מרדכי בן-דוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרדכי בן-דוד
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 16 באפריל 1951 (בן 73)
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1972
עיסוק זמר
סוגה מוזיקה חסידית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול בריטון
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים מונה רוזנבלום
mbdmusic.co
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מֹרְדְכָי וֶרְדִיגֶר (Mordechai Werdyger; נולד בי' בניסן תשי"א, 16 באפריל 1951), הידוע כמֹרְדְכָי בֶּן דָוִד הוא זמר ומלחין חסידי-אמריקאי, מפורצי הדרך למוזיקה החסידית החדשה. נחשב בעיני רבים לגדול הזמר החסידי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בניו יורק לחזן והזמר דוד ורדיגר, חסיד גור, ולמלכה, ניצולי השואה ילידי פולין.

אביו היה מחלוצי המוזיקה החסידית המוקלטת (יחד עם בן ציון שינקר) ומגדולי המלחינים החסידיים באותן שנים, אשר הושפע בעיקר מהמלחין הגוראי יעקב תלמוד.

בנערותו הושפע מסגנונו של אביו, וכן מזרמים נוספים במוזיקה החסידית הישנה שאליהם נחשף כתלמיד ישיבה, ובהמשך גם משלמה קרליבך, ומסגנון הרוק העולמי.

בגיל 16 החל להלחין קטעי מוזיקה פשוטים על הפסנתר בבית, אביו ששמע את זה דחק בו להוציא אלבום משלו, ואף מימן את כל ההוצאות באלבומו הראשון שאותו הקליט יחד עם חבריו במהלך נופש בהרי הקטסקילס בניו יורק, בזמנו החליט בעצת חבר להשתמש בכינוי מרדכי בן דוד (על שם אביו שהיה זמר מפורסם באותן שנים) כשם במה, ושם זה הפך לשמו המסחרי עד היום.

שירו הראשון שהופץ הוא "ממקומך", בתקליט שהוציא אביו בשנות ה-70 בשם "מעליצער עונג שבת - דוד ומרדכי בן דוד ורדיגר".

היה מהמוזיקאים הראשונים ששילבו מוזיקה חסידית יחד עם מוזיקה מודרנית כמו רוק'נרול וג'אז, ועקב כך בחוגים חרדיים מסוימים נמנעים מלהשמיע את שיריו בפומבי. הסגנונות המודרניים בולטים במיוחד באלבומו 'נשמה' משנת 1974 ששם שר בהגייה עברית ולא בהגייה אשכנזית או חסידית כמקובל גם באלבומים אחרים שלו עצמו.

מרדכי בן דוד הלחין בעצמו כמעט כל שיריו באלבומים הראשונים, ואף את רוב השירים באלבומים המאוחרים יותר. במשך השנים עבד עם מלחינים ומעבדים רבים כמו מונה רוזנבלום, משה לאופר, הלל פלאי, יוסי גרין, יואלי דיקמן, ברוך צ'ייט, אהרן רזאל, אלי קליין ואיצי ברי. רוב השירים הולחנו על טקסטים מהמקורות, והשאר נכתבו על ידי כותבים שונים בשפות עברית יידיש ואנגלית, ביניהם הוא עצמו.

בראיונות עמו אומר שלדעתו האלבום הטוב ביותר שלו הוא 'אהבתי תפילתי' שיצא ב-1978, לדבריו זה היה בסיום התקופה שבה שירת את האדמו"ר מריבניץ, וניכרת השפעתו על השירים.

מבחינה מסחרית נחשב באופן מובהק לזמר החסידי הגדול ביותר החל מראשית שנות ה-70, ועד לסוף שנות ה-80. מאז נחשב לאחד מהזמרים המובילים בעיקר לצד אברהם פריד. ועד היום פעמים רבות מכונה בתקשורת כ'מלך המוזיקה החסידית' או בכינויים דומים.

אישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השבעים היגר לארצות הברית האדמו"ר מריבניץ, ובן דוד שפגש אותו נעשה לאחד מחסידיו הקרובים, ובמשך כמה שנים שירת אותו כ'משב"ק', האדמו"ר היה אלמן באותה עת, ובן דוד אף שידך לו אשה, שנים לאחר פטירתו מרדכי בן דוד כתב עליו ספר ביוגרפי.

על אף שכהמשך לאביו ומשפחתו מתלבש כחסיד גור, מרדכי בן דוד היה מקורב למנהיגים חסידיים שונים, בתחילה ובעיקר לאדמו"ר מריבניץ, ובהמשך לרב שמעון נתן נטע בידרמן האדמו"ר מלעלוב, ואף לרב יצחק מאיר מורגנשטרן שדרכו הושפע גם מחסידות ברסלב, והדבר מתבטא בין השאר בכמה שירים עם מילים שמקורם בחסידות ברסלב (אפשר לתקן, בעניין השמחה, צעקה ועוד). החל מ-2019 החל להתקרב אף לרב שאול אלתר, מנהיג קבוצה שפרשה מחסידות גור[1][2].

