מרטין ון קרפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרטין ון קרפלד
Martin van Creveld
מרטין ון קרפלד, 2008
מרטין ון קרפלד, 2008
לידה 5 במרץ 1946 (בן 78)
רוטרדם, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה צבאית, אסטרטגיה צבאית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
www.martin-van-creveld.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרטין ון קרפלדהולנדית: Martin van Creveld; נולד ב-5 במרץ 1946) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של האוניברסיטה העברית ומחשובי ההיסטוריונים הצבאיים בעולם.[דרוש מקור]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין ון קרפלד נולד ברוטרדם, הולנד; שני הוריו היו ממשפחות הולנדיות ותיקות, שישבו בהולנד כבר מהמאה ה-18. הוא עלה לישראל עם משפחתו ב-1950 והחליט להיות היסטוריון בגיל עשר, כאשר קרא בהולנדית את הספר: "היסטוריה של העולם בקליפת אגוז". עשה דוקטורט בבית הספר לכלכלה של לונדון בשנים 1969–1971 וקיבל אותו בהיותו בן 25. עבודת הדוקטור הייתה בנושא: "היטלר והבלקנים: 1941-1940" והיא התפרסמה כספר בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'.

ון קרפלד החל ללמד באוניברסיטה העברית בשנת 1971, מונה לפרופסור מן המניין ב-1988, יצא לגמלאות כפרופסור אמריטוס בשנת 2007. שהה בשבתונים בקינגס קולג', לונדון, וכן בפרייבורג ובפוטסדם (פעמיים) שבגרמניה בעזרת מלגות שונות. בבתי הספר הצבאיים במכללה הלאומית למלחמה שבוושינגטון, ובאוניברסיטת חיל הנחתים שבבסיס קוונטיקו. אחדים מספריו של ון קרפלד מופיעים כחובת קריאה עבור קציני צבא ארצות הברית.

ב-2011 ון קרפלד נאלץ לעזוב את אוניברסיטת טריר בגרמניה, שם היה פרופסור אורח, לאחר מחאות סטודנטים כנגד התבטאויות בלתי הולמות מצדו נגד נשים. כמו כן נאלץ לפרוש פרישה מוקדמת מהאוניברסיטה העברית בנסיבות דומות. לימד באוניברסיטת תל אביב בתוכנית ללימודי ביטחון. אגודת הסטודנטים פנתה להנהלת המוסד בתביעה לפטרו, בשל "התנהגותו הפוגענית כלפי סטודנטיות"[1][2].

מרטין ון קרפלד נשוי לדבורה לוי ולשניהם ילדים מנישואים קודמים.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין ון קרפלד עוסק בשלושת אלפים שנות היסטוריה צבאית, עם דגש על אירופה. הוא כתב 22 ספרים שתורגמו לעשרים שפות (נכון ל-2011), מהם שניים על נשים, אחד על ארצות הברית, ואחד על ההיסטוריה של מדינת ישראל.

היסטוריה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האסטרטגיה של היטלר 1940–1941: חידת הבלקן (1973)
בספר ניסה ון קרפלד להוכיח שהפלישה הגרמנית לרוסיה לא התעכבה בגלל המערכה שהיטלר ניהל בבלקנים, אלא מסיבות אחרות: מזג האוויר, לוגיסטיקה ומחסור במשאבים כמו ציוד מכני ורכש.
  • מלחמה ותחזוקה: הלוגיסטיקה מוואלנשטיין ועד פטון (1978)
הספר חולל פריצת דרך מסוימת כי בזמן פרסומו לא חקרו את הנושאים הללו. הספר מחלק את הלוגיסטיקה לשתי תקופות: האחת, עד 1914 והשנייה, מ-1914 ואילך. הטענה העומדת בבסיס הספר היא שב-1914, פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הכול התהפך. אם עד אז הרוב הגדול של האספקה היה מזון לבני האדם ובהמות, הרי שהמצב השתנה, את המוצרים התעשייתיים שהיה צריך לצורך ניהול מלחמה מודרנית אי-אפשר היה לקחת מהשטח ולכן זה שינה באופן דרסטי את הצורה שבה צבאות פעלו והאופן שבו פעלה האסטרטגיה שלהם. עובדה זו הביאה לשינוי מהותי באופן שבו פעלו צבאות וניהלו את מערכות המלחמה.
