מרב יודילוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרב יודילוביץ'
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 19 בנובמבר 1970 (בת 53)
נווה אביבים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מעסיק מעריב, ידיעות אחרונות עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק merav.yudilovitch
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרב יוּדילוביץ' (נולדה ב-19 בנובמבר 1970) היא עיתונאית ומבקרת תרבות ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרב יודילוביץ' נולדה בנווה אביבים וגדלה שם. דוד יודילוביץ', סבו של אביה, היה איש תנועת ביל"ו, מורה וסופר, שהקים את גן הילדים העברי הראשון. סבה של אמה היה הרב יוסף צימבר, שבימים שטרם עלייתו לארץ ישראל סייע בפדיון יהודים על מנת להביאם לארץ הקודש.

את לימודיה התיכוניים עשתה בבית הספר "אליאנס" כשבאותה השכבה בה למדה היו גם השחקן תומר שרון, השחקנית ירדן בר-כוכבא, המפיק אילון רצ'קובסקי והבמאי אמיר מן. יודילוביץ' למדה שנתיים במכינה של ניסן נתיב, את המכינה ניהלה בזמנו רחל שור ובה לימד, בין היתר, גם השחקן שולי רנד. בצבא שירתה זמן קצר ביחידת המתנדבים "שר-אל" ובדובר צה"ל.

במקביל לשירותה הצבאי החלה לעבוד במועדון הים התיכון (קלאב מד) באכזיב. במסגרת זו עברה גם הכשרה ככוריאוגרפית בפומפאדור שבצרפת. בהמשך עבדה בשלל כפרים של מועדון הים התיכון בישראל, בצרפת, בספרד, בשווייץ, בברזיל ובמקסיקו. עם חזרתה לישראל למדה בבית הספר לעיתונאות "כותרת", ובמקביל עבדה כדיילת בחברת "ארקיע" וכתבה לעיתוני נוער, בהם "ראש אחד".

עם סיום לימודיה התקבלה לעבודה ככתבת בדסק החדשות של עיתון "מעריב", שם עבדה כששה חודשים. משם עברה לעבוד כתחקירנית בתוכנית הטלוויזיה "דוקומדיה" שהגיש וערך העיתונאי מתי גולן, ובתוכנית הבוקר "קפה טלעד" שהגיש מיכה פרידמן וערכה עירית גל.

בימי טרום הקמתו של ynet, אתר האינטרנט של היומון "ידיעות אחרונות", גויסה לצוות המקימים על ידי העיתונאי והעורך אילן יצחייק, עליו היא אומרת: "הוא לימד אותי כל מה שקשור בערכי המקצוע".

מרב יודילוביץ' שימשה כמבקרת התרבות הבכירה של ynet ובין הנושאים בהם עסקה: תיאטרון, מחול, ספרות, קולנוע, מוזיקה והפוליטיקה של התרבות. במשך סמסטר לימדה קורס על עיתונות אינטרנט ב"כותרת", בית הספר לעיתונות באוניברסיטת תל אביב. בין הכתבות הבולטות שכתבה לאורך השנים היו: חשיפת מכתבי האמנים שסירבו להופיע באריאל[1]. הכתבה זכתה לסיקור בינלאומי בעיתונים מובילים בהם "וושינגטון פוסט" ו"לה מונד", והובילה בעקיפין לחקיקת חוק החרם[2], סדרת כתבות על סרטו מעורר המחלוקת של מוחמד בכרי, "ג'נין ג'נין", שחלקן מופיעות בבג"ץ בכרי, כתבת תחקיר על מנהלי מוסדות תרבות שבעקבותיה הוקמה מחדש ועדת ניצני שהובילה לתיקון בקריטריונים שקבע הגבלת שכר בכירים [דרושה הבהרה][3], סדרת כתבות יומיות מתוך מקלטים בצפון הארץ במהלך מלחמת לבנון ומתוך מקלטים ביישובי עוטף עזה במהלך המלחמה[4]. במהלך מלחמת לבנון השנייה פרסמה ריאיון בלעדי עם הבלשן האמריקני ואיש השמאל, נועם חומסקי, שממעט להתראיין לתקשורת הישראלית[5]. מרב יודילוביץ' עוסקת בכתיבתה בין היתר גם בתרבות הפלסטינית ובסכסוך הישראלי-פלסטיני. בין כתבותיה הבולטות בנושא זה, היו גם: סדרה של כתבות על תיאטרון החופש שהקים מחדש ג'וליאנו מר חמיס בג'נין בהן ריאיון בג'נין עם החוקרת ג'ודית באטלר[6], ריאיון ברמאללה עם התאורטיקן סלבוי ז'יז'ק ביום שבו פרצה מלחמת לבנון השנייה[7] והתיעוד האחרון והיחיד שהופיע בכלי התקשורת הישראליים של המשורר הלאומי הפלסטיני, מחמוד דרוויש בביקורו האחרון בעיר חיפה. בשנת 1999 יצא לאור בהוצאת הספרים ביתן ספר השירים, "צומת אתמול מחר", פרי עטה.

ב-2016, אחרי 17 שנות עבודה ב-ynet, עזבה יודילוביץ' את האתר[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרב יודילוביץ', "נסרב להופיע בהיכל התרבות באריאל", באתר ynet, 27 באוגוסט 2010
  2. ^ מרב יודילוביץ', אמנים נגד חוק החרם: "זו התאבדות", באתר ynet, 8 במרץ 2011
  3. ^ מרב יודילוביץ', "אם הבכירים יחרגו - המוסדות ייקנסו", באתר ynet, 3 בפברואר 2004
  4. ^ מרב יודילוביץ', פותחת לבבות, באתר ynet, 28 ביולי 2006
  5. ^ מרב יודילוביץ', אפוקליפסה קרבה, באתר ynet, 3 באוגוסט 2006
  6. ^ מרב יודילוביץ', ג'ודית באטלר נגד מדינת ישראל, באתר ynet, 10 בפברואר 2010
  7. ^ מרב יודילוביץ', רמאללה, בחזרה לאזורי הטראומה, באתר ynet, 13 ביולי 2006
  8. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, הסוד נחשף: הרשימות השחורות של "ידיעות אחרונות", באתר TheMarker‏, 7 בספטמבר 2016