מקלדת אלקטרונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקלדת אלקטרונית מדגם ימאהה tyros 5
אורגנית מודרנית

מקלדת אלקטרונית, המכונה לפעמים קלידים, אורגנית או אורגן, היא שם כולל למספר כלי נגינה ממשפחת כלי המקלדת שהעיקרי שבהם הוא סינתיסייזר בעל מקלדת. לעיתים היא מכונה בטעות אורגן חשמלי, אך זהו כלי נגינה שונה.

המונח "מקלדת אלקטרונית" משמש לעיתים רבות לתיאור כללי של כלי נגינה אלקטרוניים עם מקלדת מוזיקלית. בקבוצה זו נכללים פסנתרים אלקטרוניים, פסנתרים דיגיטליים, סינתיסייזרים ודוגמי צלילים. בדרך כלל מתייחסים אל הסינתיסייזרים ואל דוגמי הצלילים המקצועיים כ"מקלדת", ואילו הסוגים הזולים מכונים "אורגנית".

אופן פעולת המקלדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לפסנתר שבו הצליל מופק כתוצאה מהקשה של פטישים על מיתרים, במקלדת האלקטרונית ההקשות נקלטות על ידי חיישנים, אותות ההקשה מועברים למערכת אלקטרונית אשר מפיקה בהתאם להקשות אות חשמלי (אנלוגי במערכות הישנות, דיגיטלי בחדשות יותר) המבטא את הצליל. האות החשמלי מועבר דרך מגבר אל הרמקולים המפיקים את הצליל הסופי.

המערכת האלקטרונית שבמקלדת מתרגמת את ההקשות לצלילים באחת משתי צורות:

  1. באמצעות דגימות (סימפול) - המערכת מכילה בזכרונה הקלטות של כל הצלילים שהיא עשויה להפיק. בעת לחיצה על אחד הקלידים, המערכת משמיעה הקלטה של הצליל המתאים מתוך ההקלטות שבזכרונה. הזיכרון מכיל הקלטות לגבי כל קליד וקליד, ולכן מקלדת המדמה פסנתר בן 88 קלידים תכלול לפחות 88 הקלטות שונות (הקלטה לכל קליד). הקלטות נוספות עשויות להידרש אם המקלדת מתוכננת כך שתוכל להפיק צלילים של כלים נוספים, וכן אם הוא פועלת בשיטת סטריאו. הצליל בזיכרון המקלדת עשוי להיות צליל של פסנתר כנף עתיק או צליל של כינור או של כלים אחרים, הכול בהתאם למה שהקליטו בוני הכלי. כלים הפועלים בשיטה זו מכונים דוגמי צלילים. דוגמה לכך הוא אבי טכנולוגיית הדגימה - המלוטרון.
  2. בהפקה מלאכותית (סינתוז) - מעבד משוכלל בתוך המקלדת יודע לדמות צלילים שונים על ידי הרכבתם בצורות שונות. עבור כל "כלי" שהמעבד יכול לדמות מוגדרים מראש מספר פרמטרים הקובעים את מבנה הצליל שיופק. הצלילים המופקים עשויים להיות דומים לצלילים של כלים מוזיקליים שונים (לדוגמה פסנתר) אך ניתן גם ליצור באותו אופן צלילים שאינם דומים לאף כלי מוזיקלי מוכר. כלים הפועלים בשיטה זו מכונים סינתיסייזרים.

חלק גדול מן המקלדות המודרניות כולל גם צג דיגיטלי הנותן חיווי אודות הכלי שנבחר, התו שנוגן וכו'. כמו כן קיימים בהן כפתורים שונים המשמשים לבחירה ושליטה על האופציות השונות.

השוואה לפסנתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקלדת האלקטרונית משמשת במקרים רבים כתחליף לפסנתר. להלן סקירה של יתרונותיה וחסרונותיה ביחס לפסנתר:

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשונה מפסנתר, שלו יש 88 קלידים (7 אוקטבות ורבע), למקלדות האלקטרוניות יש תכופות פחות קלידים, ורק ליקרות מביניהן יש מספר כזה של קלידים.
  • מבחינת איכות השמע - עשוי להיות דמיון רב מאוד בין הצלילים שמפיקה המקלדת האלקטרונית לצלילים של הכלים אותם היא מחקה, אולם במקלדות זולות איכות הצליל עשויה להיות לא מספקת. איכותו ונאמנותו של הצליל תלויות בטכנולוגיית הסינתיסייזר (במקלדות מסנתזות) או באיכות הדגימות (במקלדות מסמפלות) וממילא גם במחירה של המקלדת. מקלדות יקרות המפיקות צלילים איכותיים ביותר הן, למשל, הדגמים PA3X של חברת KORG ו-TYROS 5 של חברת ימאהה, וכן psr s970 של חברת ימאהה, שמחירם מאמיר לעיתים לסכום של 20,000 ש"ח.
  • בפסנתר, המורכב ממיתרים ופטישים פיזיים, ניתן לנגן בדרכים שונות המפיקות צלילים בעלי אופי שונה בהתאם לטכניקת הנגינה, מעבר להבדלים בעוצמה בין צלילים. מקלדת המדמה צליל של פסנתר מתייחסת רק לעוצמת הצליל ומשכו, אך אינה מסוגלת להפיק איכויות שונות של צליל, ולכן צליליה יישמעו "מכניים" יותר.

יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניתן לשלוט על עוצמת הצלילים המופקים מן המקלדת באמצעות כפתור ואף להאזין לה באוזניות מבלי להפריע לסובבים.
  • המקלדת קלה יותר מן הפסנתר ושוקלת מספר קילוגרמים מועט (בדרך כלל פחות מעשרים קילוגרם), ולכן אפשר לנייד אותה ממקום למקום בקלות.
  • המקלדת אינה מצריכה כיוון.
  • רוב המקלדות זולות יותר מפסנתר.
  • כיוון שהפלט שמפיקה המקלדת הוא אלקטרוני, ניתן להקליטו באמצעים אלקטרוניים ביתר קלות.
  • אפשרות לשילוב עם מחשב בתקן MIDI, או בתקנים מתקדמים יותר. בדרך זו ניתן להעביר מהמקלדת לשם עיבוד, עריכה וסימפול במחשב או בהתקן אחר.
  • במקלדות המשלבות סינתיסייזר, או תחנת-עבודה ניתן לערוך צלילים וליצור קולות חדשים.
  • אפשרות לליווי של כלים נוספים (בשליטת המערכת האלקטרונית) בעת הנגינה (תכופות ליווי של תופים). כך מהווה המקלדת "תזמורת של כלי אחד".
  • אפשרות לדימוי כלים שונים מפסנתר, לדוגמה עוגב, כינור, גיטרה, חליל ועוד. כך אפשר להיעזר בידע התפעולי שנרכש על המקלדת לשם חיקוי צלילים של כלים אחרים.
  • תחזוקת הפסנתר יקרה ודורשת יותר משאבים - על-מנת לשמור על הפסנתר במצב טוב יש לבצע כיוון לעיתים תכופות, דבר הנעשה על ידי מכוון מקצועי. בנוסף, יש משמעות רבה למיקום הפסנתר, ולנזקים הנגרמים לו באופן יחסי למקלדת אלקטרונית (נזקי מזג-אוויר, פגיעות בעץ, שריטות וסדקים).

מקלדות אלקטרוניות משוכללות מציעות גם יתרונות נוספים ביחס לפסנתר:

  • אפשרויות להקלה על הנגינה - המקלדת עשויה להציע שיטות המקלות על ביצוע הנגינה, לדוגמה הקשה על תו בודד שמדמה הקשת מספר קלידים בפסנתר (ביצוע אקורד בלחיצה בודדת).
  • אפשרויות ללימוד עצמי - המקלדת עשויה להציע עזרים ללימוד הנגינה - החל מתצוגה הכוללת אינדיקציה לתו המתנגן באותו רגע, ועד למערכת לימוד משוכללת שבה היא משמש כ"מורה אלקטרוני".
  • אפשרות להקליט את היצירות, לזיכרון המקלדת או לאמצעי אחסון חיצוני, כולל לפעמים אפשרות נוחה ליצירה המערבת מספר כלים בו זמנית.

חלק מהמקלדות האלקטרוניות מציעות שיפורים שנועדו לפצות על החסרונות הקיימים בהן ביחס לפסנתר:

  • בכל המקלדות האלקטרוניות המודרניות יש חיישנים החשים את עוצמת הנגיעה על הקליד, ומפיקים צליל בהתאם לעוצמת הלחיצה. בכך הן מדמות את הפסנתר בצורה טובה יותר ונשמעות פחות "מכניות".
  • מקלדות אחרות ולרוב יקרות יותר, מצוידות במנגנון פטישי בדומה לפסנתר אשר מעניק תחושת מגע אמיתי של פסנתר. מנגנונים אלו קיימים בשתי תצורות שונות:
    1. Progressive Hammer-action Keyboard - מקלדת בעלת קלידים שקולים לחלוטין. זהו המנגנון המחקה בצורה הטובה ביותר את מגע הפסנתר. מקלדות המצוידות במנגנון זה הן Roland Rd-700,‏ Yamaha DGX-620,‏ Yamaha P-250 ועוד.
    2. Weighted Hammer-action Keyboard - מקלדת בעלת קלידים חצי שקולים. מנגנון זה אשר נמצא בחלק מצומצם למדי מבין המקלדות מאופיין בכך שמדמה את מגע הפסנתר באופן חלקי. הסיבה לייצור מקלדות עם מנגנון מסוג זה נעוצה בעובדה שמקלדות בעלות קלידים שקולים לחלוטין יקרות מאוד וגם כבדות מאוד. מקלדת המצוידת במנגנון מעין זה היא Roland RD-170.
  • במקלדת בדרך כלל מסך דיגיטלי מואר עם חמשה עליו, וכך כשנוגעים בקליד במקלדת, החמשה יראה את התו.

יצרנים מפורסמים של מקלדות אלקטרוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]