מרדכי משעני
 | |||||
| לידה |
10 באפריל 1945 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
9 באפריל 2013 (בגיל 67) | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| מקום קבורה | בית העלמין ירקון | ||||
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||
| מפלגה |
ישראל אחת | ||||
| סיעה | ישראל אחת, גשר | ||||
| |||||
  | |||||
מרדכי (מוטי) משעני (10 באפריל 1945 – 9 באפריל 2013) היה עורך דין ישראלי וחבר הכנסת בכנסת ה-15.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משעני נולד ב-10 באפריל 1945 למשפחה מיוצאי חלב וגדל בשכונת יד אליהו בתל אביב. בשירותו הצבאי הגיע לדרגת רב-סרן, ואחר כך למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. סיים לימודיו בהצטיינות בשנת 1969 והוסמך כעורך דין בשנת 1970.
בשנת 1986, השתתף בוועידת הליכוד ויצר שם קשר עם דוד לוי. מאוחר יותר מינה לוי את משעני לתפקיד יועצו הפוליטי[1]. בתקופת כהונתו של לוי כשר השיכון, הוא מינה את משעני כדירקטור במספר חברות ממשלתיות, בהן חברת "חלמיש" ולתפקיד יו"ר חברת עמידר[2]. בפברואר 1993 התלונן חבר הכנסת בנימין נתניהו במשטרה נגד משעני, במעורבות בפרשת הקלטת הלוהטת[3]. אך התיק נסגר לאחר שלושה חודשים עקב חוסר ראיות[4]. ומשעני פנה בבקשה למפכ"ל המשטרה שיסיר את האיפול על פרטי החקירה, אך סורב[5].
כמקורבו של דוד לוי הצטרף משעני למפלגת גשר שהקים לוי, ולקראת הבחירות לכנסת הארבע עשרה שובץ במקום לא ראלי ברשימת הליכוד-גשר-צומת.
לקראת הבחירות לכנסת ה-15, בשנת 1999, שובץ במקום ה-29 ברשימת ישראל אחת (שכללה את מפלגת "גשר")[6], אך הרשימה זכתה רק ב-26 מנדטים. בינואר 2000 היה על סף כניסה לכנסת, לאחר התפטרות על פי החוק הנורווגי של שני חברי כנסת שמונו לשרים, אך דוד לוי שהיה אמור להתפטר למענו סירב[7]. באוגוסט 2000 היה שוב על סף כניסה לכנסת, עקב הבחירה הצפויה של שמעון פרס למשרת נשיא המדינה, אך פרס הפסיד באופן מפתיע ונשאר בכנסת[8].
בפברואר 2001 נכנס משעני לכנסת ה-15 מטעם ישראל אחת במקום אלי גולדשמידט ופרש מיד לסיעת גשר. במאי 2001 הגיש הצעת חוק פרטית שקיצבת הזיקנה תוגדל ל-90% משכר המינימום[9]. ביוני 2002 הודיע דוד לוי שהוא שוקל לחזור לליכוד, אך משעני סבר שעל מפלגת גשר להתמודד עצמאית בבחירות הבאות[10]. לוי אכן חזר לליכוד, משעני החליט לא להתמודד שוב וכיהן כחבר הכנסת עד השבעת הכנסת השש עשרה.
בשנת 2003, עם סיום כהונתו כחבר כנסת, שב עו"ד משעני למשרד עוה"ד שייסד. בשנת 2008 הצטרף למשרדו בנו, עו"ד אריאל משעני.
נפטר ב-9 באפריל 2013, יום לפני יום הולדתו ה-68. הותיר אישה, שלושה ילדים ונכדים. בנו, דרור משעני, הוא סופר ועורך. אחיו אייל משעני הוא פרופסור לרדיוכימיה והדמיה מולקולרית במרכז הרפואי הדסה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרדכי משעני, באתר הכנסת - מרדכי משעני, באתר כנסת פתוחה
- אודות מייסד המשרד - עו"ד ונוטריון מרדכי משעני באתר משרד עורכי הדין משעני
- ynet, מי אתה, מוטי משעני?, באתר ynet, 30 ביולי 2000
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חנה קים, צפוף ליד הצלחת, חדשות, 14 בפברואר 1992
- ^ מרדכי אלקן, עוזר השר לוי, מוטי משעני, ייבחר ליו"ר דירקטוריון עמידר, מעריב, 6 ביוני 1990
- ^ גדעון סער, רותי זוטא, נתניהו: הפרסום על גירסת אשתי בפרשת הקלטת אינו נכון, חדשות, 28 במאי 1993
- ^ גדעון סער, לוי: נתניהו רקם עלילה שפלה, חדשות, 3 ביוני 1993
- ^ גדעון סער, עו"ד משעני פנה למפכ"ל שיחשוף את תלונת נתניהו, חדשות, 1 ביוני 1993
- ^ מעריב, מוטי משעני מועמד לדירקטור בעמידר; עשוי להתמנות ליו"ר, באתר גלובס, 26 באוקטובר 1999
- ^ צבי לביא, הדבק על כיסאו של מי חזק יותר?, באתר גלובס, 2 בפברואר 2000
- ^ צבי לביא, הקומבינות בדרך למשכן הנשיא, באתר גלובס, 3 באוגוסט 2000
- ^ צבי זרחיה, הצעת חוק: קיצבת הזיקנה תוגדל ל-%90 משכר המינימום, באתר הארץ, 23 במאי 2001
- ^ יוסי ורטר, דוד לוי: בימים הקרובים אחליט אם לחזור לליכוד, באתר הארץ, 23 ביוני 2002