מקרומולקולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מקרומולקולה היא מולקולה גדולה מאוד, שנוצרה לרוב כתוצאה מפלמור של תת-יחידות קטנות יותר. בביוכימיה, המושג מתייחס לארבעת הביופולימרים העיקריים, חומצות גרעין, חלבונים, פחמימות, וליפידים. היחידות הבסיסיות של מקרומולקולות הנוצרו מפלמור הן מונומרים.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרומולקולות הן בעלות תכונות פיזיקליות ייחודיות. לדוגמה, מולקולות ה-DNA יכולות להישבר בקלות, וזאת בניגוד לאופיין של מולקולות קטנות יותר. דוגמה נוספת היא אי-המסיסות היחסית שלהן במים וממיסים דומים. רבות מהמקרומולקולות דורשות מלחים או יונים על-מנת להתמוסס במים. בדומה לכך, חלבונים רבים יעברו דנטורציה כאשר ריכוז המֵמֵס שלהם גבוה מדי או נמוך מדי.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיעופים במולקולת עמילופקטין

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקרומולקולה בוויקישיתוף