מקובל היה לחשוב שהצבא הגרמני נלחם טוב יותר מכל צבא אחר במלחמת העולם השנייה, מטרתו של ון קרפלד הייתה לבדוק מדוע הדברים היו כפי שהיו. לצורך זה ערך השוואה מדוקדקת בין האופנים שבהם שני הצבאות ניהלו את כח האדם שלרשותם. הסתבר שהאמריקאים התרכזו בנוחות אדמיניסטרטיבית ואילו הגרמנים, מסיבות שונות, שמו דגש גדול הרבה יותר על צורכיהם הפסיכולוגיים והחברתיים של החיילים.
  • פיקוד במלחמה (1985)
הטענה המובעת בספר היא שמהות הפיקוד הצבאי היא התמודדות עם אי-ודאות. הספר מראה כיצד התמודדו צבאות היסטוריים שונים עם אי-ודאות, המנגנונים והשיטות שנקטו בהן, ולבסוף מידת הצלחתם.[3]
  • טכנולוגיה ומלחמה מ-2000 לפני הספירה עד ההווה (1988)
זוהי היסטוריה של הטכנולוגיה הצבאית מימי קדם עד היום.
  • אימון קצינים: ממקצוענות לאי-רלוונטיות (1989)
זוהי היסטוריה של האופן שבו הכשירו קצינים בדרג בינוני לאורך ההיסטוריה, ון קרפלד הוא הראשון שכתב על כך. הספר מרחיב על בית הספר לקצינים של הצבא הגרמני, שנחשב לטוב מסוגו בעולם והיה קיים בשנים 1870–1945. לדעת המחבר איכותו של בית הספר תלויה פחות במה שלומדים ויותר בזהותם של המלמדים והלומדים.
  • הטרנספורמציה של המלחמה (1991)
זהו ספרו המפורסם ביותר של ון קרפלד וצוטט מעל 1000 פעמים בפרסומים מדעיים. בספר יש שני טיעונים מרכזיים: האחד, שהמלחמה הקונבנציונלית עומדת לפני סופה ושהעתיד שייך לגרילה, להתקוממות, לטרור. השני קשור למוטיבציה וגורס שבניגוד למקובל, מבחינתם של רוב החיילים המלחמה איננה המשך המדיניות באמצעים אחרים כפי שטען קלאוזביץ. במילים אחרות קלאוזביץ הוא המדריך הלא-נכון למלחמה של העתיד. בספר נקודת המבט היא מלמטה למעלה, בניגוד לנקודת מבטו של קלאוזביץ, שהיא מלמעלה למטה. המחבר טוען שמלחמה יש לנהל נגד אויב שהוא לפחות שווה לך בכוחו, אם אתה מנהל מלחמה נגד חלש ממך, גורם הדבר ברוב המקרים לדמורליזציה, ואז זו רק שאלה של זמן עד שחלש הופך לחזק והחזק הופך לחלש. טיעון זה פיתח ון קרפלד בספריו הבאים.
  • תפוצת הנשק הגרעיני ועתיד העימות (1993)
הספר הוא נגזרת של ספרו של קרפלד The Transformation of War והוא עוסק במשמעות המהפכה הגרעינית, אולם לא באופן כללי, אלא בהתייחס לשני אזורים בעולם:
  1. דרום אסיה: המשולש הסיני-הודי-פקיסטני.
  2. המזרח התיכון. המחבר טוען שבשני האזורים הללו הסתיימו המלחמות הגדולות והדבר קרה מסיבות גרעיניות.
