מרטין פיטרס

מרטין פיטרס
Martin Peters

פיטרס, 2007
מידע אישי
לידה	8 בנובמבר 1943 ניוהאם, אנגליה, הממלכה המאוחדת
פטירה	21 בדצמבר 2019 (בגיל 76) לונדון, הממלכה המאוחדת
שם מלא	מרטין סטנפורד פיטרס
גובה	1.84 מטר
עמדה	קשר
מועדוני נוער
1959–1961 וסטהאם יונייטד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1961 – 1970 1970 – 1975 1975 – 1980 1980 – 1981 סה"כ וסטהאם יונייטד טוטנהאם הוטספר נוריץ' סיטי שפילד יונייטד 302 (81) 189 (46) 207 (44) 24 (4) 722 (175)
נבחרת לאומית כשחקן
1966–1974 אנגליה 67 (20)
קבוצות כמאמן
1981 שפילד יונייטד
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

מרטין סטנפורד פיטרס (באנגלית: Martin Stanford Peters; ‏8 בנובמבר 1943 – 21 בדצמבר 2019) היה כדורגלן אנגלי, ששיחק בעמדת הקשר.

פיטרס היה שחקן נבחרת אנגליה שהייתה לאלופת העולם במונדיאל 1966. הוא גדל ופרץ במדי וסטהאם יונייטד, ושיחק בהמשך גם בטוטנהאם הוטספר, נוריץ' סיטי ושפילד יונייטד.

פיטרס נודע בתור "הקשר המושלם", מכיוון שהיה יעיל במסירות בשתי הרגליים, בכדורי גובה ובמצבים נייחים, וביצע תנועה בלתי מפסקת עם ובלי הכדור, שהפכה את השמירה עליו למשימה קשה מאוד. מאמן נבחרת אנגליה בעבר, אלף ראמזי, הגדיר אותו כשחקן ש"הקדים את זמנו בעשר שנים".

קריירת משחק

מרטין פיטרס נולד בניוהאם והחל את דרכו המקצועית כשהצטרף לקבוצת הנוער של וסטהאם יונייטד. הוא החל לשחק בקבוצה הבוגרת לקראת סיום עונת 1961/1962, ועונה אחר כך השתלב בהרכב הקבוצה ורשם 36 הופעות ליגה. ב-8 בספטמבר 1962 כבש פיטרס את שער הבכורה שלו במדי וסטהאם, בניצחון 1:6 על מנצ'סטר סיטי, בדרך לשמונה שערים באותה עונה.

פיטרס שיתף פעולה בקבוצה עם שניים מכוכבי נבחרת אנגליה, בובי מור וג'ף הרסט, שהובילו את הקבוצה לזכייה בגביע ה-FA, התואר הראשון בתולדותיה, בעונת 1963/1964. פיטרס לא שותף במשחקי הגביע באותה עונה, כולל במשחק הגמר בו ניצחה וסטהאם 2:3 את פרסטון נורת' אנד, אך שמר על מקומו בהרכב הקבוצה בליגה ורשם 32 הופעות.

בעונת 1964/1965 השתתפה וסטהאם בגביע אירופה למחזיקות גביע. היא הדיחה בדרכה אל הגמר את גנט, ספרטה פראג, לוזאן וריאל סרגוסה, ובגמר ניצחה את מינכן 1860 בתוצאה 0:2 בדרך לזכייה ראשונה אי פעם של הקבוצה בתואר אירופי. פיטרס כבש שער אחד במהלך הטורניר, ופתח בהרכב בניצחון הקבוצה בגמר.

