מרואן הראשון
 | |||||
| לידה |
28 במרץ 623 מכה, ערב הסעודית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
7 במאי 685 (בגיל 62) דמשק, ח'ליפות אומיה | ||||
| שם מלא | מרואן בן אל-חכם | ||||
| מדינה | האימפריה המוסלמית | ||||
| בן או בת זוג |
עאישה בנת מועאויה Fakhitah bint Abi Hashim | ||||
| שושלת בית אומיה | |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
מרואן בן אל-חכם (בערבית: مروان بن الحكم, מוכר גם בשם מרואן הראשון; 28 במרץ 623 - 7 במאי 685) היה הח'ליף הרביעי לבית אומיה, עלה לשלטון לאחר מותו של מועאויה השני. אף על פי שמרואן כיהן רק מספר חודשים בין 684 ועד מותו ב-685, תקופת שלטונו היא בעלת משמעות רבה כיוון שעלייתו של מרואן מבשרת את ראשיתו של המאבק ההרסני בין שבטי קייס וימן, מאבק שעתיד להיות סיבת מפתח לחיסול שלטון בית אומיה פחות משישים שנה מאוחר יותר. בנוסף מסמלת עלייתו לגדולה של מרואן את עליית ענף בני חכם במשפחת אומיה והחלפת בני אבו סופיאן (גם סופיאן וגם חכים הם נכדים לאומית, אשר על שמו קרוי בית אומיה).
בניגוד לח'ליף הקודם מועאויה השני, מרואן היה מדינאי מנוסה מאוד בתחום המדיני, עוד בתקופת שלטונו של הח'ליף עות'מאן היה מרואן יד ימינו ומושל העיר אל-מדינה. מרואן הודח על ידי הח'ליף הבא עלי בן אבי טאלב ומונה מחדש למושל מדינה על ידי קרוב משפחתו, הח'ליף מועאויה הראשון. מרד בהנהגתו של עבדאללה אבן א-זובייר שפרץ בערים הקדושות מכה ומדינה אילץ את מרואן לברוח לבני משפחתו המרוחקים - הח'ליפים לבית אומיה היושבים בדמשק.
דרכו של מרואן לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרואן עזב את מדינה בעקבות מרד עבדאללה אבן א-זובייר ועבר לדמשק, בירת המדינה האומיית כאשר הוא אדם בא בימים. כאשר הגיע מרואן לדמשק מצא שם את שלטון בני אומיה שרוי באנדרלמוסיה, הח'ליף מועואיה השני, מנהיג חלש וצעיר נפטר ללא יורש, אחיו של מועויה השני, בניו של הח'ליף יזיד הראשון היו צעירים מדי מכדי ליטול את השלטון לידיהם וכל אותה העת מרד אבן אל זובייר התפשט ברחבי חג'אז ואף גלש לעיראק ומצרים ואיים על דמשק.
אבן בחדל, ראש שבט כלב ועבדאללה אבן זיאד (מושל עיראק לשעבר שהיה אחראי שנים אחדות קודם לכן להריגתו של חוסיין אבן עלי בכרבלא) שאפו להותיר את בני אומיה בשלטון. בכינוס מועצת השורא (אנ') של ראשי השבטים הסורים שנערך בג'אביה הוחלט למנות את מרואן לח'ליף, תמכו במינוי נציגי השבטים הימנים בעוד השבטים הקיס החרימו את המועצה.
מושל דמשק, אל-צחאכ אבן קיס אל-פהרי שהיה ממנהיגי שבטי הקיס, התנגד למינוי מרואן והכיר בח'ליפותו של המורד אבן אל זובייר. ביולי 684 התעמתו שני המחנות, למרות נחיתותם המספרית ניצחו כוחות הימנים את כוחות הקיס והרגו את מנהיגם אל-צחאכ. בעקבות הקרב מרואן הפך לח'ליף ופליטי הכוחות קיסיים נערכו מחדש בקרקיסיא שעל גדות הפרת בהנהגתו של זופר אבן חארת' משבט כילב.
תקופת ח'ליפותו של מרואן[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם עלייתו לשלטון מינה מרואן את בנו מוחמד למפקד הצבא בחזית הפרת שם מצאו שבטי הקיס מקלט. עבדאללה אבן זאיד מונה למפקד הצבא בחזית דרום עיראק ומרואן עצמו בלווית בנו עבד אל-עזיז ואבו בחדל יצאו לכבוש מחדש את מצרים משלטון נציגיו של אבן זובייר. למרות שמרואן לא הצליח לדכא את מרד אבן אל זובייר השושלת האומיית שבה לאיתנה. מרואן שקד על הכשרת בניו לתפקידים פיקודיים כדי שלא ייווצר מצב של ואקום שלטוני בעקבות שליט חסר יכולת כמו מועואיה השני. מראשית ימיו כח'ליף מינה מרואן את בנו הבכור עבד אל-מלכ ליורש, בזכות הבהירות בירושה לא הייתה לעבד אל-מליכ בעיה לעלות לשלטון עם מות אביו בשיבה טובה באפריל 685.
אחד מצאצאיו, עדי אבן מסאפר היה דרוויש סופי ומייסד הדת היזידית.
הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסגד על שם מרואן נחנך בשנת 1996 באורוות שלמה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרואן הראשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| ח'ליפי ואמירי בית אומיה | ||
|---|---|---|
| ח'ליפות דמשק | מועאויה הראשון • יזיד הראשון • מועאויה השני • מרואן הראשון • עבד אל-מלכ • וליד הראשון • סולימאן אבן עבד אל-מלכ • עומר השני • יזיד השני • השאם אבן עבד אל-מלכ • אל-וליד השני • יזיד השלישי • איברהים • מרואן השני | |
| אמירי בית אומיה בקורדובה | עבד א-רחמן הראשון • הישאם הראשון • אל-חכם הראשון • עבד א-רחמן השני • מוחמד הראשון • אל-מונד'ר • עבדאללה אבן מוחמד • עבד א-רחמן השלישי | |
| ח'ליפות קורדובה | עבד א-רחמן השלישי • אל-חכם השני • הישאם השני • מוחמד השני • סולימאן השני • הישאם השני (בפעם השנייה) • סולימאן השני (בפעם השנייה) • עבד א-רחמן הרביעי • עבד א-רחמן החמישי • מוחמד השלישי • הישאם השלישי | |