מפרק (עיר)
 | |
| תחנת הרכבת במפרק, שהייתה חלק ממסילת הרכבת החיג'אזית | |
| מדינה |
 ירדן |
|---|---|
| מחוז | מחוז מפרק |
| נפה | נפת מפרק |
| שטח | 14 קמ"ר |
| גובה | 700 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 58,984 (2000) |
| קואורדינטות | 32°21′N 36°12′E / 32.350°N 36.200°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.mafraq.gov.jo/ | |
מפרק (בערבית: المفرق; בתעתיק מדויק: אלמפרק, ופירוש השם הוא 'צומת דרכים') היא עיר הבירה של מחוז מפרק בממלכת ירדן, הממוקמת כ-80 קילומטרים צפונית לבירה עמאן. מפרק מהווה צומת דרכים חשוב בין סוריה בצפון ועיראק במזרח. נכון לשנת 2000 חיו בה 58,954 תושבים.[דרוש מקור]
גיאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפרק נמצאת כ-50 קילומטר צפונית מזרחית לרבת עמון וכ-15 קילומטר מהגבול עם סוריה. האקלים באזור מפרק דומה לזה של הנגב[1] ובמקום אין מקורות מים[2].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפרק יושבה לראשונה במאה הרביעית לפני הספירה. העיר נקראה "פודן", שמקורה במילה מבצר בערבית. שם היישוב שונה לשם הנוכחי מפרק על ידי העות'מאנים.
בשנת 1945 הוקמה עיריית מפרק ועלי עבדיה היה ראש העיר הראשון שלה. במהלך מלחמת העולם השנייה אירח הבסיס הצבאי של העיר חיילים בריטים מהודו, אוסטרליה ומושבות בריטיות אחרות.
ב-2019, בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, כ-85 אלף פליטים סורים חיו במחנות פליטים שהוקמו באזור.[3]
מפראק היא בירת מחוז מפרק.
מוסדות בסביבת העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחנת רכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]
במפרק היתה תחנת רכבת בנקודת החיבור בין רכבת העמק ומסילת הרכבת החיג'אזית שחיברה בין דמשק לאל-מדינה[2][4]. בתחילת שנות ה-30 היתה מפרק תחנה מרכזית בהובלת הצינורות מהם הוקם צינור הנפט כירכוכ–חיפה[5] וקו הרכבת בין חיפה לבגדד יועד לעבור דרכה[6].
בסיסי צבא ונמל תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפרק הייתה המקום של בסיס צבאי בריטי ונמל תעופה בריטי במהלך המאה ה-20. במאי 1941 נוסד בבסיסים אלו פלוגת תובלה של נהגים יהודיים שהתגייסו לצבא הבריטי עם משאיותיהם לקראת המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה[7]. במהלך מלחמת העצמאות עובו הכוחות הבריטיים בבסיסים והובא אליהם תחמושת רבה[8][9]. החיילים בריטים המשיכו לשהות בבסיסים אל תוך שנות ה-50[10].
באזור היה גם בסיס הלגיון הערבי במהלך מלחמת העצמאות ב-1948[11].
במפראק נמצאת המפקדה של הדיוויזיה השלישית של הצבא הירדני. המכללה האווירית על שם המלך חוסיין ובסיס חיל האוויר המלכותי הירדני נמצאים גם הם בעיר.
בשימוש הצבא העירקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצבא העירקי שהה בבסיסים במפרק מתחילת מאי 1948, לקראת הפלישה לארץ ישראל[12] ועד יולי 1949 עת החתימה על הסכמי שביתת הנשק[13]. השארות הכוחות העירקיים הוסברה בכך שאם יהיה צורך הכוחות יוכלו לסייע לצבא הסורי נגד מתקפה ישראלית[14].
בשנות ה-50 שהו כוחות עירקיים במפרק במטרה לסייע לחוסיין במקרה של נסיון הפיכה בהשראה מצרית[15].
