מרדכי קיקיון
 | |
| מרדכי קיקיון, 1967 | |
| לידה |
1915 האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה | דצמבר 1993 (בגיל 78 בערך) |
| ענף מדעי | מחשוב |
| מקום מגורים |
 ישראל |
| תרומות עיקריות | |
| מקים יחידת ממר"ם | |
מרדכי (קיקי) קיקיון (1915 – דצמבר 1993) היה מפקד ממר"ם הראשון, ממייסדיו של ענף המחשוב בישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיקיון נולד ברוסיה ב־1915 ועלה לארץ ישראל כילד בשנת 1924. לאחר שהתגייס לשירות "ההגנה", התמנה לגזבר הארגון בשנת 1938, ותשע שנים מאוחר יותר הקים ב"הגנה" את מנהל התשלומים (מת"ש), ששימש אבן יסוד להתפתחות המחשוב במערכת הביטחון. לאחר קום המדינה היה בין מקימי רפא"ל ב־1952, וכעבור שנתיים התמנה לחשב המשביר המרכזי.
ב־1959, בעת עבודתו של קיקיון ברפא"ל, המליץ עליו מאיר מרדור בפני מנכ"ל משרד הביטחון, שמעון פרס, כמי שיכול לעזור ולתרום בהקמת יחידת מחשוב חדשה בצה"ל. בפגישה בין פרס לקיקיון הציע לו פרס לשמש גזבר התעשייה האווירית או לנהל תחום חדש בצה"ל – תחום החישוב והרישום הממוכן. ב־26 ביוני 1959 חתם ראש אגף המבצעים, אלוף יצחק רבין, על כתב המינוי של מרדכי קיקיון למפקד ממר"ם. כתב המינוי הגדיר את תחומי פעילותו של מפקד ממר"ם ובו מתוארת, למעשה, פעילותה ויעדיה של היחידה החדשה.
בימיה הראשונים של יחידת ממר"ם לא היה ברור בישראל בכלל ובמערכת הביטחון בפרט, מדוע יש צורך להשקיע סכומים גבוהים במכונות ענקיות שתכלית שימושן לא הייתה ברורה למקבלי ההחלטות ולמפקדים הבכירים בצה"ל. הדבר אילץ את קיקיון להילחם במשך שנים ולתמרן בתוך המערכת הצבאית ובין גופים חוץ-צבאיים. זאת מאחר שההנחה בתחילת פעילותו של ממר"ם הייתה שהמחשב שלו ישמש גופים רבים בישראל, חלקם אזרחיים וחלקם צבאיים. כך, חלק נרחב מפעילותו של קיקיון לא הוקדש רק לגיוס כוח אדם איכותי ולהדרכתו, אלא גם למאבקים וליחסי ציבור רבים, שכללו הזמנת מבקרים בכירים רבים לממר"ם, כדי להציג בפניהם את "המכונות המסתוריות".
כאשר הוקם ממר"ם היה עליו להצטייד במחשב. באותה תקופה חשבו שלא זו בלבד שמחשב אחד יספיק לצורכי צה"ל ומשרד הביטחון, אלא שאת עודף כוח החישוב אפשר יהיה לנצל לצורכי גופים אחרים. קיקיון נבחר להחליט איזה מחשב יהיה המתאים ביותר לממר"ם. כאשר הוחלט שהמחשב יירכש מחברת פילקו, נסע קיקיון לנהל את המשא ומתן מול החברה, כי חשב שיצליח להשיג תנאים טובים יותר מאשר היו משיגים אנשי משלחת הרכש של משרד הביטחון בארצות הברית.
בשנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, סיים את תפקידו כמפקד ממר"ם בעקבות תקלה במחשב שקרתה במהלך המלחמה. עוד קודם לכן, הביע מורת רוח מחוסר ההבנה בצה"ל לחשיבות הקמתו של מערך ארצי של תקשורת מחשבים, דבר שזירז, ככל הנראה, את פרישתו. ייתכן אף כי בצה"ל היו מעוניינים להחיש את פרישתו של קיקיון מפיקוד על ממר"ם, שכן מצב בו אזרח מפקד על יחידה צבאית לא היה מקובל על בכירים בצבא. קיקיון בחר לחזור לרפא"ל, וזאת כדי להקים מרכז מחשוב גם שם. על עבודה זו קיבל את פרס קפלן.
בשנים 1971–1972 שימש יו"ר איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה (איל"א). ב־1973 התמנה לתפקיד יועץ משרד האוצר לענייני מחשבים.
עד פטירתו בדצמבר 1993 המשיך לייעץ לגופים ביטחוניים וכלכליים בתחום עיבוד הנתונים הממוכן, והיה פעיל ציבורי בקידום המחשוב בישראל.
