מקלט רדיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקלט רדיו ביתי משנת 1943

מַקְלֵט רדיו הוא מכשיר שהופך גל נושא הנקלט מהאוויר באנטנת הקליטה, בתדר גל נושא מסוים (תדר התחנה הרצויה), לאות מידע (קול, תמונה, נתונים וכו').

למקלט שלושה חלקים עיקריים:

  1. בורר תדרים (תחנות) – בורר את אות התחנה הרצויה מבין כל הגלים הנושאים שנקלטים באנטנה;
  2. מגבר – מחזק את הגל הנושא החלש מאוד שנקלט באנטנת הקליטה;
  3. גלאי – הופך את הגל הנושא המאופנן שנקלט באנטנה לאות מידע.

מקלט רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקלט ת"ג צבאי, מסוג BC-224-D ‏(1942)
מקלט רדיו ביתי

שידורי הרדיו מגיעים למקלטים מתחנות שידור שונות. תחנת הרדיו משדרת אל תחנת השידור ומשם בעזרת גלי רדיו אל מקלטי הרדיו שבאזורי הארץ השונים.

לכל מקלט רדיו, מחוברת אנטנה חיצונית או פנימית, והיא קולטת את גלי הרדיו המשודרים מתחנות השידור השונות. האנטנה קולטת את גלי הרדיו הנושאים את שידורי הרדיו, והם מעובדים באמצעות מסנן הבורר את האות הרצוי מבין שלל האותות שנקלטו. האותות מועברים למגבר ת"ר (RF). גל רדיו המוגבר מגיע אל הגלאי, שמוריד את השדר מעל גלי הרדיו שנשאו אותה ומעביר אותה למגבר הקול ולרמקול שמשמיע אותה.

באמצעות בורר תחנות בוחרים את התדר של התחנה המבוקשת, ובאמצעות כפתור ה"ווליום" מכוונים את עוצמת הקול.

ישנם סוגים שונים של מקלטים. למשל, מקלטים למערכת סטריאו יכילו הגברה לשני ערוצים בלבד ואילו מקלטים למערכת קולנוע ביתית יכילו הגברה לחמישה ערוצים או יותר.

מקלטי רדיו הם משני סוגים עיקריים:

  • מכשירים נייחים, המחוברים לרשת החשמל הביתית. במכשירים אלה יש שמקלט הרדיו הוא מארז יחיד המשלב את כל הפונקציות הנדרשות, ויש שהוא מורכב ממארזים אחדים, שלכל אחד פונקציה משלו: מקלט, מגבר, רמקולים.
  • מכשירים ניידים, בעלי משקל נמוך, הפועלים על סוללות. דגמים ראשונים מסוג זה נקראו רדיו טרנזיסטור (ובקיצור טרנזיסטור), משום שפעלו באמצעות טרנזיסטורים, ולא שפופרות ריק כקודמיהם. דגם מתקדם יותר, קל יותר במשקלו, הוא הווקמן.

תכונות מקלט הרדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגישות[1][2](sensitivity) היא תכונה של מקלט המציינת את מידת יכולתו לקלוט אותות בעוצמה חלשה. רגישות קליטה מוגדרת כרמת מתח אות הכניסה (באנטנה) המזערית הדרושה לקבלת אות שמע תקני במוצא המקלט (ברמקול).

ככול שהמקלט רגיש יותר מספיק אות חלש יותר בכניסת האנטנה כדי שהרמקול ישמיע את המידע בהספק התקני. מקלט לא רגיש קולט רק תחנות חזקות או קרובות, בעוד שמקלט רגיש קולט גם תחנות רחוקות או חלשות.

ברירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברירות[1][3] (selectivity) מציינת את כושרו של המקלט להבחין בין תחנה רצויה לתחנה לא רצויה (תחנה שכנה). ברירות טובה פירושה שהמקלט בורר היטב בין התחנה שאליה הוא מכוון לבין תחנות שכנות. הברירות תלויה בעיקר במעגלי התהודה של המקלט.

נאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאמנות[3][2] (fidelity) מוגדרת כמידת הדיוק שבה מפיק המקלט ברמקול את אות המידע מהאות הנקלט באנטנה. כדי להשיג נאמנות גבוהה יש להבטיח תחום מספיק רחב של תדירויות שמע המועברת במקלט וכן עיוותים נמוכים.

יציבות תדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יציבות תדר[4] (Frequency stability) – התדירות שאליה מכוון המקלט נוטה לפעמים להשתנות במקצת מעצמה, שואפים שהשינוי הזה יהיה קטן ככול האפשר. לדוגמה, מקלט טוב הוא מקלט שאינו משנה את תדר הקליטה ביותר מ-100 הרץ אחרי כחצי שעה של פעולה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ב.צ. ברטה, קשר באת"ן - את"ד, המכון לאמצעי הוראה, עמ' 134
  2. ^ 1 2 שמחה גילעם, תקשורת תקבילית ותקשורת ספרתית, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 125
  3. ^ 1 2 מבוא לאלקטרוניקה, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 177-190
  4. ^ section 2, Amateur Radio Transceiver Performance Testing, ARRL. (באנגלית)