כוח עיראקי שהה באזור מפראק בשנת 1968. בדצמבר 1968 הפציצו מטוסים ישראליים את הכח באזור, בעקבות הפגזות של כוחות עיראקיים על יישובי עמק הירדן[16]. האקונומיסט העריך את הכוח העיראקי במפראק באמצע 1969 בכ-12,000 חיילים[17]. באוגוסט 1970 הצטרפו אליהם עוד כ-5,000 חיילים שהגיעו מסוריה[18]. במהלך ספטמבר השחור, שהה עם הכוחות העיראקיים במפראק סגן נשיא עיראק, חמדן תכריתי(אנ') והוא דאג לכך שהכוחות העיראקיים יישארו נייטרליים ולא יסייעו לאנשי אש"ף[19]. אולם עלו חשדות שהעיראקים שיתפו פעולה עם הפלישה הסורית[20] והמלך חוסיין ביקש מעיראק לפנות את כוחותיהם משטחו[21]. לצד המחנה העיראקי התקיים במקום גם בסיס של הפת"ח[22].
שדה התעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שדה התעופה הוקם בתחילת מלחמת העולם השנייה, בשותפות עם חברת חריש[23].
בשנת 1949 החליטה הממלכה המאוחדת לחזק את בסיסי האוויר שלה במפראק[24][25].
נמל התעופה במפראק שימש את משפחת המלוכה הירדנית[26] ודרכו הגיע טלאל להכתרתו[27]. כמו כן עברו בהם קבוצת צליינים מאירופה[28]. בשנת 1950 בקשה ישראל מירדן לאפשר לטיסות של מבצע עזרא ונחמיה לנחות בשדה התעופה במפרק, ותמורת זאת הציעה לאפשר לירדנים לטוס במרחב האווירי של ישראל, אך ירדן סירבה[29].
בתחילת שנות ה-50 פעלו בשדה התעופה שני מסלולים, ששירתו גם מטוסי סילון[30]. באפריל 1952 פורסם בבריטניה על כוונה להרחיב את הבסיס לקראת אפשרות לצורך לפינוי הבסיס הבריטי באל-חבאניה[31]. באוקטובר 1956 החזיקו הבריטים בבסיס מטוסי ונום(אנ')[32] ובאותה שנה מסלול ההמראה חודש והוארך לצורך פעולת מפציצים כבדים[33].
במרץ 1956 בעקבות המתיחות בתוך הלגיון הבריטי פונו הקצינים הבריטים של הלגיון לבסיס האווירי במפראק[34]. לקראת סוף 1956, בעקבות מבצע סיני, פונו הכוחות האוויריים הבריטים משדה התעופה ליד עמאן אל השדה במפראק, ומספר הבריטים בבסיס הגיע למעל 1,000 איש[35]. אספקת המים לבסיס שובש, בגלל הכעס בעולם הערבי על השותפות הבריטית במבצע[36].
בתחילת 1957 החלו הבריטים בפינוי הבסיס[37], והבסיס הועבר לידי הירדנים ב-31 במאי 1957[38]. בעיתונות המערבית עלו טענות שהבסיס יימסר לאמריקאים[39], אך הבסיס נותר נטוש. בשנת 1966 שוכנו בבסיס האווירי הנטוש חיילים סוריים שברחו מארצם בעקבות הפיכה[40].
לפני מלחמת ששת הימים שהו בבסיס מטוסי סטארפייטר עם צוותים אמריקאיים שאמנו טייסים ירדניים. יומיים לפני המלחמה הועברו המטוסים לטורקיה עם צוותיהם האמריקאיים[41].
במבצע מוקד הותקף שדה התעופה בגל התקיפות השלישי על ידי חמש רביעיות מטוסים. טרם תקיפת השדה הצליחו להמריא ממנו שני מטוסי הוקר האנטר ירדניים שניהלו עם הרביעייה הראשונה קרב אוויר ושיבשו חלקית את התקיפה. בקרב האוויר נפגע אחד המטוסים הישראליים טייסו צנח פצוע וככל הנראה נרצח על ידי מקומיים, והשלישייה שנותרה הצליחה לגרום לשדה נזק ניכר. גם הרביעייה השנייה נהלה קרבות אוויר עם האנטרים אך הצליחה בתקיפתה והשמידה מטוסי האנטר רבים. הרביעיות השלישית והרביעית תקפו את השדה ללא התנגדות ירדנית משמעותית והשביתו אותו. המבנה החמישי והאחרון תקף מטרות משניות ומזדמנות בשדה ההרוס. אחד ממטוסי המבנה האחרון נפגע מאש נ"מ והטייס נטש את מטוסו בשלום מעל שטח ישראל.
