מרדכי בן-זאב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרדכי בן-זאב
מרדכי בן-זאב מתוך הסרט "צ'רלי וחצי" (1974)
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 2 ביולי 1916
ורשה, פולין פוליןפולין
פטירה 19 בנובמבר 2010 (בגיל 94)
חיפה, ישראל ישראלישראל
שם לידה מרדכי גימיינר
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19362010 (כ־74 שנים)
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מרדכי בן זאב מימין וזאב ברלינסקי בתיאטרון סמבטיון, 1956

מרדכי בן-זאב (2 ביולי 191619 בנובמבר 2010) היה שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי. ממייסדי תיאטרון חיפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי בן זאב נולד כמרדכי גימיינר, בוורשה שבפולין.

ב-1923, כשהיה בן שש, עלה ארצה עם משפחתו ולמד בבית הספר תחכמוני.

עבד כמלח והיה מראשוני הספנים בנמל תל אביב.

בשנת 1936 נבחן על ידי צבי פרידלנד והתקבל לסטודיו שלו יחד עם עדה טל, בתיה לנצט, יצחק שילה, נחום בוכמן, אברהם ניניו ועוד. הוא שיחק בהבימה בתפקידים קטנים ופרש היות שהוותיקים לא נתנו לצעירים להתקדם. הוא הקים סטודיו דרמטי של המשמרת הצעירה ליד ההסתדרות בתל אביב והיה מראשוני התיאטרון הקאמרי בו שיחק בשנים 19451956.

בשנת 1954 נסע לניו יורק ולמד משחק אצל לי שטרסברג.

בשנת 1956 התפטר מהקאמרי ויסד ביחד עם זאב ברלינסקי את תיאטרון סמבטיון - בימה זעירה לסאטירה.

התיאטרון התקיים בשנים 19571960 ונסגר תוך הפסדים כבדים.

בן זאב עבר לשחק ביידיש ביחד עם שמעון דז'יגאן.

בשנת 1961 היה ממייסדי תיאטרון חיפה.

מתפקידיו החשובים על הבמה: הזקן קנדי בעל עכברים ואנשים, ג'וקסר ב"יונו והטווס" של שון או'קייסי, חליסטקוב ב"רביזור" של ניקולאי גוגול, אדש ברדש ב"חפץ" של חנוך לוין בתיאטרון חיפה ועוד. כן הופיע במספר הצגות יחיד: "ידיה של אאורידיס" של הסופר המקסיקני פדרו בלוך, "יומו של משוגע" לפי גוגול ו"אהבה מאוחרת" לפי עמוס עוז.

בן זאב שיחק במספר סרטים, ובהם: "קללה לברכה", "מציצים" (בתפקיד אלטמן), "צ'רלי וחצי" (בתפקיד ארליך), "יופי של צרות" (בתפקיד מנדל), "דודה קלרה", "השועל בלול התרנגולות" ו"אדון לאון" (בתפקיד קלמן).

הוא שיחק גם בתוכניות טלוויזיה: ב"דלת הקסמים" (בתפקיד דוקטור טוביה גוטמן) ובפרק בסדרת הטלוויזיה "עברית בסימן טוב" בתפקיד גולומבק, גונב הסמובר.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבן זאב ולרעייתו בתיה, מורה במקצועה, נולדו שלושה ילדים: הזמר דורי בן זאב, הפזמונאית חמוטל בן זאב והשחקן ערן בן זאב.

ב-1988 קיבל תואר "יקיר חיפה" וכן כתב אוטוביוגרפיה בשם "זאב במה".

בשנותיו האחרונות כונה "זקן שחקני ישראל", מאז שמת השחקן נתן כוגן שהיה מבוגר ממנו.

בן-זאב נפטר בגיל 94 ונקבר בזכרון יעקב.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאב במה, הוצאת נוצה וקסת, 1988
  • סיפורי רחוב, הוצאת תמוז, 1993

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים ובנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.