עונה אחר כך הגיעה הקבוצה לגמר גביע הפוטבול ליג, שם פגשה את וסט ברומיץ' אלביון. לאחר ניצחון 1:2 במשחק הגמר הראשון, הפסידה וסטהאם 1:4 בגומלין ולא זכתה בתואר. פיטרס כבש את שערה היחיד של הקבוצה בהפסד בגומלין. פיטרס הוסיף לשדרג את יכולותיו באותה עונה גם בליגה, כשכבש לראשונה מספר דו-ספרתי של שערי ליגה (11). הוא הוסיף לעשות כן גם בשלוש העונות הבאות, כשהשיא היה בעונת 1968/1969 בה כבש פיטרס 19 שערי ליגה. עם זאת, פיטרס הרגיש כי הוא יכול להיות שחקן מוביל בקבוצה כל עוד הרסט ומור משחקים בה, והחליט לעזוב. פיטרס רשם 364 הופעות במדי וסטהאם, מתוכן 302 בליגה, וכבש 100 שערים בכל המסגרות. הוא ממוקם במקום התשיעי בטבלת הכובשים במדי וסטהאם בכל הזמנים (ליגה בכירה בלבד).

לקראת סיום עונת 1969/1970, עבר פיטרס לטוטנהאם הוטספר. הייתה זו העסקה היקרה ביותר עד אז בכדורגל האנגלי, והראשונה שהוערכה ב-200 אלף ליש"ט, מתוכם 150 אלף ליש"ט במזומן והעברתו של חלוץ טוטנהאם, ג'ימי גריבס לווסטהאם (שוויו הוערך בכ-50 אלף ליש"ט). הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-21 במרץ 1970 מול קובנטרי סיטי, וגם כבש את שער הבכורה שלו באותו משחק.

כבר בעונה המלאה הראשונה שלו בטוטנהאם זכה פיטרס בתואר ראשון עם הקבוצה, כשפתח בהרכב בניצחון טוטנהאם בגמר גביע הליגה, 2:0 על אסטון וילה. הייתה זו הזכייה הראשונה בתולדותיה של טוטנהאם בגביע הליגה. גם בליגה זכתה טוטנהאם להצלחה כשסיימה את העונה במקום השלישי בטבלה. עבור פיטרס, שלא זכה לאורך כל הקריירה בתואר אליפות, היה זה מיקום הליגה הגבוה ביותר אליו הגיע. בזכות המיקום, זכתה טוטנהאם לשחק בגביע אופ"א בעונת 1971/1972, עונת הבכורה ההיסטורית של המפעל. לאחר שהדיחה את קפלוויק עם 1–15 בסיכום שני המשחקים, פגשה טוטנהאם את נאנט. לאחר המשחק הראשון בצרפת שהסתיים בשוויון 0-0, כבש פיטרס את השער היחיד בניצחון טוטנהאם 0–1 בגומלין, שהעלה את הקבוצה לשמינית הגמר. בשלב זה פגשה טוטנהאם את ראפיד בוקרשט, וניצחה אותה 0–3 במשחק הראשון, כשפיטרס כובש כבר בדקה הראשונה, ו-0–5 בסיכום שני המשחקים. טוטנהאם התגברה גם על ארד ומילאן, בדרך לגמר כל-אנגלי מול וולברהמפטון וונדררס. היה זה הגמר האירופי הכל-אנגלי הראשון בהיסטוריה, מעמד ששוחזר רק 35 שנים לאחר מכן, כשמנצ'סטר יונייטד וצ'לסי נפגשו בגמר ליגת האלופות 2008. טוטנהאם גברה במפגש הכפול 2–3 על וולברהמפטון, וזכתה בתואר האירופי השני בתולדותיה. בעונת 1972/1973 הוביל פיטרס את קבוצתו כקפטן בגמר גביע הפוטבול ליג, וזכה עימה בתואר בפעם השנייה בתוך שלוש שנים, לאחר 0–1 בגמר על נוריץ' סיטי.