בשנת 1982 עברו במפרק אנשי אש"ף שפונו מביירות[42].
מפגשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפרק שימש כאתר לשיחות בין ירדן לנציגי מדינות אחרות. בשנת 1968 התקיים במפרק פגישה של ראשי צבאות ירדן, סוריה ועיראק[43].
בבסיס התקיימו שיחות בין חוסיין וערפאת בשנים 1978-1979[44].
בתי זיקוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
רעיון להקים בית זיקוק במפרק עלה כבר ביוני 1948, לאור המחסור החמור של דלק לצבאות מדינות ערב שקבלו את הדלק שלהם מבתי הזיקוק בחיפה[45]. במאי 1950 עלה שוב הרעיון להקים במפרק בתי זיקוק כדי להשמיש את צינור הנפט בגדד-חיפה[46].
בתחילת יולי 1950 דחתה ממשלת עבר הירדן את התכנית להקים במפראק בתי זיקוק[47]. אולם בספטמבר 1954 הוחלט על הקמת בתי זיקוק במפראק בשיתוף עם סוריה[48] והתכנית אושרה על ידי ממשלת ירדן ביוני 1955[49].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מפרק
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "מדינת ישראל תעזור ליישוב הפליטים הערביים בעבה"י", המשקיף, 17 בספטמבר 1948
- ^ 1 2 "ניר איסט" על בנין מסילת הברזל חיפה־בגדד, דואר היום, 26 ביוני 1935
- ^ המלחמה בסוריה תמה, אך הפליטים נשארים בירדן, באתר הזירה
- ^ מנהל רכבות א"י דן עם עבדאללה על מסירת הלק ממסה"ב החג'זית לעבה"י, המשקיף, 25 בנובמבר 1947
- ^ מפעל צנורות הנפט בהגשמתו, הארץ, 1 בספטמבר 1932
- ^ שוב שמועה על סיפוח עבר הירדן לא"י, הארץ, 10 במאי 1931
- ^ ביקור אצל היחידות הארצישראלוית בלבנון, דבר, 30 באוקטובר 1942
- ^ 4 ספינות בריטיווז פירקו נשק בעקבה, חרות, 11 בנובמבר 1948
- ^ חיילים וציוד בריטים זורמים לעבר הירדן, דבר, 10 בינואר 1949
- ^ התסיסה במשולש, על המשמר, 1 ביולי 1952
- ^ שנויים צבאיים בחבר הערבי, יום יום (עיתון ערב), 28 בספטמבר 1948
- ^ שרתוק תובע שוב התערבות מועצת הבטחון נגד פלישה, הארץ, 7 במאי 1948
פיקח, עליז וספורטאי - כך הגדיר המודיעין המצרי את משה דיין, מעריב, 11 ביוני 1987 - ^ החלה יציאת הצבא העיראקי מעבה"י, על המשמר, 22 ביולי 1949
- ^ הצבא העירקי ישאר במפרק כל עוד יימשך המו"מ בין סוריה וישראל, על המשמר, 11 במאי 1949
- ^ ש. שגב, הגנרל שרע ניסה לגייס את קאסם, מעריב, 25 באוגוסט 1959
- ^ מטוסים ישראליים תקפו בסיסי חיל המשלוח העיראקי בירדן, למרחב, 5 בדצמבר 1968
- ^ "ישראל שוב אינה צריכה להקדים מהלומה בערבים כדי להתקיים", מעריב, 2 ביוני 1969
- ^ 5,000 חיילים עיראקיים נוספים הועברו לירדן, דבר, 1 בספטמבר 1970
- ^ הודח תכריתי - סגן נשיא עיראק הודח, מעריב, 16 באוקטובר 1970
- ^ העיראקים שיתפו פעולה עם הסורים, דבר, 29 באוקטובר 1970
- ^ ביירות: חוסיין דורש פינוי היחידות העיראקיות מירדן, למרחב, 13 בנובמבר 1970