  • עוצמה אווירית ולוחמה מבוססת תמרון (1994)
הספר עוסק באופן שבו סייע חיל האוויר להשגת ניצחון בסוג מסוים של מערכות, שהיום ניתן לקרוא להן בליצקריג. הספר מכוון נגד הדוקטרינה של הפצצות אסטרטגיות, של הפצצה לעומק. הטיעון המרכזי הוא שהדרך הנכונה להשתמש בחיל האוויר היא בסיוע לכוחות היבשה ומסביר כיצד לעשות זאת.
  • החרב והזית: היסטוריה ביקורתית של צה"ל (1998)
ון קרפלד לוקח את הטיעון אותו הציג בספרו Transformation ומסב אותו על צה"ל, זהו ספר על עלייתו ושקיעתו של צה"ל. הטיעון הוא שצה"ל הצליח להפוך את עצמו לצבא הטוב בעולם, בזכות המוטיבציה הגבוהה של החיילים שנבעה מצורך קיומי, אולם מאז מלחמת שלום הגליל בשנת 1982, נלחם צה"ל אך ורק נגד כוחות חלשים ממנו בהרבה והמוטיבציה של חייליו ירדה פלאים.
  • עלייתה ושקיעתה של המדינה (1999)
הספר מנסה לעקוב אחרי השתנות צורות הממשל או השלטון מראשיתו ועד היום. הטיעון המרכזי הוא שהמאה ה-17 סימנה את המפנה הגדול. זו התקופה שבה הומצאה המדינה המודרנית, שהיא תאגיד, שאינו זהה לשולטים או לנשלטים, אלא הוא ארגון מופשט המכיל את שניהם. מכאן עוקב הספר אחרי התפשטות הרעיון מאירופה על פני כדור הארץ כולו. הטיעון הוא שהמדינה הגיעה לשיא כוחה בשנים 1789–1975 ומאז היא נמצאת בנסיגה מכל מיני סיבות.
  • אמנות המלחמה; מלחמה והגות צבאית (2000)
הספר נכתב בעקבות פנייה מצד הוצאת הספרים הבריטית קאסל, שרצתה ספר קצר שיסכם את ההגות הצבאית מימי קדם עד היום.
  • משה דיין (2004)
הספר הוזמן על ידי הוצאת הספרים קאסל, הוא מתמקד במשה דיין עצמו ופחות במלחמות אותן ניהל.
  • להגן על ישראל: תוכנית אסטרטגית לשלום וביטחון (2004)
הספר טוען שהחזקת השטחים מזיקה לישראל ואם רוצים להגן על ישראל צריך לצאת מהשטחים. לדעתו של ון קרפלד הסכנה הגדולה לישראל אינה צבאית, כי אם דמוגרפית, פוליטית וחברתית. ישראל תהיה חזקה יותר בלי השטחים מאשר אתם. הוא מפתח את טיעונו אותה העלה בספרו Transformation, שלפיו אין דבר שגורם לדמורליזציה יותר מאשר מלחמה נגד חלשים, במקרה זה שליטה על שניים עד שלושה מיליון ערבים.
  • פניה המשתנות של המלחמה: לקחים מקרבות מהמרן ועד לעיראק (2007)
זוהי היסטוריה קצרה של המלחמה במאה העשרים הפרק האחרון עוסק במלחמה נגד טרור שהיא היום לפי דעתו של ון קרפלד הסוג העיקרי של לחימה, רעיון אותו פרש לראשונה בספרו Transformation והוא מתאר את הדרכים להתמודד עם הטרור. לדעת ון קרפלד מי שנלחם בטרור, נלחם נגד חלשים ומלחמה נגד חלשים מובילה לדמורליזציה אם היא נמשכת לאורך זמן.
לדעת המחבר קיימות שתי דרכים להילחם בטרור, האחת היא להחליש את עצמך, להשתמש בסופו של דבר רק בכלים משטרתיים, כמו שהאנגלים עשו בצפון אירלנד, בדרך זו אתה נמנע מלבצע פשעים ונמנע מדמורליזציה. הדרך השנייה היא להנחית מכה ניצחת, כמו הטבח שביצע חאפז אל-אסד בחמאת ב-1982.