פיטרס שימש כקפטן הקבוצה גם בעונת 1973/1974. הקבוצה התמודדה באותה עונה בגביע אופ"א, ובשלב הראשון פגשה את גראסהופרס ציריך. טוטנהאם ניצחה 2–9 בסיכום שני המשחקים, ופיטרס תרם צמד שערים בניצחון בגומלין 1–4. פיטרס כבש גם בשלב הבא, בו פגשה טוטנהאם את אברדין. לאחר 1-1 במשחק הראשון, ניצחה טוטנהאם 1–4 בגומלין, ופיטרס כבש את השער הראשון במשחק. בשמינית הגמר מול דינמו טביליסי, לאחר שוויון 1-1 במשחק הראשון, כבש פיטרס צמד במשחק הגומלין שהסתיים בניצחון קבוצתו 1–5. ברבע הגמר פגשה טוטנהאם את פ.צ. קלן, וניצחה אותה 1–2 במשחק הראשון, כשאת שער הניצחון כובש פיטרס. בגומלין, שהסתיים ב-0–3, כבש פיטרס את השער השלישי. פיטרס כבש את שער היתרון של קבוצתו מול לוקומוטיב לייפציג במפגש הראשון של חצי הגמר בדרך לניצחון 1–2, ו-1–4 בסיכום שני המשחקים. טוטנהאם נעצרה רק בגמר, לאחר הפסד 2–4 בסיכום שני המשחקים מול פיינורד. פיטרס פתח בהרכב קבוצתו בכל משחקיה באירופה באותה עונה, וכבש בכל אחד מהשלבים למעט הגמר. בסך הכל, רשם פיטרס 12 הופעות באירופה באותה עונה, בהן כבש שמונה שערים, והיה לסגן מלך שערי המפעל באותה עונה.

לקראת סיום עונת 1974/1975, עזב פיטרס בן ה-31 את טוטנהאם, שהייתה מסובכת במאבקי תחתית, לנוריץ' סיטי מליגת המשנה. הופעת הבכורה שלו במדי נוריץ' הייתה באולד טראפורד מול אלופת ליגת המשנה באותה עונה, מנצ'סטר יונייטד, במשחק שהסתיים בשוויון 1:1. פיטרס רשם עשר הופעות ליגה, בהן כבש פעמיים, וסייע לקבוצתו לחזור לליגה הבכירה מהמקום השלישי בטבלה. במשך חמש העונות הבאות, ולמרות גילו המתקדם, היה פיטרס שחקן מפתח בקבוצה ששמרה על מקומה בליגה הבכירה. הוא סיים את דרכו בקבוצה לאחר חמש וחצי עונות בהן רשם 206 הופעות ליגה ו-44 שערים, והיה לשחקן הראשון שנכנס להיכל התהילה שחנכה הקבוצה בשנת 2002.

ב-31 ביולי 1980 עבר פיטרס לעונת פרישה כשחקן וחבר בצוות המקצועי של שפילד יונייטד מהליגה השלישית. ב-17 בינואר 1981 שיחק פיטרס את משחקו האחרון בקריירה, במשחק אליו מאמן הקבוצה היה חולה מדי כדי להגיע. יום למחרת התמנה פיטרס לתפקיד מאמן הקבוצה, ופרש בגיל 37 ממשחק פעיל, לאחר שרשם במהלך הקריירה 882 משחקים בכל המסגרות וכבש 220 שערים.

כמאמן הוביל פיטרס את שפילד לשלושה ניצחונות בלבד ב-16 המחזורים בהם אימן, והקבוצה ירדה לראשונה בתולדותיה לליגה הרביעית. בעקבות הירידה, התפטר פיטרס מתפקידו, ולא שב עוד לאמן.

נבחרת אנגליה

מאמן נבחרת אנגליה, אלף ראמזי, זיהה את כישרונו של פיטרס וזימן אותו לנבחרת במאי 1966, עוד בטרם מלאו לו 23. פיטרס הצטרף לנבחרת שהתכוננה לטורניר מונדיאל 1966 הביתי, והיה אחד מהמצטיינים בהופעת הבכורה שלו בנבחרת, שניצחה 0–2 את יוגוסלביה. משחקו הבא של פיטרס היה מול פינלנד, וכבר בהופעתו השנייה במדי אנגליה הוא כבש את שער הבכורה שלו, השער הראשון בניצחון הנבחרת 0–3. אף על פי שערך שלוש הופעות בלבד במדי הנבחרת, כולן באותו חודש, זומן פיטרס על ידי ראמזי לסגל הסופי של אנגליה למונדיאל, לצדם של חבריו לקבוצת וסטהאם יונייטד, ג'ף הרסט ובובי מור (קפטן הנבחרת).

