מרדכי כהנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרדכי כהנא
לידה 4 באוקטובר 1970 (בן 53)
ד' בתשרי ה'תשל"א
ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת ירושלים לצעירים עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19892017 (כ־28 שנים)
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
האינתיפאדה הראשונה
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מבצע חומת מגן
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
מלחמת חרבות ברזל
תפקידים אזרחיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרדכי כהנא (נולד ב-4 באוקטובר 1970, ד' בתשרי ה'תשל"א) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף. בתפקידו האחרון בשירות הקבע כיהן כקצין איסוף קרבי ראשי. קודם לכן שירת כמפקד סיירת גולני, מפקד גדוד 12 (ברק), מפקד יחידת אגוז, מפקד חטיבת עודד ומפקד חטיבת ביסלמ"ח. לאחר שחרורו מצה"ל כיהן כמנכ"ל משרד ההתיישבות וכממלא מקום מנכ"ל משרד המודיעין.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהנא, בנו של הרב נחמן כהנא (ראש כולל חזון יחזקאל בעיר העתיקה) ואחיינו של הרב מאיר כהנא, נולד בירושלים וגדל ברובע היהודי. למד בישיבת ירושלים לצעירים ובישיבת הגולן בחיספין.

בשנת 1989 התגייס לצה"ל ושובץ בחטיבת גולני במסלול ישיבת הסדר. עבר הכשרה כלוחם בגדוד 51. שלושה שבועות לאחר גיוסו נפצע בפיגוע דקירה ברחוב יפו בירושלים, ולאחר שבוע שב למסלול ההכשרה[1]. לאחר תשעה חודשים שב ללימודים בישיבה, אולם החליט לפרוש ממסלול ההסדר ולשרת בסיירת גולני. הוא עבר את הגיבוש ליחידות החטיבתיות והתקבל לסיירת[2]. בסיירת עבר כהנא מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. בסיום קורס הקצינים מונה למפקד צוות ביחידה. לאחר מכן שירת כסגן מפקד הסיירת, וכמפקד פלוגה בגדוד 13 (גדעון) ולקח חלק בלחימה בדרום לבנון. לאחר מכן שירת כקצין ההדרכה של החטיבה.

בעת הנסיגה מרצועת הביטחון שימש סמג"ד בגדוד 12 (ברק), ולאחר מכן כקצין אג"ם של חטיבת גולני. בהמשך מונה למפקד סיירת גולני, והוביל אותה בין היתר במבצע סגירת מעגל ללכידתו ברצועת עזה של עבד אל רבו אבו חוסה, שהיה מעורב ברציחתם של אבי סספורטס ואילן סעדון[3] ובמבצעים רבים כנגד הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה ובהם מבצע חומת מגן, ובכלל זה בכיבוש המוקטעה ברמאללה. בעת מארב עליו פיקד ברפיח נפצע בשנית. לאחר תקופת החלמה קצרה שב לסיירת. לאחר מכן מונה למפקד גדוד 12 (ברק)[4].

בתפקידו הבא שירת כמפקד יחידת אגוז ופיקד עליה במלחמת לבנון השנייה, בקרב מארון א-ראס[5] ובקרבות נוספים. לאחר המלחמה יצא ללימודים, ובשנת 2008 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה עד 2010, אז מונה למפקד בא"פ אליקים ולמפקד חטיבת עודד[6][7]. בנובמבר 2012 הוחלט למנותו למפקד חטיבת ביסלמ"ח[8]. בשנת 2014 מונה לחקור את נסיבות מותו של קצין חיל האיסוף הקרבי, טל נחמן, מירי בשוגג שביצע חייל מחטיבת גבעתי[9]. בשנת 2014 פיקד על צק"ח ביסלמ"ח במבצע צוק איתן, במהלכו הרגו לוחמי החטיבה 160 מחבלי חמאס, חשפו 20 פירי מנהרות לחימה והשמידו שלוש מהן וכן מחסן אמל"ח, בנוסף פגעו בתשתית התקשורת של החמאס ברצועה. במהלך הלחימה נהרגו חמישה מלוחמי החטיבה, בגזרת מעבר קרני, בקרב כנגד מחבלים שהגיחו ממנהרה שפתחה בשטח ישראל[10].

ב-31 באוגוסט 2015 הועלה לדרגת תא"ל ומונה לקצין איסוף קרבי ראשי[11].

