מקדש איסנא

מקדש איסנא
חזית המקדש לאל ח'נום באיסנא
חזית המקדש לאל ח'נום באיסנא
חזית המקדש לאל ח'נום באיסנא
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2003, לפי קריטריונים 4
היסטוריה
תרבויות מצרים העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 25°17′36″N 32°33′22″E / 25.29341667°N 32.55622222°E / 25.29341667; 32.55622222
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקדש איסנא הוא מקדש לאל ח'נום השוכן בעיר איסנא במצרים העליונה כ- 55 ק"מ דרומית ללוקסור. האתר מוכר כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו אחד המקדשים האחרונים שנבנו במצרים העתיקה. המקדש נבנה בתקופת בית תלמי במאה ה-2 לפנה"ס במקום בו שכן אתר קדום. באתר נמצאה אסטלה שנשאה את שמו של אמנחותפ השני מלך השושלת ה-18 שמלך במאה ה-15 לפנה"ס. לאורך השנים נוספו עוד חלקים למבנה, בעיקר בימי קיסרי רומא קלאודיוס (המאה הראשונה לספירה) ומרקוס אורליוס (המאה ה-2) שהטביעו את חותמם על המבנה, כל אחד בתקופתו.

כיום המקדש ממוקם כ-9 מטרים מתחת לגובה העיר המודרנית. המקדש נחפר על ידי האגיפטולוג הצרפתי אוגוסט מרייט (18211881). המבנה ששרד הוא אולם ההיפוסטיל, זהו אולם גדול ובו 24 עמודים מרשימים בגובה 20 מטרים - הוא רק אולם הכניסה, שגודלו כנראה כרבע מגודלו של המקדש המקורי. יתר חלקי המקדש עדיין קבורים מתחת לבנייני העיר המודרנית.

בשנת 2003 הוכרז המבנה כאתר מורשת עולמית כאחד מסדרה של מקדשים שהוגדרו המקדשים הפרעוניים במצרים העלינה מהתקופה התלמיית והרומית. המקדשים האחרים הם מקדש דנדרה, מקדש אדפו ומקדש קום אומבו.

המקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקדש הוקדש לאל ח'נום (במצרית עתיקה: ) - אל בעל ראש של אייל, שעל-פי אמונת המצרים העתיקים הוא זה שיצר את גופם של בני האדם מתוך בוץ הנילוס. המקדש הוקדש גם לאלים נוספים - ניית, הקא, סטט, מנחיט.

החזית דומה מאוד למקדשים בדנדרה ובאדפו.

כתובות רבות על הקירות, על העמודים ועל התקרה, מוקדשות לנושאים מיתולוגיים, לחישובים אסטרונומיים, והקדשות למלכים שבנו את המקדש. ביניהן הכתובות הידועות המאוחרות ביותר שנכתבו עדיין בכתב הירוגליפי - מהמאה ה-3 לספירה. בחצר שלפני המקדש - פסל של מנחיט - אלה דמוית לביאה, אשתו של ח'נום.

המקדש הממוקם מתחת לפני הקרקע במרכז העיר מועד לנזקים הנגרמים ממי השפכים של העיר, ועל כן מועצת העתיקות של מצרים שוקלת להעביר את המקדש למקום אחר.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקדש איסנא בוויקישיתוף