מפת מושגים
מפת מושגים היא אופן ייצוג גרפי, מילולי וחזותי, של מבנה טקסט ושל תוכנו, וכן את הקשרים בין המושגים והרעיונות הקשורים לתחום תוכן מסוים[1]. המפה מאפשרת להציג קשרים בין מושגים בדרכים שונות, המשקפות את ההבנה של הלומד, יוצר המפה.[2] כמו כן, יצירת המפה מקלה על ארגון הידע ומסייעת להציגו בצורה נגישה ונוחה, כדי להביא להבנה יעילה יותר. ניתן להיעזר במפת מושגים לפני הלמידה של טקסט או של חומר לימודי חדש, במהלכה או בסיום הלמידה.
תהליך המיפוי של המושגים יכול להתקיים באופן אישי במהלך חשיבה על נושא מסוים טרם למידתו, או במהלך קריאה של טקסט, במיוחד טקסט חדש. ניתן לבנות מפה מושגית גם כחלק מפעילות קבוצתית כמו דיון או סיעור מוחות בנושא כלשהו[3]. יש מקרים בהם המורה או המומחה יציג את המפה המושגית טרם למידת הטקסט (כהכנה ללמידה) כדי להקל על התלמידים את הבנת הטקסט או הנושא החדש. המורה יכול גם לבקש מהלומדים להכין מפה לטקסט / לנושא שנלמד, כמטלת סיכום להערכת הלמידה.
ערכה הייחודי של המפה המושגית הוא באפשרויות השימוש בה עם לומדים בגילאים השונים (מגיל גן ועד לאוניברסיטה), בתחומי דעת רבים ובמטלות למידה מגוונות (סיכום, כתיבת תשובות לשאלות, הכנת עבודות חקר ופרויקטים, וכדומה). גם מורים יכולים להיעזר במפת מושגים כדי לארגן חומר לימודי אותו הם מתכננים ללמד – לשיעור אחד, לסמסטר, לשנת לימודים מלאה, וכדומה.
מאפיינים גרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש סוגים שונים של מפות מושגיות, הנבנות בהתאם למטרת הלמידה, ובהתאם לכך, גם צורתן הגרפית יכולה להיות שונה זו מזו. מומלץ ל"לאמץ" שימוש במיפוי מושגי קבוע של טקסט. מיפוי זה יהיה מבוסס על מערכת קבועה של צורות גרפיות (אליפסות ומלבנים) ומושגים מילוליים. הצורות הגרפיות מסודרות בהיררכיה (מהראשי עד לטפל, מהכללי למפורט, מהכללי לפרטי, מהמוקדם למאוחר), ולכל אחת יש תפקיד מוגדר וקבוע המיוצג על ידי מושג מתאים: בתוך האליפסות נכתבים מושגי התוכן, ובתוך המלבנים – המושגים המארגנים (למשל, רקע, סיבות, מסקנות, המלצה, השתלשלות האירועים....). המושגים מאורגנים באשכולות, כאשר כל אשכול כולל רכיב מבנה ורכיבי תוכן הקשורים אליו. המושגים בתוך כל אשכול מקושרים באמצעות קווים וחיצים, שעליהם נכתבות מילות קישור המייצגות את הקשר הלוגי והרטורי (מבני) של הטקסט. ניתן לקשר בין מושגים גם מאשכולות שונים.[2]
מפת מושגים של תוכן לימודי כלשהו, תיבנה בהתאם להבנת הלומד ולאופי המטלה שקיבל (ארגון המושגים החשובים, סיכום הטקסט, זיהוי מושגים עיקריים של התוכן, וכדומה). ראו פסקה בערך זה העוסקת בסוגים של מפות מושגים, היכולות להיבנות על ידי הלומד.
רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפה המושגית פותחה לראשונה על ידי ד' נובק (Josef, D. Novak) וקבוצת המחקר שלו בשנות השבעים באוניברסיטת קורנל בארצות הברית, ככלי לייצוג מידע בתחומי המדע (בעיקר, ביולוגיה)[4]. המטרה של נובק ועמיתיו הייתה להעמיק את הלמידה המשמעותית בעיקר במדעים (ובמיוחד בביולוגיה), ולסייע ללומדים לייצג באופן ויזואלי את הידע "הפנימי" שלהם בתחום הנלמד (ידע הנמצא במוחו של הלומד). המפה המושגית מתאימה לגישה הקונסטרוקטיבית בלמידה, המעודדת את הלומד להיות מעורב בתהליכי הלמידה שלו.
השימוש במפה המושגית המבוסס על התיאוריה של נובק שטען כי לכל לומד יש ידע אישי הכולל פרטי מידע ותפיסות עולם. כדי שהלמידה של החומר/הטקסט החדש תהיה משמעותית, יש לבסס אותה על הידע האישי של הלומד. לעיתים הידע הזה פעיל ונגיש ואין ללומד בעיה להיעזר בו מיד, ולעיתים רבות הידע הזה "מאוחסן" בזיכרון ארוך הטווח של הלומד, ויש לעורר אותו ולהפוך אותו לנגיש כדי שאפשר יהיה לקיים את הלמידה של המידע החדש, ולהבטיח שהיא תהיה משמעותית. נובק[4] טען: "למידה משמעותית נבנית רק אם מתקיימת הטמעה של מושגים חדשים לתוך מבנים קיימים במוחו של הלומד".
חוקרים אחרים כמו מק'אליס[5] וסוולר וצאנדלר[6] (McAleese; Sweller & Chandler) ביססו את היעילות של השימוש המפה מושגית על המונח שהטביעו "הפחתת עומס" (off-loading). לטענתם, העובדה שהלומד מייצג את הידע הפנימי שלו בייצוגים חיצוניים, מפנה מקום בזיכרון שלו, ומאפשרת לו לבצע פעולות חשיבה מסדר גבוה, כמו ביקורת, הסקת מסקנות והיקש. הוא לא צריך להשקיע אנרגיה בזיכרון המושגים. המושגים ממוצבים במפה עם הקשרים הלוגיים-רטוריים ביניהם, והוא "משוחרר" לפעילויות חשיבה אחרות, לרוב – חשיבה מסדר גבוה.
כיום, השימוש במפה המושגית במסגרות שונות, מלבד למסגרות הלימודיות המסורתיות, הולך ומתרחב. החוקרים אינם שואלים יותר "האם השימוש במפה מסייע?", אלא – "מה המיוחד במפה המושגית שבכוחה לסייע בהבנה עמוקה ומשמעותית?, ואיך אפשר להיעזר בה בתחומים רבים ומגוונים. השימוש במפה (בצורתה הגרפית המתאימה) הגיע למשרדי הפנטגון האמריקאי, לבתי ספר לרפואה ולמרבית האוניברסיטאות, במיוחד בארצות הברית.
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפת מושגים יכולה לשמש ככלי לארגון מידע, לתיעוד רעיונות, להצגת מושגים ולשאילת שאלות בשלבי עבודה שונים – משלב התכנון ועד הביצוע. בשלב הצגת המידע שנאסף בפני קהל היעד, מפת המושגים עשויה להיות כלי שימושי להצגה ברורה של המידע[3], כדי להטמיע את הבנתו ואף לשפר את היכולת לזכור אותו, זאת משום שלעיתים קל יותר לזכור צורות גרפיות מאשר טקסט כתוב.
קיים הבדל בין מפה שנוצרה על ידי מורה או מומחה אחר הנמסרת ללומד ככלי עזר בלמידה שלו, לבין מפה הנוצרת על ידי הלומד עצמו. המפה העצמית מחייבת את הלומד להעמיק בהבנת המושגים, ולהחליט על אופי הקשרים ביניהם. פעילויות חשיבה וקבלת החלטות אלה, מחייבות את הלומד לבצע מספר פעולות חשיבה כמו – הסבר עצמי, הסקת מסקנות וסידור לוגי של המושגים במרחב. פעילויות חשיבה אלה הן מסדר גבוה בהיררכיה של רמות החשיבה. מכאן, ככל שנרבה להיעזר במפת מושגים אצל הלומדים, נחזק ונעמיק את יכולות החשיבה מסדר גבוה שלהם. הבחירה במושגים המתאימים לשיבוץ במפה המושגית, תחדד את המיקוד של הלומד במושגים המרכזיים של הטקסט / חומר לימודי, ותקל עליו את זכירתם.
