מרטין רייל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרטין רייל
Martin Ryle
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 27 בספטמבר 1918
ברייטון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 באוקטובר 1984 (בגיל 66)
קיימברידג', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אסטרונומיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט J. A. Ratcliffe עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת קיימברידג' עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט נייג'ל הנבסט, Gareth Wynn-Williams, Peter L. Read, Guy Gibson Pooley, Andrew Stephen Wilson, Harry van der Laan, Peter M. Rentzepis, Peter Scheuer עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר מרטין ריילאנגלית: Martin Ryle;‏ 27 בספטמבר 1918 - 14 באוקטובר 1984) היה פיזיקאי אנגלי. זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1974.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין רייל נולד בברייטון ב-27 בספטמבר 1918 לפרופסור ג'ון אלפרד רייל ומרים (לבית סקאלי) רייל. הוא היה אחיינו של פרופסור באוניברסיטת אוקספורד לפילוסופיה גילברט רייל. לאחר שלמד בבית ברדפילד קולג', רייל למד פיזיקה ב"כרייסט צ'רץ'", אוקספורד. בשנת 1939, עבד רייל עם מכון מחקר לטלקומוניקציה (TRE) על תכנון של אנטנות עבור ציוד מכ"ם מוטס במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה, הוא קיבל מלגה במעבדת קוונדיש באוניברסיטת קיימברידג'.[1]

מרטין רייל פרס היה אסטרונום רדיו אנגלי שפיתח מערכות טלסקופ רדיו מהפכניות והשתמש בהן למיקום מדויק ודימות של מקורות רדיו חלשים. בשנת 1946 היו רייל ודרק וונברג הראשונים שהוציאו מדידות אסטרונומיות אינטרפרומטריות ברדיו. בעזרת ציוד משופר, רייל צפה בגלקסיות הידועות ביותר ביקום עוד אותה עת. הוא היה הפרופסור הראשון של אסטרונומיה רדיו באוניברסיטת קיימברידג', והמייסד של מצפה הכוכבים הרדיו-אסטרונומי במולארד. הוא היה האסטרונום המלכותי בין השנים 1972 ל-1982. רייל ואנתוני הייוויש חלקו את פרס נובל לפיזיקה ב-1974, פרס נובל ראשון שזכה להכרה במחקרים אסטרונומיים. בשנות השבעים, רייל הפנה את עיקר תשומת לבו מאסטרונומיה לנושאים חברתיים ופוליטיים שנחשבו בעיניו דחופים יותר.[2][3][4]

קריירה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוקד העבודה המוקדמת של רייל בקיימברידג' היה על גלי רדיו מהשמש. ההתעניינות שלו עברה במהירות לאזורים אחרים, והוא החליט בשלב מוקדם כי קבוצת קיימברידג' צריכה לפתח טכניקות תצפית חדשות. כתוצאה מכך, רייל היה הכח המניע של יצירה ושיפור של האינטרפרומטר אסטרונומי וסינתזת צמצם, אשר סללה את הדרך עבור שדרוגים מסיביים באיכות נתונים אסטרונומיים רדיו. בשנת 1946 בנה רייל את האינטרפרומטר הרדיו האסטרונומי הראשון.[2][5][6][7][8][9]

רייל הנחה את קבוצת האסטרונומיה של הרדיו בקיימברידג' בהפקת כמה קטלוגים חשובים של מקורות רדיו. קטלוג אחד כזה, קטלוג קיימברידג' השלישי של מקורות רדיו (3C) בשנת 1959 סייע להוביל את גילויו של הקוואזר הראשון.[1]

בזמן ששימש מרצה לפיזיקה באוניברסיטה בקיימברידג' בין השנים 1948 ל-1959, הפך רייל למנהל תצפית הכוכבים הרדיו-אסטרונומית במולארד ב-1957 ופרופסור לרדיו-אסטרונומיה ב-1959. הוא נבחר לעמית של החברה המלכותית (FRS) ב-1952 ,הוענק לו תואר אביר בשנת 1966 והצליח סר ריצ'רד וולי כאסטרונום מלכותי מ-1972 עד 1982. בשנת 1968 שימש רייל כפרופסור לאסטרונומיה במכללת גרשם, לונדון.[2]

אישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דיווחים רבים, רייל היה מהיר חשיבה, חסר סבלנות וכריזמטי. הוא היה גם אידיאליסט.[2][10][11] רייל נחשב לפעמים לאיש שהיה קשה לעבוד איתו. הוא עבד לעיתים קרובות במשרד במצפה הכוכבים הרדיו-אסטרונומי במולארד כדי להימנע מהפרעות של חברים אחרים של מעבדת קוונדיש ולהימנע מלהיכנס לוויכוחים לוהטים, משום שהיה חם מזג. הוא חשש שקיימברידג' תאבד את מעמדה בקהילת הרדיו-אסטרונומיה, שכן קבוצות רדיו-אסטרונומיות אחרות קבלו מימון הרבה יותר גדול, ולכן הוא עודד מידה מסוימת של סודיות לגבי שיטות סינתזת הצמצם שלו כדי לשמור על יתרון על קבוצת קיימברידג'. לרייל היו ויכוחים לוהטים עם פרד הויל מהמכון לאסטרונומיה על תאוריית המצב היציב של הויל, אשר הגביל את שיתוף הפעולה בין קבוצת הרדיו-אסטרונומית של קוונדיש לבין המכון לאסטרונומיה במהלך 1960.[1]

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרייל הוענק מספר רב של פרסים ואותות הוקרה:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 Sir Martin Ryle, Web Archive, ‏1971
  2. ^ 1 2 3 4 5 J. A. Högbom, The structure and magnetic field of the solar corona, University of Cambridge, ‏1959
  3. ^ Francis Graham-Smith, Martin Ryle, 27 September 1918 - 14 October 1984, The Royal Society, ‏01/12/1986
  4. ^ Sir Martin Ryle, Timeline of Nobel Prize Winners
  5. ^ Martin Ryle, The Nobel Prize
  6. ^ Ryle, Martin, Scopus
  7. ^ .Hudec, R., Huth, H., & Fuhrmann, B, Long-term photographic photometry of TT ARIETIS, The SAO/NASA Astrophysics Data System, ‏1984
  8. ^ .Lovell, B, Obituary - Ryle, Martin, The SAO/NASA Astrophysics Data System, ‏1985
  9. ^ The Papers of Sir Martin Ryle, Janus
  10. ^ .Ryle, M.; Vonberg, D. D, Solar Radiation on 175 Mc./s., The SAO/NASA Astrophysics Data System, ‏09/1946
  11. ^ Anna-K. Mayer and Timothy E. Powell, (Sir Martin Ryle, FRS (1918-1984, SCOPE
  12. ^ Winners of the Gold Medal of the Royal Astronomical Society, Royal Astronomical Society
  13. ^ Henry Draper Medal, Web Archive