שתי הדרכים דורשות תעצומות נפש בלתי רגילות: האחת כדי שתרסן את עצמך, משימה קשה מאוד, והשנייה להמר על כל הקופה, כי אם אתה לא מצליח, אתה נשאר בלי כלום. לרוב האנשים בעמדות ההנהגה אין אומץ לנקוט באף אחת משתי הדרכים, וכתוצאה מכך הם נופלים בין הכיסאות.
קרפלד מתאר את הכללים להנחתת מכות ניצחות: כלל ראשון, עשה את הכנותיך בסודיות, אל תאיים; רכז את הכוחות שלך בסודיות והלום. כלל שני: הלום בכל הכוח, אבל במשך זמן קצר (אידיאלית הדבר צריך להיות מהיר כברק, כי אם נמשך לאורך זמן, עוצמת המכה נחלשת והדבר גם מוביל לדמורליזציה; מוטב להלום חזק מדי מאשר חלש מדי). כלל שלישי, אל תתנצל – וזה הכלל החשוב ביותר, ברגע שאתה מתנצל אתה מאבד חמישים אחוזים מהאפקט. כאן מביא ון קרפלד את הדוגמה של חמאת. ברגע שנגמר הטבח שאלו את אחיו של אסאד בטלוויזיה, שהיה אחראי על ביצוע הטבח, האם אמנם הרג 25–30 אלף גברים נשים וילדים. הוא הסתכל להם בעיניים ואמר: "אני חושב שהרגתי יותר." כלל רביעי: תן למישהו לעשות את זה במקומך, כך שאם זה לא יצליח, תוכל לנסות משהו אחר.
  • תרבות המלחמה (2008)
הטענה המובאת בספר היא שלמלחמה מתלווית תרבות עצומה וגדולה. היא כוללת את המדים, את כלי הנשק המקושטים, את המוזיקה, את הטקסים המתקיימים לפני, בזמן ואחרי המלחמה, את מצבות הניצחון ובתי הקברות הצבאיים למיניהם, את חוקי המלחמה, ועוד כהנה וכהנה. הטעון הוא שתרבות זו היא בעלת חשיבות עליונה לניהול המלחמה ומי שמזניח אותה מסתכן בנפשו. הספר מקיף את כל ההיסטוריה של האנושות ודן לא רק באירופה אלא גם בעמים וארצות כגון יפן, סין, האינדיאנים באמריקה, והזולו בדרום אפריקה.
  • עידן העצמה האווירית (2011)
הטענה המועלית בספר היא שהעוצמה האווירית נמצאת בשקיעה, וסופה נראה לעין.

מחקר הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גברים, נשים ומלחמה (2001)
התזה המועלית בספר היא שכניסת נשים לצבאות המודרניים היא אחד הסימפטומים לניוונם המתמשך של אותם צבאות. תהליך הניוון החל עם הופעתו של הנשק הגרעיני, שהביא להעלמות כמעט מוחלטת של המלחמות הגדולות בין מדינות חשובות ובעקבותיו לצמצום דרמטי של הצבאות שנועדו לנהל אותן. ככל שהמלחמות התמעטו והצטמצמו, כך החלו לשרת בצבאות יותר נשים.
  • המין המיוחס (2003)
הספר מחלק את הנושא לשמונה נושאים:
הפרק הראשון נקרא "שלוש אגדות" ובו מטרתו של ון קרפלד היא להפריך שלוש הנחות, שהוא מגדיר כמיתוסים: האחת, שבתקופת יוון העתיקה נשים היו כלואות בבית. השנייה, שציד המכשפות היה מכוון לדכא נשים. השלישית, שהנאצים דיכאו נשים; המחבר מספר, שהיו טייסות ניסוי במטוסי קרב בגרמניה הנאצית, ושהמסוק הראשון בהיסטוריה הוטס על ידי אישה גרמניה.
הפרק השני עוסק באספקטים הביולוגיים. המחבר מביא טיעון של ביולוג ידוע שכתב בבדיחות הדעת, שגברים הם בסך הכול אמצעי של הטבע כדי לייצר עוד נשים ולא אמצעי כל כך מוצלח. חברה המורכבת אך ורק מנשים היא אפשרית באופן תאורטי ואילו חברה הבנויה מגברים בלבד - לא.