השימוש במפה מושגית ככלי למידה נמצא יעיל יותר אצל תלמידים בעלי לקויות למידה או תלמידים מתקשים. לתלמידים אלה יש, לרוב, קשיים וורבליים, ולכן השימוש באמצעים חזותיים "מצה" אותם על קשיים אלה. תלמידים מצליחים, יוכלו להפיק תועלת רבה ביותר מהשימוש במיפוי – אצלם לעיתים המיפוי נבנה במוח והם רואים את הקשרים ואת מבנה המפה גם בלי לשרטט אותה.
במקצועות רבי מלל, התלמידים יפיקו תועלת רבה מאוד. בטקסטים שבספרי הלימוד יש הרבה מלל עודף. מאידך, יצירת מפה מושגית מחייבת את יוצר המפה לזהות את המושגים / הרעיונות העיקריים בלבד ולייצג את הקשרים ביניהם. כלומר, התלמיד יוצר למעשה, את סיכום הטקסט. במילים אחרות, עצם יצירת המפה, יוצרת את סיכום הטקסט. למרבית התלמידים זו עזרה רבה ביותר, שהרי עבור מרביתם, טקסטים רבי מלל לא נקראים לעומק לכל אורכם.
במחקר[2] שבדק את השפעת השימוש במפה מושגית על איכות השפה, על יכולת כתיבת שאלות, על כתיבת חיבור טיעוני ועל הכנת עבודת חקר, וכן על שימוש במיפוי המושגי במקצועות שונים כמו היסטוריה, תנ"ך, גאוגרפיה, ספרות – נמצא יתרון לתלמידים שלמדו בעזרת המיפוי, בהשוואה ליכולות הלימודיות של תלמידים שלמדו ללא שימוש במפה המושגית.
יתרונות חינוכיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הודות לדרך ההצגה החזותית של מפת המושגים, היא מייעלת את קליטת החומר ומקלה על אחסונו בזיכרון. בהתאם לכך היא משמשת ככלי למידה והוראה יעיל שעוזר בתהליך הלמידה וארגון הידע על ידי זיהוי מושגים בגוף הידע וארגונם בקישורים עניינים באופן היררכי.
השימוש במפה מושגית מתאים לכל הלומדים בכל הרמות, החל מילדים בגיל הגן ועד לסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. בכל גיל המפה תהיה מותאמת למשתמשים ולמטרות הלמידה.
במחקרים רבים נבדקו אוכלוסיות של לומדים שונים. נמצא כי ככל שללומדים יש קשיים מילוליים רבים יותר, כך היכולת החזותית שלהם גבוהה יותר, והיא יכולה לסייע להם בלמידה. לפיכך המסקנה היא שלומדים הנמצאים במסגרות של חינוך מיוחד או לומדים המתקשים ללמוד מסיבות שונות (למשל, היפראקטיביות, מיקוד קשב ודיסלקסיה), השימוש במפה המושגית ישפר את יכולות הלמידה שלהם. ויסייע להם להתמקד במטלה.
השימוש במפה מושגית נמצא יעיל גם לשיפור שפת החשיבה.[7] הצורך לנסח בתמציתיות רבה ביותר את המושגים שייכללו במפה, הצורך למצוא את מילות הקישור המתאימות ביותר לייצוג הקשר בין המושגים במפה, מביא לשיפור השפה אצל הלומד. כן נמצא כי המפה שימשה אמצעי למידה יעיל בכתיבת חיבורים, בכתיבת תשובות לשאלות ובהכנת עבודות חקר.[2]
כדי להטמיע את השימוש במפה המושגית אצל התלמידים, מומלץ שמרבית המורים המלמדים כיתה מסוימת, ייעזרו במפה המושגית ללימוד תחום הדעת שלהם. תרגול רב כיווני זה המבטא מקצועות שונים, יסייע בהטמעת החשיבה המדויקת וישפר את שפת התלמידים.
