מרטיניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרטיניק (מחוז שמעבר לים)
Martinique
דגל מרטיניק
חופים בצידו המערבי של האי
חופים בצידו המערבי של האי
מדינה צרפתצרפת צרפת
מושל סרג'ה לטצ'ימי
רשות מחוקקת המועצה האזורית של מרטיניק עריכת הנתון בוויקינתונים
נפות במחוז שמעבר לים 4 רבעים, 45 קנטונים, 34 קהילות
בירת המחוז שמעבר לים פור-דה-פראנס
שטח 1,128 קמ"ר
 ‑ הנקודה הגבוהה פלה עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה
 ‑ במחוז שמעבר לים 360,749 (1 בינואר 2021)
 ‑ צפיפות 364 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות 14°39′00″N 61°00′54″W / 14.65°N 61.015°W / 14.65; -61.015 
אזור זמן UTC -4
http://www.martinique.pref.gouv.fr/

לחצו כדי להקטין חזרה

פוארטו ריקואיי הבתולה של ארצות הבריתאיי הבתולה הבריטייםאנגווילהסן מרטןסנט אוסטתיוססנט קיטס ונוויסאנטיגואה וברבודהמונטסראטגוואדלופדומיניקהמרטיניקסנט לוסיהסנט וינסנט והגרנדיניםגרנדהברבדוסהרפובליקה הדומיניקניתהאיטיקולומביהונצואלהקובהאיי טרקס וקייקוסאיי בהאמהברמודהארצות הבריתקנדהפורטוגלספרדצרפתצרפתאיטליהאיטליהאיטליהשווייץאוסטריהצ'כיהגרמניהבלגיההולנדהממלכה המאוחדתאירלנדלוקסמבורגמדיירההאיים האזורייםהאיים הקנרייםכף ורדהמרוקואלג'יריהתוניסיהלובמאוריטניהמאלימאליניז'רניגריהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרטיניקצרפתית: Martinique) הוא אי בשליטת צרפת בים הקריבי, המוגדר כ"מחוז שמעבר לים" של צרפת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי נכבש לראשונה על ידי צרפת בשנת 1635. לאורך כל שנות השלטון הצרפתי במקום שימש האי כמקור לאספקת סוכר, קפה, רום וקקאו. שבויים אפריקאים ממערב אפריקה הובאו למקום כעבדים והם האבות של מרבית האוכלוסייה באי כיום.

בשנת 1685 גורשו יהודי מרטיניק מן האי.

בשנת 1763 נולדה באי ז'וזפין דה בוהרנה שהייתה לימים אשתו של נפולאון בונפרטה.

מרטיניק נכבשה מספר פעמים על ידי הבריטים, כולל פעם אחת במהלך מלחמת שבע השנים ופעמים במהלך מלחמות נפוליאון. בריטניה שלטה באי כמעט ברציפות בשנים 17941815, כאשר הוא הוחזר לצרפת בסיום מלחמות נפוליאון. מאז נשאר מרטיניק ברשות צרפתית.

ב-8 במאי 1902, התפרץ הר הגעש פלֶה והחריב כליל את העיר סן-פייר. כתוצאה מכך נהרגה כל אוכלוסיית העיר (כ-30,000 תושבים) למעט שלושה, אחד מהם היה באותו זמן אסיר בבית הכלא בעיר ושרד בזכות כותלי בית הכלא העבים.

לאחר כיבוש צרפת בידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, הוברחו למרטיניק עתודות הזהב של צרפת[1], וכן מספר אוניות צבאיות ואזרחיות, כולל נושאת המטוסים היחידה של צרפת[2]. באי שלט המושל רובר שהיה נאמן לשלטון וישי. עוד לפני הצטרפותה למלחמת העולם השנייה, וביתר שאת לאחר מכן, הביעה ארצות הברית התעניינות באי ופעלה למנוע את הברחת הזהב או האוניות מהאי[3] או כניסת כוחות גרמניים אליו[4][5][6]. במאי 1942 הגיעה ארצות הברית להסכמה עם מושל מרטיניק על הימנעות משימוש באוניות הצרפתיות באי[7]. אולם שנה לאחר מכן, לאור בריחת חלק מהאוניות מהאי, הודיעה ארצות הברית על ביטול ההסכמות[8], ובתחילת יולי הועבר השלטון במרטיניק לידי כוחות צרפת החופשית[9].

מרטיניק הוכרזה רשמית כ"חבל ארץ שמעבר לים" של צרפת ב-19 במרץ 1946.

החל משנת 1978 פועלת תנועת העצמאות המרטיניקנית שמיוצגת שמוסדות שלטון מקומיים אך זוכה בתמיכה קטנה בין תושבי האי.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי ממוקם בים הקריבי, צפונית לטרינידד וטובגו. האי הוא חלק מהאנטילים הקטנים. אסונות הטבע השכיחים ביותר במרטיניק הם הוריקנים, הפוקדים את האזור מדי פעם, הצפות בחורף והתפרצויות הרי געש.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקה אתנית:

חלוקה דתית:

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלכלה במרטיניק מבוססת בעיקרה על גידול קנה סוכר, בננות, תיירות וכן ייצור נורות. החקלאות מהווה כ-6% מהתל"ג והתעשייה הזעירה, כ-11%. בשנים האחרונות ישנו גידול בענפי קני-הסוכר והבננות, כאשר מרבית הסוכר משמש ליצור רום והבננות נשלחות ברובן לצרפת.

חלוקה מנהלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי מחולק ל-4 נפות שמחולקות ל-45 מחוזות (סה"כ יחד).

נפה עיר מרכזית שם בשפת המקור אוכלוסייה
נכון לשנת 2013
שטח
פור דה פרנס פור-דה-פראנס Fort-de-France 161,021 171
לָה טריניטה לה טריניטה La Trinité 81,475 338
לֶה מרֵן לה מרן Le Marin 119,653 409
סן-פייר סן-פייר Saint-Pierre 23,402 210

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]