הפרק השלישי דן בגברים, נשים ועבודה. ון קרפלד גורס, כי מימי בראשית ואילך תפקידו של הגבר היה לעבוד ולפרנס. גברים תמיד עבדו בעבודות יותר קשות, מלוכלכות ומסוכנות מנשים וכך המצב גם היום.
הפרק הרביעי עניינו בצד הכלכלי של הנושא. המחבר טוען שארגונים אנושיים רבים, וביניהם המשפחה מחד ומדינת הסעד מאידך, נועדו במידה לא מבוטלת להעביר משאבים מידיהם של גברים לאלו של נשים הצורכות אותם.
הפרק החמישי עוסק בנשים, גברים וחוק. אמירתו המרכזית של ון קרפלד היא, שהחוק תמיד הפלה נשים לטובה, כשהוא טוען בין השאר, שהוטלו עליהן עונשים קלים יותר בגין אותן עבירות.
הפרק השישי דן בנשים במלחמה. לטענתו של ון קרפלד, ככל שהדברים נוגעים למלחמה, נהנות נשים מזכויות יתר רבות מספור. זכות היתר החשובה ביותר היא שנשים מעולם לא חויבו להילחם, בעוד שגברים היו מחויבים בכך ובמקרה של סירוב היו מוצאים להורג או נענשים בחומרה.
הפרק השביעי עוסק באיכות החיים. האמירה בפרק זה היא, שמאז ומתמיד נהנו נשים באופנים רבים מאיכות חיים טובה יותר מאשר גברים. כיום נשים חיות יותר שנים מגברים, אולם עד לפני מאתיים שנה היה המצב הפוך וגברים חיו יותר מנשים. המחבר מביא שתי סיבות לכך: הירידה הדרמטית בתמותת יולדות והמהפכה התעשייתית, ששיפרה לאין ערוך את תנאי עבודתן של נשים ביחס לאלו של גברים.
הפרק השמיני מעלה את השאלה: "אם כל כך טוב לנשים, למה הן מתלוננות?" התשובה של ון קרפלד היא, שנשים הן המין המתלונן. גבר מתלונן יזכה למנת לעג או בוז, לאישה מתלוננת סיכוי טוב בהרבה להשיג את מבוקשה. לדעת ון קרפלד, כל הפמיניזם המודרני הוא הבל הבלים, ולמעשה הוא ההוכחה הטובה ביותר לצדקת טענתו של זיגמונד פרויד בדבר קיומה של קנאת פין, שהיא המניע הגדול של נשים. יתר על כן, לדבריו, נשים מעולם לא הצליחו להחליט אם הן רוצות להיות שונות מגברים או דומות להם - הן נמצאות בתווך בין שני העולמות ומכיוון שהן מזגזגות מקצה לקצה היחסים הבסיסיים בין המינים מעולם אינם משתנים.

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החידה האמריקאית (2008)
הספר מנסה להבין כיצד פועלת ארצות הברית ומה הגורמים שמעצבים אותה. ון קרפלד מציג את הטענה שארצות הברית היא הדמוקרטיה היחידה בעולם, שעם הזמן הולכת ונעשית יותר דמוקרטית. דמוקרטיה זו מעצבת את החיים הפוליטיים, הכלכליים, וגם את מדיניות החוץ והביטחון. כמו כן טוען המחבר שארצות הברית היא המקום הגרוע ביותר בעולם לנשים וילדים.

מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארץ זבת חלב ודם; עלייתה של ישראל המודרנית (2011)
זהו ספר קצר שיסביר לקורא הלא-ישראלי על מדינת ישראל וטוען שישראל היא היצירה הפוליטית המוצלחת ביותר של המאה העשרים. הוא מקיף בעיקר צבא, ביטחון כלכלה וחברה; אבל משתדל לכלול גם נושאים אחרים כמו תרבות ונשים בישראל.

