מרטי אהטיסארי

מרטי אהטיסארי
Martti Ahtisaari
לידה	23 ביוני 1937; ויבורג, פינלנד
פטירה	16 באוקטובר 2023 (בגיל 86); הלסינקי, פינלנד
שם לידה	Martti Oiva Kalevi Ahtisaari
מדינה	פינלנד
מקום קבורה	בית הקברות הייטניימי
השכלה	אוניברסיטת אואולו (1959); Kuopio Lyceum High School (1952); Oulun Lyseon Lukio (1956) ;
מפלגה	המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של פינלנד
בן או בת זוג	Eeva Ahtisaari (1968–16 באוקטובר 2023)
	1 במרץ 1994 – 1 במרץ 2000; (6 שנים)
	→ מאונו קויביסטו טריה הלונן ←
פרסים והוקרה
	פרס נובל לשלום (2008); מסדר ידידי אוליבר טמבו (2004); צלב גדול של לגיון הכבוד (1999); מסדר הרפובליקה של טורקיה (20 בנובמבר 1999); המסדר המלכותי של השרפים (12 באפריל 1994); הצלב הגדול של מסדר ויטאוטאס הגדול (15 בינואר 1996); הצלב הגדול של מסדר התקווה הטובה (13 במאי 1997); הצווארון של מסדר הצלב של טרה מריאנה (16 במאי 1995); מפקד הצלב הגדול של מסדר האריה של פינלנד (1 במרץ 1994); קצין כבוד במסדר של אוסטרליה (2 באפריל 2002); מפקד במסדר האריה של פינלנד (6 בדצמבר 1975); Order of the National Flag (12 בספטמבר 2016); Grand Cross of the Order of the Liberator General San Martín (24 בפברואר 1997); קולר מסדר איזבלה הקתולית (29 בינואר 1999); הצלב הגדול של מסדר צלב החירות (1 במרץ 1994); מפקד במסדר הוורד הלבן של פינלנד (6 בדצמבר 1983); מפקד דרגה ראשונה במסדר הוורד הלבן של פינלנד (6 בדצמבר 1992); הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (1 במרץ 1994); מסדר הנסיך יארוסלאב הנבון, דרגה 1 (10 בינואר 1996); עיטור מסדר העיט הלבן של פולין (1997); אביר הצלב הגדול של מסדר אולב הקדוש (1 ביולי 1994); מדליית מנפרד וומר (2007); Zamenhof award (1995); פרס השלום ע״ש פליקס הופואה-בואני (2007); עיטור ארבע החירויות - מדליית החירות (2000); פרס גזן (2008); מסדר שלושת הכוכבים, דרגה ראשונה (3 בנובמבר 1997); אביר הצלב הגדול של מסדר הבז (26 בספטמבר 1995); פרס השלום של הסה (2000); אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (28 בינואר 1997); מסדר הפיל (7 בספטמבר 1994); פרס פולברייט (2000); פרס הכלכלה העולמית (2012); צווארון של מסדר הכוכב של רומניה (23 באוקטובר 1998); מסדר איזבלה הקתולית; מסדר האמבט; מסדר התקווה הטובה; מסדר ויטאוטאס הגדול; מסדר ההצטיינות של הרפובליקה ההונגרית; מסדר לאופולד; עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה; כוכב הרפובליקה של אינדונזיה; מסדר הבז; מסדר הראג'אמיטראבהורן; עיטור הכוכב של רומניה; מסדר אוסטרליה; מסדר האריה של הולנד; מסדר המושיע; מסדר הצלב של טרה מריאנה; מסדר העיט האצטקי; מסדר הצלב הדרומי; מסדר ההצטיינות הצ'יליאני; מסדר אולף הקדוש; מסדר הוורד הלבן של פינלנד; צווארון מסדר הצלב הדרומי; הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הצ'יליאני; הצלב הגדול של מסדר המושיע; מסדר מובארכ הגדול; מפקד עליון במסדר לאופולד; אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט; אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה; הצלב הגדול במסדר ההצטיינות של הונגריה; עיטור האריה של פינלנד; הצווארון של מסדר העיט האצטקי; Gold Medal of Merit with clasp of the Reserve Officers Association; Bintang Jasa Utama; Medal for Military Merits; אביר הצלב הגדול של האריה ההולנדי; מסדר הכתר של מלזיה; Grand Cross of the Order of the Holy Lamb; מפקד במסדר ההצטיינות של קונגו; פרס דלתא להבנה עולמית; Cross of merit with clasp of Reservists' association ;
חתימה

