מקרר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקרר מבפנים

מקרר[1] הוא מכשיר העושה שימוש בקירור כדי לסייע בשימור מזון או מוצרים רגישים אחרים. מרבית המקררים פועלים על חשמל או גז, בעזרת משאבת חום העובדת במעגל קירור. מקרר עשוי להכיל תא קירור או תא הקפאה, או את שניהם יחדיו.

קיבולת המקרר נמדדת בליטרים. ערכי הקיבולת למקררים ביתיים רגילים נעים בין 400 לבין 800 ליטר. כאשר בדרך כלל היחס בין תא הקפאה לתא הקירור הוא אחד לשלוש. מקרר הוא אחד ממוצרי החשמל הביתיים הנפוצים ביותר בעולם- בישראל כ-83.7% ממשקי הבית מחזיקים במקרר.[2] השיעור דומה בקרב משקי הבית האמריקאיים.

מקרר תעשייתי הוא מקרר המשמש לצורך מסחרי, כגון במסעדה או מרכול, וקיבולת הנפח שלו גדולה יותר מזה הביתי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרר בו תא המקפיא נמצא בתוך יחידת המקרר הגדולה
מקררים מודרניים
מקרר ג'נרל אלקטריק 1942, מדחס חיצוני עליון. צולם בבית הנשיא חיים ויצמן, מכון ויצמן, רחובות 2013

בתי קרח היו קיימים במשך אלפי שנים ונועדו לספק קרח לשם קירור מזון בחודשי הקיץ. רק בשנים האחרונות של המאה ה-19 החל השימוש בארונות קרח(אנ') כאמצעי ביתי לקירור. את הקרח היו רוכשים מיצרני קרח מסחריים.

בשנת 1856 יצר ג'יימס האריסון האוסטרלי את המקרר השימושי הראשון שפעל על עקרון דחיסת גזים.[3] מבשלת שיכר שכרה את שירותיו כדי שיבנה מכונה לקירור בירה. ב-1857 הציגה תעשיית אריזת הבשר בשיקגו את הרכב המקורר הראשון, שנועד למנוע קלקול הבשר בזמן העברתו. ב-1866 הוצג באילינוי קרון רכבת מקורר ראשון, שנועד להובלת פירות. הקרון שימש להובלת תותי שדה.

המקרר הביתי הראשון יוצר כפי הנראה בשנת 1913 בידי פרד ו. וולף ג'וניור בשיקגו, תחת השם DOMELRE (ראשי תבות של DOMestic ELectric REfrigerator). המכשיר לא רשם לזכותו הצלחה מסחרית. הצלחה גדולה יותר נרשמה בשנת 1916, עת הציגה חברת Kelvinator של אדמונד קופלנד וארנולד גרוס מקרר, שמנגנון פעולתו מבוסס על משאבת חום, כמו מקררים בני ימינו. המקררים הראשונים היו למעשה שדרוגים של ארונות קרח, אשר עליהם התקינו יחידת קירור. המנוע, המדחס והמעבה הותקנו לצד הארון או במרתף הבית. מקררים שיחידות הקירור שלהם מוכלות בתוכם יוצרו החל מ-1925.

היחידות הראשונות השתמשו בחומרים רעילים, בייחוד אמוניה, גפרית ומתיל כלורי כחומרים המשמשים לקירור. המקרר הראשון שהייתה לו תפוצה רחבה היה דגם "Monitor-Top" של ג'נרל אלקטריק מ-1927. מעל 1,000,000 יחידות שלו יוצרו, וחלקן שרדו ופועלות עד היום. רק ב-1931 יצרה חברת "דופונט" את המקרר הראשון שלא הכיל חומרים רעילים או דליקים. בעשרות השנים שחלפו מאז נותר מנגנון הפעולה של המקרר ללא שינויים משמעותיים. המקררים נבדלים לאורך הזמן זה מזה בעיקר בעיצוביהם, בחלוקת התאים שבהם, ובבקרות שונות אשר השתכללו בהם. בחלק מהמקררים יש תוספות כמו בר חיצוני, קיוסק, ופיקוד שבת.

מקרר בעל שני תאים - לקירור והקפאה, הוצג לראשונה לשוק בשנת 1939 על ידי ג'נרל אלקטריק. כיום ישנם מקררים המחולקים לארבעה תאים שונים: תא הקפאה (18°C-), תא בשרים (0°C), תא קירור (4°C), ותא ירקות (10°C).

אופן פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קירור

בדרך כלל תהליך הקרור נעשה באמצעות מניפולציה על גז ושימוש בחוק הגזים האידיאליים (בעבר: פריאון; במקררים חדשים לרוב איזובוטאן או פרופאן). תהליך הקרור מבוסס על מחזור קירור תרמודינמי דו שלבי מסוג דחיסת אדים. בשלב הראשון של מחזור הקירור, מדחס דואג להעלות את לחץ הגז שמשמש כחומר הקירור ללחץ העיבוי, והופכו לנוזל, שפולט את חומו לסביבה חיצונית באמצעות המעבה שנמצא בגב המקרר. בחלק השני של המחזור מופחת לחץ הנוזל ללחץ המתאים ללחץ האיוד, כיוון שהנוזל מתפשט לגז, הוא סופג חום מהסביבה (שהיא תוכו של המקרר) באמצעות המאייד, וחוזר חלילה.

