מרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרה
מרה (חומר צהוב) בביופסיה של כבד בצביעת המטוקסילין-אאוזין אצל סובל מעימדון מרה (כולסטזיס)
מרה (חומר צהוב) בביופסיה של כבד בצביעת המטוקסילין-אאוזין אצל סובל מעימדון מרה (כולסטזיס)
שיוך particular anatomical entity עריכת הנתון בוויקינתונים
היווצרות כבד עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב אנציקלופדיית נוטל עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד MeSH A12.200.087 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D001646 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0005388 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרהלטינית: Bilis) היא נוזל המיוצר בכבד ומשמש בתהליך העיכול. המרה מופרשת מהכבד ונאגרת בכיס המרה, ממנו היא משוחררת בזמן עיכול של שומנים דרך צינור המרה אל התריסריון (תחילת המעי הדק), על מנת לעזור בפירוק המזון. נוזל המרה משתתף בתהליכי עיכול חשובים כגון פירוק טיפות שומן בשביל הגדלת שטח פנים במהלך תהליך העיכול. במרה ישנן מולקולות שלהן יכולות דטרגנטיות היוצרות תחליב עם טיפות השומן שבמזון. למעשה נוזל המרה גורם לחלוקת טיפות השומן מהמזון לטיפות מיקרוסקופיות ששטח פניהן גדול, ובכך מאפשרות גישה יעילה של אנזימים מפרקי שומנים (המומסים במים) אל מולקולות השומן (שאינן מתמוססות היטב במים עקב תכונותיהן ההידרופוביות).

המרה מורכבת ממים (85%), ממלחי מרה (10%), מרירית ופיגמנטים (3%) משומנים (1%), ממלחים אי-אורגניים ומכולסטרין. צבעה של המרה ירוק כהה עד צהוב-חום וטעמה מר, ושמה נגזר מטעמה. המרה היא בסיסית, בעלת pH 7.8 – 8.6, ולכן היא מסייעת בסתירת החומציות הרבה שקיימת בקיבה, בשלב של המעבר למעי. בנוסף למרה, צינור המרה מוביל לתריסריון גם אנזימים המיוצרים בלבלב.

מרבית (כ-95%) מיצי המרה ממוחזרים דרך וריד פורטלי לכבד ואינם מופרשים מהגוף, כאשר כ-5% מהם מופרשים בצואה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרה בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.