מרטי אויבה קאלווי אהטיסארי (בפינית: Martti Oiva Kalevi Ahtisaari;‏ 23 ביוני 1937 – 16 באוקטובר 2023) היה דיפלומט ומדינאי פיני, נשיא פינלנד בשנים 1994–2000, חתן פרס נובל לשלום לשנת 2008 על פעילותו לפתרון סכסוכים בינלאומיים שכללה בין השאר את ליווי המעבר לעצמאות בנמיביה, מעורבות במשא ומתן על מעמדה של קוסובו, והשגת הסכם ליישוב הסכסוך במחוז אצ'ה באינדונזיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהטיסארי נולד ב-1937 בוויפורי (אז במזרח פינלנד, כיום ויבורג שברוסיה), שם שהתה משפחתו כאשר אביו היה בשירות צבאי. הוא גדל בקואופיו ובאואולו. לאחר שירותו הצבאי למד הוראה באואולו. ב-1960 נשלח מטעם ארגון ימק"א לשליחות בפקיסטן, שם עסק בניהול מוסד של הארגון ובהכשרת מורים. כשחזר החל ללמוד בהלסינקי ובמקביל היה פעיל בארגונים לסיוע למדינות מתפתחות. ב-1965 הצטרף למחלקה לסיוע בינלאומי של משרד החוץ הפיני, ואחר כך עמד בראשה.

ב-1973 מונה כשגריר פינלנד בטנזניה (והיה שגריר שאינו תושב גם במוזמביק, בסומליה ובזמביה). ב-1977 מונה לנציב האו"ם לנמיביה – תפקיד שנוצר מספר שנים לפני כן כאשר האו"ם החליט על שלילת המנדט שהיה לדרום אפריקה באזור, אך משום ששלטונה בפועל של דרום אפריקה נמשך, נוהל התפקיד הדיפלומטי ממטה האו"ם בניו יורק. במסגרת תפקידו ניהל משא ומתן לא-פורמלי בין דרום אפריקה לבין ארגון העצמאות של נמיביה ומספר מדינות אפריקניות, שכמעט והצליח להביא להסכם על הפסקת אש ועריכת בחירות בפיקוח האו"ם. אולם ההסכם קרס כאשר החלה מעורבות דרום אפריקה במלחמת האזרחים באנגולה, הגובלת בנמיביה.

ב-1984 חזר לתפקיד בכיר במשרד החוץ הפיני, וב-1987 חזר לאו"ם ומונה לתת-המזכיר לענייני מנהל. ב-1988 נקרא לחזור לעסוק בענייני נמיביה כאשר נציב האו"ם לנמיביה, ברנט קרלסון, נהרג באסון לוקרבי זמן קצר לאחר שהושג הסכם למתן עצמאות לנמיביה. אהטיסארי מונה לנציג מיוחד מטעם האו"ם ועמד בראש צוות האו"ם שסייע במעבר לעצמאות ופיקח על הבחירות.