תלמידים שונים יכולים ליצור מפות שונות לטקסט זהה או לתחום תוכן דומה. היות שנטען כי המפות המושגיות מייצגות את ההבנה הפנימית העמוקה של הלומד, נצפה גם לראות מפות שונות הנבדלות זו מזו. העובדה שהתלמידים יראו שניתן להביע אותם רעיונות באופנים שונים בתנאי שהם נאמנים למשמעויות של הטקסט, עשויה להפנים אצלם את הסובלנות לדעות של ה"אחר" ולכבד אותם. זהו הישג חינוכי חשוב ביותר. דבר נוסף, ההיחשפות של כל לומד למגוון של מפות מושגיות, תעשיר את הלומד בדרכי הבנה שונים ובאפשרויות מגוונת של הצגה.
לעיתים רבות מתקיים דיון סביב מפה מושגית מסוימת לגבי מיקום המושגים, בחירת המושגים (האם הם החשובים ביותר, האם הם משקפים את המטרה הלימודית), אופן ארגונם באשכולות ושימוש במילות קישור. הדיון על העניינים שהוזכרו, מחדד את החשיבה המדייקת של הלומד, ולעיתים תהווה עבורו כלי רפלקטיבי יעיל.
סוגים של מפות מושגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימים סוגים שונים של מפות מושגים:
- מפת עכביש – מפת מושגים שבמרכזה נרשם הנושא המרכזי וממנו מסתעפים נושאים קשורים[3].לא תמיד יש קשר בין המושגים עצמם, והדגש העיקרי הוא על הקשר בין כל מושג למושג המרכזי. אם כן נמצא קשר בין המושגים, ניתן לקשר ביניהם בעזרת קווים.
- מפה היררכית – מפה שמציגה את המידע לפי דרגת החשיבות מן החשוב ביותר לטפל[3]., מהמוקדם למאוחר או להפך, מהכללי לפרטי, וכדומה.
- תרשים פירמידה – סוג של מפת מושגים היררכית בה נהוג לרשום את המושג הכולל ביותר, מושג "המפתח", במסגרת העליונה. בראש המפה ממוקמים המושגים הכוללניים יותר, מתחתיהם מושגים פחות כוללניים ולבסוף דוגמאות (ראו דוגמה בצד שמאל של הדף)
- תרשים עץ – תרשים היררכי בעל מבנה מסתעף הדומה לזה של ענפי העץ. גזע העץ יהיה תמיד הרעיון / הנושא המרכזי של הטקסט או התוכן בו עוסקים, וכל ענף היוצא מהגזע יסמן נושא משני לנושא המרכזי. מכל ענף יכולים לצאת עוד ענפים קטנים יותר – בהתאם למושגים נמצאים במאגר הידע של הלומד וסדר חשיבותם. ככל שהמושג יהיה כולל יותר – כך הוא יהיה קרוב יותר לגזע.
- תרשים זרימה – מפת מושגים שמציגה את המושגים בצורה ליניארית. תרשים הזרימה מאפשר גם קישור בין מושגים במיקום גבוה למושגים במיקום נמוך, תוך הצגת סוג הקשרים בין המושגים[3]. למשל, אירוע היסטורי המוצג באופן כרונולוגי; הצגת סיפור המוצג באופן כרונולוגי; התפתחות של גורם מסוים בטבע, וכדומה.
- מפת ידע – מפה המבוססת בדרך כלל על סיעור מוחין, ומציגה את המושגים שהועלו ללא סדר רטורי ביניהם. השימוש במפות מסוג זה יכול להיראות גם כ"שמש" מושגים. במרכז נמצא המושג העיקרי מוקף בעיגול, ומסביבו נכתבים המושגים.
