מקס ארנסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקס ארנסט
Max Ernst
לידה 2 באפריל 1891
בריהל, פרובינציית הריין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 באפריל 1976 (בגיל 84)
הרובע השביעי של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Maximilian Maria Ernst עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קרמטוריון-קולומבריום דו פר-לאשז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בון עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור, frottage, drip painting, פיסול, קולאז' עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות דאדא, סוריאליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות The Elephant Celebes, The Hat Makes the Man, The Robing of the Bride עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה טבעת הקיסר של גוסלאר (1976)
הביאנלה של ונציה
Lichtwark Award עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פגי גוגנהיים (19421946)
דורותיאה טנינג (19461976)
לואיז שטראוס-ארנסט (19181926)
מרי-ברת אורנש (19271936) עריכת הנתון בוויקינתונים
גאלה דאלי (19221924)
מרט אופנהיים
לאונור פיני
לאונורה קרינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ג'ימי ארנסט עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מקס ארנסט (משמאל) עם וילי ברנדט

מקס ארנסטגרמנית: Max Ernst;‏ 2 באפריל 18911 באפריל 1976) היה אמן גרמני מהזרם הדאדאיסטי והסוריאליסטי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיל מקלבס (1921)

ארנסט נולד בבריהל שמדרום לקלן. הוא נרשם ללימודי פילוסופיה באוניברסיטת בון אך נשר מלימודים אלה במהרה.

ב-1918 הוא התחתן עם ההיסטוריונית לואיז שטראוס, אך מערכת יחסים סוערת זו לא האריכה ימים. שנה לאחר מכן פגש את פול קלי וצייר את ציוריו הראשונים, הדפסים וקולאז'ים על מגוון תווכים. בימי מלחמת העולם הראשונה הוא שירת בצבא הגרמני. בתום המלחמה ייסדו ארנסט, ז'אן ארפ והאקטיביסט אלפרד גרינוולד את קבוצת הדאדא הגרמנית בקלן. אולם שנתיים לאחר מכן, ב-1922 חזר לקהילה האמנותית במונפרנס, פריז.

ארנסט הרבה לנסות ולחדש וב-1925 המציא את טכניקת הפרוטאז'. שנה לאחר מכן הוא וז'ואן מירו יצרו ביחד עיצובים עבור סרגיי דיאגילב. יחד עם מירו הוא פיתח את טכניקת הגרטאז', שכללה גירוד של צבע מבד. ארנסט עורר עליו מחלוקת רבה כשצייר ציור בשם "הבתולה מכה את ישו הילד לפני שלושה עדים: אנדרה ברטון, פול אלוארד והאמן". ארנסט היה מי שהוליד בברטון את הרצון לנדות את אלוארד, חברו של ארנסט.

ב-1927 נישא בשנית, למרי-ברת אורנש. ב-1934 החל לפסל ועבד זמן מה עם אלברטו ג'קומטי. ארנסט פיתח עניין מיוחד בציפורים, שהיו למוטיב חוזר ביצירותיו. ציפור שכונתה על ידו לופלופ ייצגה אותו בתמונותיו. בשנת 1937 עזב את אשתו לטובת קשר שנמשך כשלוש שנים עם הציירת והפסלת הבריטית לאונורה קרינגטון.

מלחמת העולם השנייה תפסה אותו בצרפת והוא נעצר כזר עוין, אך שוחרר בהתערבותם של אלוארד וקרינגטון. לאחר כיבוש צרפת על ידי הנאצים הוא נרדף על ידי הגסטפו, כאחד שאומנותו נחשבה כמנוונת ולא רצויה לשלטונם. הוא נכלא במחנה קמפ דה מיל. קרינגטון לא מצאה בצרפת מוצא, ונאלצה למכור את ביתם ולשלם חובותיהם, ונסעה לספרד כדי לנסות להמציא לארנסט דרכון. שם היא חוותה התמוטטות נפשית ואושפזה. בצרפת, בעזרת ארגון וריאן פריי (הוועד לסיוע לשעת חירום) ובעזרת חירם בינגהאם (הרביעי) הוא נמלט מהנאצים ב-1941 לארצות הברית, יחד עם פגי גוגנהיים, שהייתה לאשתו זמן קצר לאחר הגעתם. באמריקה היה לו חלק, יחד עם אמנים כמרסל דושאן ומארק שאגאל שנמלטו לשם גם הם מצרפת, בתנועת האקספרסיוניזם המופשט בניו יורק. נישואיו לגוגנהיים גם הם לא החזיקו מעמד וב-1946 הוא התחתן עם דורותיאה טנינג בטקס כפול בבוורלי הילס יחד עם מאן ריי שנישא לג'ולייט באוזר.

ארנסט התגורר בארצות הברית, בעיקר בסדונה שבאריזונה. פרסומו קנה לו הצלחה כלכלית. ב-1963 הוא וטאנינג עברו לגור בדרום צרפת. ב-1 באפריל 1976 מת בפריז ונקבר בבית הקברות פר לשז.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991 יצא בגרמניה סרט תיעודי על חייו של ארנסט, שהופק מחומרים הקשורים בחייו כמו תמונות וקטעי וידאו ומזכרונות של קרובי משפחתו.

בשנת 2005 נפתחה תערוכה בשם "מקס ארנסט - רטרוספקטיבה" של חלק מיצירותיו של ארנסט במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק.

באותה שנה נחנך "מוזיאון מקס ארנסט לאמנות" (גר'), בעיר הולדתו של ארנסט, בריהל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקס ארנסט בוויקישיתוף