פיטרס לא שותף במשחק הראשון של אנגליה בטורניר, אך 0-0 מאכזב מול אורוגוואי גרם לראמזי לשנות את שיטת המשחק לשיטה נטולת אגפים, המתרכזת בשחקני מרכז שדה שיודעים לשלב היטב בין משחק הגנה להתקפה. פיטרס התאים לשיטה ולסגנון המשחק אותו רצה ליישם ראמזי, וכך הוא זכה לעלות בהרכב במשחקיה הבאים בשלב הבתים, בהם ניצחה אנגליה בתוצאה זהה, 2-0, את מקסיקו ואת צרפת. פיטרס הפך לחלק חשוב במרכז השדה של הנבחרת, ופתח בהרכב ברבע הגמר מול ארגנטינה, בו בישל להרסט את שער הניצחון בדקה ה-78, ובחצי הגמר בו ניצחה אנגליה 1–2 את פורטוגל.

פיטרס עלה בהרכב נבחרתו למשחק הגמר מול גרמניה המערבית. בדקה ה-78, במצב של שוויון 1-1, ניסה הרסט את מזלו בבעיטה מרחוק. הכדור נבלם ועלה גבוה בתוך הרחבה, ופיטרס היה הראשון לבעוט אותו בנגיעה אחת לרשת, ולקבוע 1–2 לאנגליה. גרמניה השיגה את השוויון דקה לסיום, ובהארכה השלים הרסט שלושער בדרך ל-2–4 ולזכייה ראשונה בהיסטוריה של אנגליה בתואר אלופת העולם.

הזכייה בטורניר, יחד עם היכולת הגבוהה, הפכה את פיטרס לאחד השמות הבכירים בסגל של ראמזי. הוא פתח בשני משחקיה של אנגליה ביורו 1968, בו סיימה במקום השלישי לאחר הפסד 0–1 ליוגוסלביה בחצי הגמר וניצחון 0–2 על ברית המועצות במשחק על המקום השלישי, וזומן על ידי ראמזי לסגל נבחרת אנגליה למונדיאל 1970 במקסיקו, אליו העפילה אוטומטית בעקבות זכייתה בטורניר הקודם.

פיטרס פתח בכל משחקיה של אנגליה בשלב הבתים, שהסתיים בניצחונות 0–1 על רומניה וצ'כוסלובקיה והפסד 0–1 לברזיל, ובמקום השני בבית. ברבע הגמר פגשה אנגליה את גרמניה המערבית, אותה ניצחה בגמר המונדיאל הקודם. בדקה ה-49, במצב של 0–1 לאנגליה, הסתנן פיטרס מאחור והגיע להגבהה מאגף ימין כדי לבעוט בנגיעה מתוך הרחבה, לפני השומר שלו, ולקבוע 0–2. בדקה ה-81, במצב של 1–2 לאנגליה ועשר דקות לאחר החלפתו של בובי צ'רלטון, החליט ראמזי לראשונה בטורניר להחליף גם את פיטרס. דקה אחר כך ספגה אנגליה את שער השוויון, בדרך להפסד 2–3 בהארכה.

פיטרס ואנגליה כשלו בניסיונותיהם להעפיל לשני הטורנירים הגדולים הבאים. הפסד בשלב רבע הגמר במוקדמות יורו 1972, שוב מול גרמניה המערבית, השאיר אותה מחוץ לארבע הגדולות של טורניר הגמר. ב-17 באוקטובר 1973, עלתה אנגליה למשחק הרביעי והמכריע שלה במוקדמות מונדיאל 1974. אנגליה נזקקה לניצחון על פולין כדי להעפיל למונדיאל 1974, ועלתה למשחק עם פיטרס כקפטן. למרות שליטה מוחלטת של האנגלים, הצליחה פולין להפתיע ולעלות ליתרון בדקה ה-57. שש דקות אחר כך נשרק פנדל לזכות אנגליה לאחר עבירה על פיטרס ברחבה. לימים הודה פיטרס כי התחזה כדי להשיג את הפנדל, ממנו השיגה אנגליה שוויון במשחק. אמנם, הפולנים הצליחו לשמור על תוצאת התיקו ולהעפיל למונדיאל על חשבון אנגליה.