בין שנות ה-70 לשנות ה-90 הוציא באלבומיו להיטים רבים של רוק חסידי, ואף שירים הפונים למגזרים נוספים, בין היתר היה פופולרי ביותר במגזר הדתי לאומי, ובמגזר היהודי המודרני אורתודוקסי בארצות הברית. באותן שנים היה מופיע הרבה בתערובת של גברים ונשים. החל מסוף שנות ה-90 חזר בהדרגה לסגנון חסידי מסורתי, ואף חדל מלהופיע בפני קהל מעורב מלבד למטרות קירוב רחוקים.

אחדים משיריו ידועים אף במגזר הכללי, ובהם "משיח משיח" ו"מאמינים בני מאמינים". בראיונות הוא מספר שבעיניו השיר הנחשב ביותר שלו הוא "אודך" מתוך האלבום 'אהבתי תפילתי' (1978).

במקביל לעיסוקו בתחום המוזיקה, היה מפעיל טיולים מאורגנים מישראל ומארצות הברית לקברי צדיקים במזרח אירופה, ואף חידש את המנהג לשהות בשבת בקברו של הבעל שם טוב בעירה מז'יבוז' באוקראינה. בן דוד מרבה בביקורים ובהופעות בישראל, ובנסיעות לקברי צדיקים בעולם.

בין היתר הופיע בקביעות בהופעות של ארגון "האסק" האמריקאי, מספר פעמים יחד עם הזמר אברהם פריד. בהמשך החל להימנע מלהופיע בתערובת של גברים ונשים. בשנת 2013 הגיעו להסדר שבחלק ההופעה שבה ישיר בן דוד הקהל יפרד גברים לחוד ונשים לחוד.

בן דוד הוציא עשרים ושמונה אלבומים. את עשרים ושלושה האלבומים הראשונים הפיצה חברת גל פז, והחל משנת 2004 עבר להפיץ את אלבומיו באמצעות המעבד מונה רוזנבלום, שעיבד גם את רוב אלבומיו המוקדמים. באלבומו "צעקה" את רוב השירים עיבדו הצמד אלי קליין ואצי ברי. באלבומיו האחרונים המפיק ומי שאחראי בעיקר על בחירת השירים הוא בנו הזמר יידל ורדיגר יוסי טיברג וזאבי פריד שאותם הוא מכנה "הבית דין"[3].

בן דוד הוא אביו של הזמר החסידי יידל ורדיגר, אחיו של הזמר מנדי ורדיגר ודודו של הזמר ישראל ורדיגר.

עד ל-2018 התגורר בסיגייט שבברוקלין, ניו יורק, בשנת 2012 נפגע ביתו, ובו אולפן ההקלטות הפרטי שלו, בסופת ההוריקן סנדי[4].

ב-2018 סיפר כי עשה עלייה לארץ ישראל ומתגורר בירושלים[5], הוא שוהה בישראל בעיקר בחגים ובהופעות אך במרבית השנה ממשיך להתגורר בארצות הברית.

ב-2020 החל להגיש את תוכנית "שירין ורחשין" בימי שישי בצהריים ברדיו 'קול חי'.

נשוי לאסתר, ולהם 2 ילדים: בתו נשואה לאיש העסקים החרדי מאיר גורביץ'. ובנו הוא הזמר יידל ורדיגר.

הופעות ופוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי בן דוד בהופעה בכרמיאל, חנוכה תשע"ז

בראשית דרכו היה מרבה להופיע בהופעות. הופיע כשני עשורים בהופעות המאורגנות על ידי הארגונים האסק ואהל, הופיע גם בהופעות בישראל, הפופולריות הגוברת של שיריו והופעותיו כמו גם הופעות של אמנים נוספים, גרמה לגדולי הרבנים החרדיים לצאת בקול קורא מיוחד, האוסר הופעות מעורבות כליל. גם אם לא רוקדים בהופעות אלו אלא הישיבה מעורבת. בשלהי שנות ה-90 הפחית את הופעותיו ובראשית שנות האלפיים פסק להופיע אף בהאסק[6] בתשע"ג שב להופיע בהאסק לאחר שסיכם עם המארגנים על הפרדה במופע.

בישראל מיעט להופיע בשל איסור רבנים על "ערבי שירה" החל מ-2015 החל להופיע בהופעות לגברים בלבד במסגרת קומזיצים לבני ישיבות, בהשפעת אחד המפיקים שלו, שלום וגשל, זכו ההופעות הללו להסכמה של יו"ר "משמרת הקודש והחינוך" מרדכי בלוי[7].