ב-1993 קיבל את מועמדות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של פינלנד לתפקיד נשיא פינלנד, ונבחר לתפקיד בבחירות שהתקיימו ב-1994, לאחר שניצח בסיבוב השני את נציגת מפלגת העם השוודי אליסבת רהן. תחילת כהונתו לוותה בחיכוכים עם ראש הממשלה מטעם מפלגת המרכז, אסקו אהו (שכיהן עד 1995), על רקע התנגדותו להתערבות אהטיסארי במדיניות החוץ של פינלנד והתבטאויותיו בנושאי פנים כגון האבטלה. אהטיסארי תמך בהצטרפות פינלנד לאיחוד האירופי ותרם להצלחת משאל העם שהתקיים ב-1994 לאישור ההצטרפות. כנשיא הרבה לסייר ברחבי ארצו ובעולם, דבר שהעניק לו את הכינוי "מארה המטייל" אך גם הגביר את הפופולריות שלו. כנשיא השתתף גם במשא ומתן להפסקת הלחימה בקוסובו ב-1999. בעקבות ביקורת שנמתחה על פעלתנותו בנושאי החוץ החליט שלא לרוץ לכהונה נוספת כנשיא ב-2000.

אחרי פרישתו מהנשיאות, מונה על ידי ממשלת בריטניה להשתתף בצוות שפיקח על פירוק ה-IRA בצפון אירלנד מנשקו. ב-2005 ניהל בהצלחה את המשא ומתן בין ממשלת אינדונזיה לבין ארגונים מורדים במחוז אצ'ה בצפון-מערב המדינה, שהביא לסיום מאבק אלים בן כמעט 30 שנה במחוז. במסגרת ההסכם בין הצדדים, שנחתם בהלסינקי ב-15 באוגוסט, ויתרו המורדים על הדרישה לעצמאות, וממשלת אינדונזיה הסכימה להסיג את כוחות הצבא מהמחוז והעניקה לו מעמד אוטונומי מיוחד^[1].

ב-2005 מונה על ידי מזכ"ל האו"ם קופי אנאן כשליח מיוחד לקביעת מעמדה של קוסובו, שמאז תום המלחמה ב-1999 נוהלה בחסות האו"ם. במסגרת תפקידו ניהל את המשא ומתן בנושא זה והציע תוכנית שכללה מתן עצמאות בפיקוח בינלאומי, וזכתה לתמיכת ארצות הברית. אולם התנגדות סרביה ורוסיה לתוכניתו והאשמותיהן בדבר חד-צדדיותו של אהטיסארי הובילו לפרישתו מהתפקיד ביולי 2007. הצדדים המשיכו בשיחות במסגרת אחרת, ולאחר שלא הגיעו לידי הסכמה, הסתיים העניין בהכרזה חד-צדדית של קוסובו על עצמאותה.

ב-2008 זכה אהטיסארי בפרס נובל לשלום "על פעילותו החשובה, במספר יבשות, ובמשך למעלה משלושה עשורים, לפתרון סכסוכים בינלאומיים"^[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא מרטי אהטיסארי בוויקישיתוף

מרטי אהטיסארי, באתר פרס נובל (באנגלית)
מרטי אהטיסארי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מרטי אהטיסארי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ סוכנויות הידיעות, אינדונזיה: המורדים בחבל אצ'ה חתמו על הסכם שלום, באתר ynet, 15 באוגוסט 2005
^ ynet, זוכה פרס נובל לשלום: נשיא פינלנד לשעבר, באתר ynet, 10 באוקטובר 2008

[1] סוכנויות הידיעות, אינדונזיה: המורדים בחבל אצ'ה חתמו על הסכם שלום, באתר ynet, 15 באוגוסט 2005

[2] ynet, זוכה פרס נובל לשלום: נשיא פינלנד לשעבר, באתר ynet, 10 באוקטובר 2008

[1]

[2]

זוכי פרס נובל לשלום
1901–1925	דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
1926–1950	בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
1951–1975	ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF‏ (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סאטו (1974) • סחרוב (1975)
1976–2000	ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבין-לאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, קונגרס פגוואש בנושא מדע ועניינים בינלאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
2001 ואילך	האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד (2019) • תוכנית המזון העולמית (2020) • מוראטוב, רסה (2021) • ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022) • נרגוס מוחמדי, (2023)