באוקטובר 2017 נחקר במצ"ח בחשד להחזקת אמצעי לחימה בניגוד לפקודות הצבא[12], וב-23 באוקטובר הושעה מתפקידו לשבועיים[13] וב-6 בנובמבר 2017 ביקש לסיים את תפקידו כקצין איסוף קרבי ראשי ולהשתחרר מצה"ל. הרמטכ"ל גדי איזנקוט קיבל את בקשתו של כהנא. לאור זאת, ולאור העובדה שכהנא לקח אחריות על מעשיו ושבמרבית הציוד לא נעשה שימוש פרטי החליט הפצ"ר תא"ל שרון אפק להעמידו לדין משמעתי בלבד[14]. ב-4 במרץ 2018 הוא הורשע בדין משמעתי באי-קיום ההוראות המחייבות בצבא, ונידון לנזיפה חמורה. בנוסף הורשע בנטילת ציוד שלא כדין ונידון לנזיפה נוספת. הוא זוכה מחמת הספק מעבירה של התנהגות שאינה הולמת בממשקים עם חברות אזרחיות[15]. בנובמבר 2020 הגיש כהנא תביעת לשון הרע נגד תאגיד "כאן" והכתבת כרמלה מנשה בעקבות כתבות שלדבריו הציגו טענות לא מבוססות בנושא כעובדות מוגמרות[16].

ב-11 באוקטובר 2018 מונה לראש האגף למדיניות ביטחונית במועצה לביטחון לאומי[17].

בתחילת מרץ 2021 מונה על ידי שר המודיעין אלי כהן לממלא מקום המנהל הכללי של משרד המודיעין[18]. במהלך שנת 2022 השר נפתלי בנט מינה אותו למנכ"ל משרד ההתיישבות. בשנת 2023 סיים את תפקידו לאחר ששרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק בחרה את אבי מאיר למנכ"ל משרדה. עם פרוץ מתקפת הפתע על ישראל התגייס ב-7 באוקטובר למילואים ושירת כראש מטה אוגדה 36 במסגרת מלחמת חרבות ברזל.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהנא מתגורר במעלות, נשוי לחגית ואב לשבעה ילדים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרדכי כהנא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיוחד: המח"טים שיתמודדו בעתיד על מושב במטה הכללי, באתר וואלה!‏, 24 בספטמבר 2014.
  2. ^ מרדכי כהנא (2001-2002), באתר גדס"ר גולני.
  3. ^ יואב לימור, אלי בוהדנה, נלכד מתכנן חטיפת סספורטס וסעדון, באתר nrg‏, 20 בנובמבר 2001.
  4. ^ חן קוטס-בר, "דווקא בגלל שאני כהנא", באתר nrg‏, 12 בפברואר 2004.
  5. ^ תא"ל מרדכי כהנא - עשור למלחמת לבנון השנייה
  6. ^ נועה הורוויץ, עיתון במחנה, בעיניים פקוחות, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 15 ביולי 2011.
  7. ^ הרמטכ"ל ללוחמי גולני: אתם החומה בין המחבלים ליישובים, אתר דובר צה"ל, 28 במרץ 2010.
  8. ^ גילי כהן, המפקדים החדשים של גבעתי והצנחנים: מהמגזר הדתי-לאומי, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2012.
  9. ^ אמיר בוחבוט‏, מותו של קצין האיסוף: ירי דו-צדדי שני תחת המג"ד, באתר וואלה!‏, 21 במרץ 2014.
  10. ^ עדו בן פורת, תיעוד: האופנועים שאותרו במנהרת הטרור, באתר ערוץ 7, 3 באוגוסט 2014.
  11. ^ רון בן ישי, "שני מלוכלכים על חצי כבד". תיעוד נדיר ובלעדי - איסוף מודיעין חשאי בגבול סוריה, באתר ynet, 16 בספטמבר 2015.
  12. ^ יוסי מלמן, ‏הותר לפרסום: תא"ל מרדכי כהנא הוא החשוד בהחזקת ציוד צבאי בניגוד לחוק, באתר מעריב אונליין, 23 באוקטובר 2017
  13. ^ תא"ל מרדכי כהנא הושעה ל-14 יום, באתר צה"ל, 23 באוקטובר 2017
  14. ^ הפרקליט הצבאי: תא"ל מרדכי כהנא יועמד לדין משמעתי, באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2018
  15. ^ הליך שיפוט בדין משמעתי לתא"ל מרדכי כהנא, באתר צה"ל, 4 במרץ 2018
  16. ^ תא"ל מרדכי כהנא תובע את כרמלה מנשה: "שמו הטוב הוכתם", באתר כיפה, 26 בנובמבר 2020;
    ת"א (ת"א) 65993-11-20 כהנא נ' מנשה ואח'
  17. ^ טל שלו‏, אחרי שפרש מצה"ל: תת-אלוף מדרכי כהנא ימונה לתפקיד בכיר במל"ל, באתר וואלה!‏, 11 באוקטובר 2018
  18. ^ הברנז'ה - מינויים (עמ' 47), באתר מצב הרוח, ‏5.3.2021