי היו מאושרים בתחילה, אולם לאחר לידת בתם העשירית, לואיז מארי, כשהיה המלך בן 27 בלבד, הוא איבד עניין באשתו ה"זקנה" בת ה-34 (גיל שלושים נחשב באותה התקופה כתחילת הזקנה) והחל לקחת מאהבות רבות. המלך היה רודף נשים ידוע והיו לו פילגשים רבות. המלכה מריה הייתה מודעת לרוב הרומנים של בעלה והיא קיבלה אותם בהכנעה, אולם הרומן של המלך עם פילגשו המפורסמת ביותר, מאדאם דה פומפדור, גרם למלכה לאבד את מקומה החברתי בחצר המלוכה. הרומן גם גרם לרוב ילדיהם של בני הזוג, שהיו קשורים מאוד לאימם, להסתכסך עם אביהם בשל סירובו לסלק את מאדאם דה פומפדור מהחצר.

לאחר שהתרחקו בני הזוג המלכותי זה מזה החלה המלכה לבלות את רוב זמנה בדירותיה בארמון כאשר מסביבה אנשי רוח ואנשי חצר רבים, ומשכנה נחשב באותה התקופה כשווה לסלונים המפורסמים ביותר של פריז. בנוסף לכך היא השתתפה באירועים פומביים אליהם המלך לא היה יכול להגיע והייתה אחראית לחוקי האטיקט והטקסים בארמון.

המלכה מריה הייתה חובבת גדולה של מוזיקה וציור, ובנוסף לכך שהייתה מציירת בעצמה בצבעי מים היא הייתה פטרונית חשובה של האמנויות בחצר המלוכה. היא הפכה, יחד עם כלתה מריה יוזפה, נסיכת סקסוניה, את ארמון ורסאי למקום בו הציגו את יצירותיהם האמנים הגדולים של התקופה, כמו הזמר פארינלי ב-1737 והמלחין מוצרט בשנת 1764. המלכה הייתה גם חובבת הימורים, ופעמים רבות היה על אביה או בעלה לשלם את חובותיה.

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלכה מריה לשצ'ינסקה מתה ב-24 ביוני 1768 בארמון ורסאי, שש שנים לפני בעלה. גופתה נקברה בבזיליקת סן-דני בעוד שלבה נקבר לצד הוריה בכנסיית נוטרה דאם דה בונסקור שבעיר נאנסי.