מצוות התלויות בארץ

מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע. מצוות אלה נוהגות לרוב רק בארץ ישראל, ורובן קשורות לתמיכה סוציאלית הן כלפי העניים והן כלפי שבט לוי המנועים מעבודה. ככלל, המצוות התלויות בארץ אינן נוהגות בחו"ל, אלא רק בארץ ישראל. כמו כן, לדעת רוב הפוסקים, בימינו אין חייבים בהם מדאורייתא אפילו בארץ ישראל, מאחר שדרוש רוב ישראל היושב על אדמתו, וחיובם כיום הוא רק מדרבנן.

בניגוד למצוות התלויות בארץ, שאר המצוות הן 'חובת הגוף', זאת אומרת שאין חיובים תלוי כלל במקומו של האדם, וחיובים הוא בכל מקום שנמצא.

כל סדר זרעים שבמשנה ובתלמוד ירושלמי, מלבד מסכת ברכות, מוקדש למצוות אלו.

תחומי הארץ

לגבי מצוות התלויות בארץ כל העולם נחלק לחמשה חלקים:

• ארץ ישראל, שמתחלקת גם היא לשני חלקים:

• תחום עולי בבל
• תחום עולי מצרים

ההגדרות המדויקות של תחומים אלה היו נושא למחקרים הלכתיים רבים, אחד הראשונים והחשובים שבהם היה ספר תבואות הארץ.

• סוריה
• חוץ לארץ, שנחלק גם כן לשני חלקים:

• ארץ מצרים ושנער ועמון ומואב (שתרומות ומעשרות נוהגות בהם מדרבנן)
• שאר ארצות חוץ לארץ.

מתנות כהונה ולוייה

ערך מורחב – מתנות כהונה

• ביכורים – את ראשית הפירות והתבואה יש להביא לבית המקדש לכהנים.
• הפרשת חלה – תרומה של 1/24 מהבצק של הלחם ונתינתו לכהנים.
• תרומה גדולה – הפרשת חלק ראשוני מהתוצרת לכהנים.
• מעשר ראשון – הפרשת עשרה אחוז מהנותר לאחר תרומה גדולה ללויים.
• תרומת מעשר – חיוב המוטל על הלוי להפריש לכהן עשירית מהמעשר שקיבל מהישראל.

מצוות אלו נועדו לתמוך במנהיגות הדתית והרוחנית בירושלים ובשאר הארץ (תרומות ומעשרות). אותה מנהיגות רוחנית של שבט לוי שלא קיבלה חלק ונחלה בארץ ולכן מנועה מעבודה חקלאית.

מתנות עניים

ערך מורחב – מתנות עניים

מקורן של המצוות במקרא מוזכר פעמים רבות כך למשל בספר דברים פרק כד:

כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה. כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה.

• לקט – עזיבת שתי שיבולים הנופלות בשעת הקציר לעניים.
• שכחה – עזיבת עומר שנשכח בשדה ועזיבת קמה שנשכחה מלהקצר לעניים.
• פאה – אי קצירת אלומות השיבולים בקצה השדה ועזיבתן לעניים.
• פרט – עזיבת ענבים בודדים הנושרים בשעת הבציר לעניים.
• עוללות – עזיבת אשכולות קטנים של ענבים על הגפן.
• מעשר עני – הפרשת עשירית מהתוצרת החקלאית בשנה השלישית והשישית למחזור השמיטה לעניים.

כפי שנראה מצוות אלו הן סוציאליות במהותן, ומטרתן המוצהרת היא פריסת רשת ביטחון כלכלית לשכבות החלשות, בלי לגרום לעניים לחזר על הפתחים ולהתבזות בבקשת צדקה. כפי המסופר במגילת רות על רות המואביה (שהייתה גם גיורת וגם אלמנה): "וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַקֹּצְרִים וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז אֲשֶׁר מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ:" (פרק ב' ג').

על פי המתואר בפסוקים, בתקופה המקראית כל שנה שביעית, כל התוצרת החקלאית הייתה נעזבת לטובת העניים, פעמיים נוספות בכל מחזור של שבע שנים, בשנים השלישית והשישית, עשירית מהתבואה הייתה ניתנת להם, ובכל יתר הזמן היו נהוגות מצוות הלקט, פאה ושכחה, שהיו משאירות מעט מהתוצרת של החקלאים לעניים מבלי לפגוע בהם. כך הייתה פרושה רשת ביטחון של הקהילה לטובת החלשים. מעין מוסד לביטוח לאומי עתיק.

יש הרואים במצוות הנתינה לעניים, עידוד לעבודה, מכיוון שהעניים אינם מקבלים מן המוכן, אלא צריכים להתאמץ לבוא לשדה וללקט אחר הלוקטים או לחפש את השכחה והפאה, ולפי רוב מאמציהם ישאו פרי, וגם מכיוון שהם יוצאים אל השדה ומתחככים בעובדים, נפתחים בפניהם שערים להיכנס אל מעגל עבודה יצרני.

ראו גם

• יציאה מארץ ישראל (הלכה)
• חובת הגוף
• קדושת ארץ ישראל

קישורים חיצוניים

• שיעורים - מצוות התלויות בארץ, באתר "ישיבה"
• שאלות ותשובות - מצוות התלויות בארץ, באתר "ישיבה"
• פרויקט איל-ארץ ישראל לכל-מצוות התלויות בארץ
• הלכה - ארץ ישראל, דף שער בספרייה הלאומית
• מאמרים בנושא מצוות התלויות בארץ, באתר ספריית אסיף
• הספר ״מצוות הארץ - בהלכה ובאגדה״ מאת הרה״ג דוד שלום נקי לקריאה מלאה באתר ״תורת אמת״

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.