- ^ יצהר פורת, גורג' תופיק דלו - איש פת"ח מכראמה, למרחב, 24 במרץ 1968
- ^ דרכה של חריש, דבר, 30 באוגוסט 1974
- ^ נתן גורדוס, שביתת הנשק בעיני המזרח והמערב, יום יום (עיתון ערב), 6 באפריל 1949
- ^ עבה"י מרחיבה שדה התעופה במפרק, חרות, 10 באוגוסט 1949
מפרק תיהפך לשדה התעופה הגדול ביותר במזרח התיכון, מעריב, 23 באוגוסט 1949 - ^ בדאללה חוזר היום מטהראן, הארץ, 8 באוגוסט 1949
- ^ טלאל מכריז: אהיה ידיד הבריטים כאבי, מעריב, 6 בספטמבר 1951
גבריאל שטרן, טלאל הוכתר כמלך, על המשמר, 7 בספטמבר 1951 - ^ יושג הסכם על מעבר צליינים, הארץ, 20 בפברואר 1950
ת. ירקוני, 94 צליינים מכל קצוי תבל באו לישראל, מעריב, 4 באפריל 1950 - ^ יוסף פינקלסטון, הבריטים גילו למלך עבדאללה כי ישראל ביקשה מהם לא לספר לו שגילתה להם "סוד" המו"מ לחוזה אי־התקפה בין ישראל לירדן, מעריב, 30 בינואר 1981
- ^ מטוסי סילון בריטיים הגיעו למפרק בעבה"י, מעריב, 7 באפריל 1951
- ^ הבריטים מקימים בסיס אוירי גדול ליד מפרק בעבה"י, הַבֹּקֶר, 14 באפריל 1952
- ^ אגף המבצעים בקפריסין עורך הכנות..., למרחב, 15 באוקטובר 1956
- ^ הבסיס הבריטי במפרק איבד את יעילותו, שערים, 6 בינואר 1957
- ^ התמרדות הקצונה, למרחב, 4 במרץ 1956
- ^ סימן שאלה על בסיס האוויריה הבריטית בירדן, למרחב, 25 בינואר 1957
- ^ מצור על בסיס בריטי במפראק, על המשמר, 3 בדצמבר 1956
- ^ קצין בריטי נרצח בירדן, מעריב, 12 בפברואר 1957
- ^ הפינוי הבריטי יושלם החודש, למרחב, 5 במאי 1957
בסיס מפראק לירדנים, למרחב, 31 במאי 1957 - ^ בסיס מפראק יוחכר לארה"ב, למרחב, 24 ביוני 1957
סיוע אמריקאי קבוע לירדן, הצופה, 3 באוקטובר 1957 - ^ אם תנסה סוריה לבודד את ירדן ע"י סגירת הגבול - נפתח אותו בטנקים שלנו, מעריב, 5 באוקטובר 1966
- ^ 14 מטוסי סטארפייטר הגיעו אתמול לירדן, למרחב, 2 באוגוסט 1968
- ^ משה ז"ק, הרמז של חוסיין, מעריב, 27 באוגוסט 1982
- ^ חוסיין בין שני אולטימאטומים מנוגדים: מצד עירק ומצד ישראל, הצופה, 21 במרץ 1968
- ^ עודד גרנות, ערפאת מאיים: "חייו של סאדאת בסכנה - כל המזה"ת יתפוצץ", מעריב, 18 במרץ 1979
המלך חוסיין ומנהיגי המחבלים, דבר, 19 במרץ 1979
עודד גרנות, ערפאת תיאם עם חוסיין את צעדי ההתנגדות לאוטונומיה, מעריב, 22 באוגוסט 1979
חוסיין מלך ירדן ומנהיג אש"ף, דבר, 24 באוגוסט 1979
יהושע תדמור, בין חוסיין לערפאת, דבר, 18 בספטמבר 1979 - ^ הבריטים היו בעד ההפוגה בגלל מלאי הדלק הדל של הערבים, הארץ, 17 ביוני 1948
- ^ עבה"י בוחנת אפשרויות להקמת בתי זיקוק במפרק, דבר, 2 במאי 1950
- ^ עבה"י לא תקים בתי זיקוק, על המשמר, 4 ביולי 1950
- ^ בתי זיקוק לנפט יוקמו בעבה"י וסוריה, חרות, 10 בספטמבר 1954
- ^ בית זיקוק בעבה"י, על המשמר, 26 ביוני 1955