מחקריו העכשוויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משחקי מלחמה; מגלדיאטורים ועד גיגה בייטס
הספר מהווה היסטוריה קצרה של משחקי המלחמה למיניהם, החל מתקופת דוד המלך ("יקומו הנערים וישחקו לפנינו") דרך המשחקים הגלדיאטוריים, תחרויות האבירים, הדו-קרב, משחקי לוח שונים המדמים מלחמה, ועד למחשבים והסימולטורים החדישים ביותר. פרק נפרד עוסק ביחסן של נשים למשחקים אלה.
  • החיפוש אחרי השוויון
הספר מהווה סקירה קצרה של התפתחות המושג מיוון העתיקה ועד היום עם דגש מיוחד על הבעיתיות הנוצרת עקב התקינות הפוליטית וההתקדמות בתחומי הרפואה והביולוגיה.
  • היסטוריה קצרה של המצפון
מקור המחקר הוא בשאלה, האם לנאצים היה מצפון? מטרתו היא לעקוב אחרי התפתחותו של המושג והשתלבותו בגורמים אחרים מימי קדם ועד ל"מצפון הסביבתי" של היום.

מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hitler’s Strategy 1940-1941: The Balkan Clue. Cambridge University Press, 1973.
  • Military Lessons of the Yom Kippur War : Historical Perspectives ,1975
  • Supplying War: Logistics from Wallenstein to Patton. Cambridge University Press, 1977. Translated into Arabic, Chinese, Hebrew, Japanese, Spanish. New Expanded Edition, 2004. New Japanese Edition, 2006.
    • הספר תורגם לעברית תחת הכותרת "מלחמה ותחזוקה: הלוגיסטיקה מוואלנשטיין ועד פטון", תרגם: שלמה גונן, (1983)
  • Fighting Power: German and US Army Performance, 1939-1945. Greenwood, 1982. Translated into Chinese (Taiwan), German. New German edition, 2005. New English edition, 2007.
  • Command in War. Harvard University Press, 1985. Translated into Chinese (Beijing), Greek, Serb, Swedish.
  • Technology and War: 2000 B.C. to the Present. Free Press, 1988. Translated into Greek.
  • The Training of Officers: From Professionalism to Irrelevance. Free Press, 1989.
  • The Transformation of War (British edition: The Future of War). Free Press, 1991. Translated into French, German, Russian, and Spanish. New German edition, 2004.
  • Nuclear Proliferation and the Future of Conflict. Free Press, 1993. Translated into German, Portuguese, Russian.
  • Airpower and Maneuver Warfare. Air University, 1994. Translated into French, Italian.
  • The Encyclopaedia of Revolutions and Revolutionaries form A to Z (Ed.) Facts on File, 1996.
  • The Sword and the Olive: A History of the Israel Defense Force. Public Affairs, 1998. Second Edition, 2002. Translated into French, Italian.
  • The Rise and Decline of the State. Cambridge University Press, 1999.
  • The Art of War: War and Military Thought. Cassell, 2000. U.S edition, Smithsonian, 2005. Translated into Danish
  • Men, Women and War. Cassell, 2001. Translated into French, German, Italian.
  • Das Bevorzugte Geschlecht [The Privileged Sex]. Gerling Akademie, 2003. Translated into Portuguese.
  • Moshe Dayan. Cassell, 2004. Translated into Portuguese, Turkish translation forthcoming.
  • Defending Israel. St. Martin's, 2004.
  • Countering Terrorism. Ed., with K. von Knop and H. Neisser. Bertlesman, 2005.
  • The Changing Face of War: Lessons of Combat from the Marne to Iraq. Random House, 2007. Translated into Dutch. Danish, Greek, Polish translations forthcoming.
  • The American Riddle. (Russian). Irisen, 2008.
  • The Culture of War. Random House, 2008. Dutch & Portuguese translations forthcoming.
  • The Age of Airpower, New York, Public Affairs, 2011
  • Wargames; From Gladiators to Gigabytes, Cambridge, Cambridge University Press, 2013.
  • The Privileged Sex, CreateSpace, 2013.
  • Hitler in Hell, Castalia House, 2017

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרטין ון קרפלד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]