היבטים אנרגטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקרר פועל באופן קבוע, אך במשטרי עבודה שונים (כגון: קירור והפשרה). הספקו הנקוב של המקרר הביתי משתנה בהתאם לאופן פעולתו וניפחו. ככלל הספקם הנקוב של מקררי "No Frost" גדול יותר מהספקם של מקררים רגילים ולמשטרי העבודה השונים השלכה על צריכת החשמל של המקרר.

יעילות צריכת האנרגיה של המקררים מדורגת בין A (חסכוני) ל-G (בזבזני).[4] מקרר רגיל פועל בהספק שנע בין 70 ל-270 ואט וצורך בין 0.18 ל-2.67 קילוואט-שעה במשך יממה. במהלך קירור פועל מקרר "No Frost" בהספק שנע בין 145 ל-420 ואט, במהלך הפשרה בהספק שנע בין 310 ל-775 ואט וצורך בין 0.55 ל-4.1 קילוואט-שעה במשך יממה.[5] צריכת החשמל של המקרר בזמן הפשרה, נובעת משימוש בגוף חימום למטרה זו. מקררי No Frost ישנים, לא הכילו גוף חימום להפשרה, והיו פשוט מפסיקים את פעולתם למשך זמן רב.

עלות צריכת החשמל ליממה בתעריף ביתי למקרר רגיל" עשויה להגיע לשקל ו-40 אגורות ובמקרר No Frost לכדי שני שקלים.[6] לרמת האיטום של המקרר ולמיקומו בבית במקום מוצל או חשוף לאור השמש, השלכה על יעילות עבודתו וכפועל יוצא מכך על עלות צריכת החשמל.[7]

יצרני מקררים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם ישנם יצרנים רבים, לדוגמה:

בישראל ישנם שלושה יצרנים גדולים של מקררים:

בעבר היה מקובל בעברית (כברומנית) השימוש במונח "פריג'ידר", שמו של מותג מקררים אמריקני, כשם גנרי המהווה מילה נרדפת למקרר.

המקרר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקרר החשמלי החל לחדור באופן משמעותי לארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20. באביב החם של שנת 1935 נרכשו בחודשיים כ-2000 מקררים חשמליים,[8] דבר שהעלה תקוות להתבססות תעשיית ייצור המקררים החשמליים שהיה בחיתוליו.[9] כניסת המקררים החשמליים גם היווה איום על תעשיית הקרח והכריח את מוכרי הקרח להוריד מחירים,[10] אך המקרר החשמלי עדיין נותר מוצר לאמידים.[11] במפקד שנערך בתל אביב בשנת 1946 נמצאו מקררים חשמליים בכ-10% מהבתים.[12] מחסור בקרח בתקופות חמות הוביל לעיתים לעימותים אלימים בהם נדרשה התערבות משטרתית.[13]

המקרר החשמלי הפך נפוץ בישראל בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. בשנת 1956 היו ל-37% מהמשפחות היהודיות של שכירים בישראל ובשנת 1960 עלה השיעור ל-54%.[14] בשנת 2010 היה מקרר ב-99.8% ממשקי הבית בישראל.[15]

בטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום למקררים בעלי תו תקן ישראלי, הדלת ניתנת לפתיחה מבפנים, זאת כלקח ממקרים בהם ילדים נלכדו במקררים שהושלכו ונחנקו למוות. מכיוון שבמקררים ישנים לא ניתן לפתוח את הדלת מבפנים, על פי סעיף 3 לחוק למניעת מפגעים (בטיחות מקררים), תשכ"ה-1965 לא יפקיר אדם מקרר, ולא יזניחנו, אלא לאחר שהוריד דלתו של המקרר.[16]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקרר באתר "השפה-העברית"
  2. ^ שנתון סטטיסטי לישראל 2010 - מספר 61 ,בעלות על מוצרים בני-קיימה בעשירונים של משקי בית(הקישור אינו פעיל, 19.3.2019)
  3. ^ History Of Refrigeration
  4. ^ יעילות מחייבת, באתר חברת החשמל.
  5. ^ המטבח החשמל, באתר חברת החשמל, עמוד 14 .
  6. ^ תעריפי צריכת החשמל בישראל, באתר חברת החשמל לישראל, אוחזר ב-8 בספטמבר 2011.
  7. ^ חשמל בראש טוב, באתר חברת החשמל, עמודים 12-13.
  8. ^ לקראת תעשייה חדשה בארץ, דבר, 28 ביוני 1935
  9. ^ בסימן יריד, דבר, 27 במאי 1934
  10. ^ הפקעת מחירי הקרח בירושלים, דבר, 18 ביולי 1936
  11. ^ חיפה - האין קץ להפקעת מחיר הקרח, דבר, 8 ביוני 1939
  12. ^ 40 אלף צרכני קרח בתל אביב, המשקיף, 10 ביוני 1946
  13. ^ מאות עלו לרגל בליל החג לאמירת תיקון על קבר דוד בהר ציון, הצופה, 11 ביוני 1951
  14. ^ יוסף כנען, הפריג'ידר של משפחת רחמים, דבר, 11 באוגוסט 1961
  15. ^ הלמ"ס - סקר הוצאות בית 2010, עמוד 24(הקישור אינו פעיל, 19.3.2019)
  16. ^ "הכניסה למקררים עזובים בחצרות בתים או במגרשים מסוכנת ביותר, שכן הנכנס למקרר אינו יכול לפתוח את הדלת מבפנים, ועלול להימצא בסכנת מוות עדכון לחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא פעילויות קיץ.