במרבית הסוגים של המפות, המושגים מוקפים במסגרת כלשהי (ראו לעיל בסעיף מאפיינים גרפיים). כמו כן, לרובן ניתן להוסיף קווים או חיצים עם מילות קישור המייצגות את הקשר בין המושגים.
שלבים בבניית מפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קריאת הטקסט או שיחה על התוכן הנלמד.
- בחירת המושגים שיוצגו במפה. ההחלטה על בחירת המושגים מבוססת על מטרת המפה. אם מטרתה להציג את עיקרי הטקסט – יהיו בה המושגים העיקריים בלבד; אם מטרתה להציג את הדמויות – המושגים יהיו בהתאם. גם מילות הקישור חייבות לייצג את מטרת המפה.
- סידור המושגים באשכולות (קבוצות של מושגים).
- התאמת מושג המבנה /שם משמעותי לכל אשכול.
- שרטוט קישורים (קווים או חיצים) בין המושגים וכתיבת מילות הקישור עליהם (ניתן ל… תלוי ב… מורכב מ… על ידי… כדוגמת…). לרוב בדיקת הנכונות של הקישור נערך כך: מושג + מילת קישור + מושג = משפט תחבירי שלם.
- הצבת מושג העל של המפה (המושג שנמצא בראש המפה).
- מיקום האשכולות (בסדר מסוים שנקבע מראש, בהתאם למטרת המפה) במרחב הדף.
- שרטוט קווים המקשרים בין אשכולות (אם יש) ובין מושגי המבנה למושג העל שבראש המפה.
9. עיון במפה ובדיקת המושגים, הקישורים והקשרים הגרפיים.
סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירת מפה מושגית באמצעות שימוש מודע ומובחן במושגי שפת החשיבה, מעלה התלבטויות אצל הלומד ומעמידה אותו בפני עימות אישי (תהליכי חשיבה מטה-קוגניטיביים). למידה בגישה זו מסייעת לשיפור תהליכי הקריאה וההבנה המשמעותיים של הטקסט, המשמרת את הידע הנרכש לאורך זמן, ולשימוש במצבי למידה שונים.
ומכאן, שימוש מובחן ומושכל במושגי שפת החשיבה בתמיכת השימוש במיפוי, משפר את יכולות החשיבה ברמות הגבוהות שלה, את תהליכי הלמידה המשמעותית ואת שטף הכתיבה ומידת בהירותה. סביר להניח כי מיומנויות אלה עשויות לשמש את הלומד גם לשם ביצוע מטלות מחוץ למסגרת בית הספר (far long transfer)[2].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Text 2 Mindmap – אתר חינמי ליצירת מפת מושגים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kozminsky, E., Go for Go's, AERA Conference, CA
- ^ 1 2 3 4 5 נתן נורית, ההשפעה של הוראת שפת חשיבה באמצעות מיפוי מושגי על למידת חקר, עבודת מחקר לשם קבלת דוקטורט, אפריל, 2004
- ^ 1 2 3 4 5 משרד החינוך, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים (2009). מידענות - מתווה לפיתוח תהליכים מידעניים במהלך הלמידה של תחומי הדעת להתנהלות לומדים בסביבה עתירת מידע.
- ^ 1 2 .Novak, J. D., Gowin, D.B, . Learning How to Learn, Cambridge University, U.S.A: Cambridge University Press, 1984
- ^ .McAleese, R, The Knowledge Arena as an Extension to the Concept Map: Reflection in Action, (Interactive Learning Environments, 6(3I, עמ' 251–272
- ^ .Sweller, J. & Chandler, P., Evidence for Cognitive Load Theory, (Cognition and Instruction, 8(4, עמ' 351-362
- ^ פרקינס דוד, לקראת בית ספר חכם, ישראל: מכון ברנקו וייס, 1998