מאז אותו משחק, רשם פיטרס שלוש הופעות נוספות בלבד במדי הנבחרת. הוא סיים את דרכו הבינלאומית במאי 1974. בשמונה שנים צבר פיטרס 67 הופעות במדי נבחרת אנגליה, בהן כבש עשרים שערים.

לאחר הפרישה

דמותו של פיטרס (משמאל) ב"פסל האלופים" בניוהאם, סמוך לבוליין גראונד

בשנת 1984 עבר פיטרס לעסקי הביטוח, מקצוע בו המשיך לעסוק עד שיצא לגמלאות ביולי 2001.

ב-1998 הצטרף פיטרס לחבר המנהלים של טוטנהאם הוטספר, ולמרות שעזב את התפקיד, הוא הוסיף להיות אחד ממקבלי הפנים בצוות האירוח באצטדיון הבית של הקבוצה, ווייט הארט ליין. הוא עסק בתפקיד זה גם בבוליין גראונד, אצטדיון הבית של וסטהאם יונייטד, הקבוצה בה גדל ואותה אוהדת משפחתו, שלעיתים קרובות הגיעה איתו למשחקים באצטדיון.

בשנת 2003 נחשף "פסל האלופים" סמוך לאצטדיון הבית של וסטהאם. הפסל מוקדש לשחקני וסטהאם במונדיאל 1966, פיטרס, ג'ף הרסט ובובי מור, והשלושה מוצגים בו לצידו של ריי וילסון.

בשנת 2006 נכנס פיטרס להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי. באותה שנה פרסם אוטוביוגרפיה שנקראה רוח הרפאים של 66' (באנגלית: The Ghost of '66).

נפטר ב-21 בדצמבר 2019.

תארים

וסטהאם יונייטד

• הגביע האנגלי: 1963/1964
• גביע אירופה למחזיקות גביע: 1964/1965

טוטנהאם הוטספר

• גביע אופ"א: 1971/1972
• גביע הפוטבול ליג (2): 1970/1971, 1972/1973

נבחרת אנגליה

• גביע העולם: 1966
• אליפות אירופה: 1968 (מקום שלישי)

סטטיסטיקות

פיטרס, 2015

מועדונים

עונה	קבוצה	ליגה	בליגה
			הופעות	שערים
1961/1962	וסטהאם יונייטד	הליגה הראשונה	5	0
1962/1963			36	8
1963/1964			32	3
1964/1965			35	5
1965/1966			40	11
1966/1967			41	14
1967/1968			40	14
1968/1969			42	19
1969/1970			31	7
1969/1970	טוטנהאם הוטספר	הליגה הראשונה	7	2
1970/1971			42	9
1971/1972			35	10
1972/1973			41	15
1973/1974			35	6
1974/1975			29	4
1974/1975	נוריץ' סיטי	הליגה השנייה	10	2
1975/1976		הליגה הראשונה	42	10
1976/1977			42	7
1977/1978			34	7
1978/1979			39	10
1979/1980			40	8
1980/1981	שפילד יונייטד	הליגה השלישית	24	4
סך הכל קריירה			722	175

נבחרת לאומית

נבחרת אנגליה
שנה	הופעות	שערים
1966	11	3
1967	4	2
1968	8	3
1969	8	3
1970	12	5
1971	8	2
1972	3	0
1973	11	2
1974	2	0
סה"כ	67	20

קישורים חיצוניים

• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל שחקן באתר הרשמי של התאחדות הכדורגל האנגלית