מפרשניים

מפרשניים
	מקאירה כחולה
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	מקריני סנפיר
מחלקה:	מקריני סנפיר
סדרה:	דקראים
תת־סדרה:	דמויי-מקרל
משפחה:	מפרשניים
שם מדעי
	Istiophoridae; ‏רפינסק, 1810

מִפְרְשָׂנִיִּים^[1] (שם מדעי: Istiophoridae; מכונה גם מרלין) הם משפחת דגים פלגיים הנמצאים בימים חמים וממוזגים בכל העולם, הם מהשחיינים המהירים ביותר בדגי הים ומהגדולים שבדגי הגרם.

חברי המשפחה מתאפיינים בסנפיר גב מאורך המתמתח לפנים כמו מפרש ומכאן שם המשפחה. גופם מוארך והידרודינמי, הלסת העליונה מאורכת ודמוית חנית, בדומה לדג-חרב, כשלדג-החרב החרטום שטוח ואילו אצל המפרשניים הוא מעוגל. בצעירותם הם מכוסים בקשקשים עגולים, אולם כשהדג מתבגר הם מתדלדלים ומתארכים והקצה מתחדד. משפחת המפרשניים קרובה גנטית למשפחות דגי-החרב והקולייסיים.

המפרשניים הם שחיינים יוצאים מן הכלל המגיעים למהירויות גבוהות. מפרשניים ניזונים בעיקר מדגים ודיונונים, אותם הם מהממים ביעילות באמצעות הלסת העליונה דמוית החנית. הריכוזים הצפופים ביותר ממשפחה זו נמצאים בין היתר במפרץ מקסיקו, באיים הקריביים ובחופי פלורידה.

המינים הגדולים כוללים את המקאירה הכחולה (מפרשן הכחול האטלנטי) (Makaira nigricans) המסוגל להגיע לכ-6 מטרים (20 רגל) אורך ולמשקל של 818 קילוגרם (1,803 ליברות), ומפרשן שחור (Makaira indica) המסוגל להגיע לכ-5 מטר אורך ולמשקל של כ-670 ק"ג. הם דגים פופולריים ביותר בספורט הדיג באזורים טרופיים. דייגי ספורט רבים מנסים תדיר את מזלם בתפיסת מפרשן גדול.

באנגלית דגים אלו מכונים Marlin,‏ Sailfish ו-Spearfish. ככל הנראה, מקור השם האנגלי הנפוץ, מרלין - Marlin, נבע מהדמיון של הלסת העליונה לדוקרן-מלחים המכונה מרלין. ביחד עם דג-החרב קבוצת דגים זו מכונה באנגלית Billfish, בתרגום חופשי "דגי-מקור", כאשר "מקור" מתייחס ללסת המאורכת שלהם דמוית החנית או החרב.

מהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפרשניים הם שחיינים מהירים. בעבר הוערכה המהירות שלהם ב-80–110 קמ"ש (43–59 קשר) אך מספר מחקרים מודרניים טענו שמהירות כזאת לייצור ימי איננה אפשרית והעריכו שמהירותם לא עולה על 50 קמ"ש (27 קשר) וכנראה עומדת רק על 30–40 קמ"ש (16–22 קשר).^[2]

רבייה וקצב גדילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקבה מגיעה לבגרות מינית במשקל של כ-33 ק"ג, אז תהיה מסוגלת להטיל כ-4.5 מיליון ביצים ב-3 הטלות במהלך עונת הרבייה. היא תשחה באטיות על פני המים כשזכר או יותר ילווה אותה, ויפרה את הביצים המשוחררות למים, בהפריה חיצונית. הרבייה מתרחשת בחודשי הקיץ, למעט מזרח האוקיינוס האטלנטי בו היא עשויה להתקיים כל השנה. הרבייה עשויה להיות במים עמוקים או לאורך חופי מערב אפריקה וצפון אמריקה.

הפגיות בוקעות באורך של כ-3 מ"מ, כשהם חסרים את מאפיין הלסת המוארכת, רק באורך של כ-20 ס"מ יתקבל מראה המאפיין את המשפחה. מפרשנים גדלים בקצב מהיר ביותר כאשר הם מסוגלים להגיע לאורך של כ 1.5 מטר כבר בשנה הראשונה לחייהם.

דיג ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרשניים אינם פריט נפוץ בתפריט, וימצאו רק במסעדות יוקרה. חובבי הדגים אינם אוהבים את טעמו בשל בשרו הקשה. ארגון גרינפיס הכניס ב-2010 לרשימה האדומה של פירות ים 5 מינים של מפרשניים, מאחר שעל פי ממצאיו ענף הדיג של מינים אלו אינו בר קיימא. בארצות הברית אסור להחזיק, לשווק בכמות גדולה או לקנות את הדג ללא אישור מאיגוד הדיג ואישור NOAA, החוק תקף גם לגבי המים הטריטוריאליים של ארצות הברית. הגודל המינימלי המותר לשמירת הדג לאחר לכידתו הוא 1.7 מטר.

רוב דייגי הספורט של ימינו ישחררו את הדג מיד לאחר לכידתו. מפרשניים גדולים מאוד, שעשויים להגיע למשקלי שיא, נלקחים לחוף ונשקלים. שיאים נכתבים לרוב ב"ספר השיאים העולמי של דגי ענף הספורט" IGFA. השיא הנוכחי נותר על כנו מזה 20 שנה.

בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו הנודע "הזקן והים" מ-1952, מספר ארנסט המינגוויי את סיפורו של דייג קובני זקן, סנטיאגו, שבמשך 84 ימים אינו מצליח להעלות שלל, ויוצא לים בפעם האחרונה כדי לשבור את מזלו הרע. ביום ה-85 מצליח הדייג הזקן לתפוס מפרשן גדול, ונאבק כדי שהדג לא יברח מחכתו. המאבק מגלם במשמעותו את המאבק בין המין האנושי לבין איתני הטבע.