מצודת זאב

מצודת זאב
מידע כללי
סוג בניין משרדים עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם זאב ז'בוטינסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת המלך ג'ורג' 38 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1966
תאריך פתיחה רשמי 1966 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל משה בן-חורין, מרדכי בן-חורין עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי ברוטליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
גובה 60 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים תפעוליים
קומות 16 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°04′23″N 34°46′30″E / 32.07293333°N 34.77495833°E / 32.07293333; 34.77495833
(למפת תל אביב רגילה)
 
מצודת זאב
מצודת זאב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מצודת זאב, או "בית ז'בוטינסקי", המכונה בקצרה "המצודה", הוא מגדל משרדים בסגנון ברוטליסטי השוכן ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב. המבנה בן 16 קומות וגובהו 60 מטר. הוא קרוי על שמו של זאב ז'בוטינסקי, מכונן הציונות הרוויזיוניסטית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצודה היא אחד המגדלים הוותיקים בתל אביב. המגדל הוקם במקום שבו עמד בשנות ה-30 צריף אשר שימש את אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, נוער תנועת בית"ר, ובסתר גם מקום מפגשם של לוחמי מחתרת האצ"ל. באותן שנים התארגן "הועד להקמת מצודת זאב" ותכנון הבניין החל בשנת 1936.[1] הבניין הראשון שהוקם במקום בתכנונו של האדריכל הארי לוריא היה בן שלוש קומות והושלם ב-1948.[2] בשנים בהן היה הבניין בן שלוש קומות, היו צעירי בית"ר מקיימים את פגישותיהם בחצר הפנימית היכן שהייתה כתובת גדולה על הקיר "קשת בית"ר לא נסוג אחור וחרב ראש בית"ר לא תשוב ריקם, אמן!".[דרוש מקור]

בשנת 1963 החליטה תנועת החרות להרחיב את הבניין ונערכה תחרות אדריכלים סגורה לבחירת האדריכל, בתחרות זכו משה בן-חורין ובנו מרדכי.[3] בשנת 1966 נסתיימה בנייתו של המגדל שנבנה מאחורי הבניין הקיים. מאז היה הבניין מוקד הפעילות של תנועת החרות וגופים נוספים הקשורים אליה, ובכללם מכון ז'בוטינסקי בישראל.

במהלך הבחירות לכנסת העשירית בעצרת המסכמת של המערך, התייחס הבדרן דודו טופז בנאומו למצודת זאב כמקומם של "הצ'חצ'חים", במה שנודע כנאום הצ'חצ'חים. בליל המהפך ב-1977 הגיע מנחם בגין לאולם השמחות "עצמאות" בקומה 2, שפעל עד שסופח ב-2015 למכון ז'בוטינסקי, ונשא נאום ניצחון דרמטי בפני פעילי המפלגה.

כיום מאכלסים את הבניין מנגנוני תנועת הליכוד ושוכרים שונים, ביניהם משרדי עורכי דין ובעלי מקצועות חופשיים.[דרוש מקור]

דיירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקומות הבניין השונות פועלים גופים המשויכים רעיונית או היסטורית לתנועת הליכוד, בהם:

חלק מהבניין מושכר לשוכרים מסחריים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסי קליין-עברי, רוויזיוניזם, ארכיטקטורה ועירוניות מגויסת בתל אביב, 1940-1925, הוצאת כרמל, 2022
  • מיכאל יעקובסון, שתי מצודות - סיפורה של מצודת זאב, עת-מול 270, ינואר 2021, עמ' 36-33

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מצודת זאב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]