בינואר 2017 התייחס בביקורתיות לנשיא ארצות הברית היוצא ברק אובמה בהופעה בירושלים וכינה אותו "כושי". דבריו עוררו הדים ודווחו בעיתונים מרכזיים בארצות הברית[8].

שירים הנושאים מסרים פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש משיריו של בן דוד הנושאים מסרים פוליטיים. ב-1984 הוציא אלבום הנקרא בעברית ”סימן טוב“ אך באנגלית פורסם בשם "Hold on" (החזק מעמד) על שם שיר הנושא, שנכתב על אסיר ציון נתן שרנסקי.

ב-1985 הוציא אלבום הנקרא בעברית "אני מאמין" אך באנגלית פורסם בשם "Let My People Go" (שלח את עמי) על שם שיר הנושא, שנכתב על אסירי ציון נתן שרנסקי ואידה נודל.

ב-1986 בלט השיר "ירושלים אינה למכירה" (Yerushalaim Is Not For Sale) נגד סניף האוניברסיטה המורמונית שנבנתה בירושלים בהר הצופים.

ב-1994 הוציא את השיר "חברון מאז ולתמיד" במחאה על וויתורים ישראליים בהסכם אוסלו.

ב-1999 הוציא את השיר "עד מתי" (נכתב על ידי חיים ולדר) המוחה נגד הסתה המכוונת לדעתו נגד הציבור החרדי, הגורמת לשנאת אחים. הוא שילב שמות של פוליטיקאים כטומי לפיד ויוסי שריד, בתוך השיר "לפיד של אש קוצף ורועש, שורף ומבעיר את העיר, לא מותיר שריד, תקווה ואחווה, להפריד בכל מחיר, מלחמת אחים, רק להשמיד ת'עבר גם העתיד כשאח נגד אח, המנצח תמיד מפסיד".

ב-2012 הוציא את השיר למען שחרור האסיר שלום רובשקין: אחדות למען הצדק בהשתתפות הרבה זמרים חסידים ידועים.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניגונים חסידיים (1973)
  • הנני (1974)
  • נשמה (1975)
  • אוהבי השם / אהבתי תפילתי (1977) (I'd Rather Pray and Sing)
  • וכל מאמינים (1979) (Songs of Rosh Hashana)
  • משיח במהרה יבוא (1980)
  • זכרונות (1981)
  • בהופעה חיה (1981)
  • רק שבת אחת (Just One Shabbos) (1981)
  • איך האב געווארט ([I Have Waited]) (1982)
  • מעגל השנה (1982)
  • סימן טוב (1984) (Hold On)
  • אני מאמין (1985) (Let My People Go)
  • ירושלים אינה למכירה (Yerushalaim Is Not For Sale) (1986)
  • כולנו יחד (1987) (MBD and Friends)
  • מהרה יבנה המקדש (1988) (Yerusholayim Our Home - לכבוד יום-טוב)
  • האלבום הכפול (1990)
  • solid MBD (יצא ב-1990)
  • משיח (1992)
  • תמיד בשמחה (1994) (Always Happy)
  • ניגוני בית אבא (1996) (Once Upon a Niggun)
  • אין עוד מלבדו (1997)
  • האוסף האנגלי (1998)
  • לולא תורתך (1999) (We Are One)
  • מאמינים בני מאמינים (2001)
  • קומזיץ (2003)
  • עד מתי (3 שירים) (2004)
  • אפשר לתקן (2006)
  • האוסף האידישאי (2007)
  • כולם אהובים (2009)
  • פלטינה (2009) (Platinum Collection)
  • כיסופים (2011)
  • אלבום הסינגלים (2016)
  • צעקה (2017)
  • השפעות (2022)

השתתפות באלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סימן טוב וכיצד (1989)
  • חברון לתמיד (1996)
  • עורה (2005)
  • ענווים ענווים (2008)
  • עורה (2008)
  • לבדו - משפחה (2008)
  • עומדות היו (2012)2020
  • יחד שבטי ישראל (2012)
  • אפפוני (2013)
  • נקום (2015)
  • בשיר וקול תודה (2015)
  • ובמקהלות (2015)
  • בואי בשלום (2017)
  • כדאי רבי שמעון (2019)
  • די (2020)
  • בני חורין (2021)
  • לנצח (2022)
  • כרך נחמד (2022)

שירים וקליפים של מרדכי בן דוד המועלים ליוטיוב זוכים למיליוני צפיות אף על פי שחלק מקהל היעד שלו אינו מחובר לרשת האינטרנט. ערוץ היוטיוב של בן דוד מונה למעלה מ-46 מיליון צפיות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]