מפרץ באפין

מפרץ באפין
באנגלית: Baffin Bay
בצרפתית: Baie de Baffin
קרחון בקצה ים הקרח של מפרץ באפין
קרחון בקצה ים הקרח של מפרץ באפין
קרחון בקצה ים הקרח של מפרץ באפין
מידע כללי
על שם ויליאם באפין עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום צפונית לבאפין, מערבית לגרינלנד ודרומית לאלסמיר
סוג ים שולי
ים של אוקיינוס הקרח הצפוני
מידות
שטח 689,000 קמ"ר
אורך מרבי 1,130 ק"מ
רוחב מרבי 550 ק"מ
רוחב ממוצע 550 ק"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
עומק מרבי 2905 מטר
‏עומק ממוצע 861 מטר
מידע נוסף
נהר מזין Kuugaaluk עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז קנדה, גרינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
איים אלסמיר ובאפין
קואורדינטות 74°00′05″N 67°59′47″W / 74.00135°N 67.996419444444°W / 74.00135; -67.996419444444
מפרץ באפין, בין נונאווט שבקנדה וגרינלנד
מפרץ באפין, בין נונאווט שבקנדה וגרינלנד
  אזורים מחוץ לקנדה (גרינלנד ואיסלנד)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מפרץ באפיןאנגלית: Baffin Bay, בצרפתית: Baie de Baffin) הוא ים שולי של האוקיינוס הארקטי. אורכו של מפרץ באפין 1,130 ק"מ מצפון לדרום, והוא אינו נגיש לכלי שיט במשך רוב השנה בשל מעטה הקרח המכסה אותו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירופי הראשון שחקר את מפרץ באפין היה החוקר הבריטי ג'ון דייוויס בשנת 1585. ויליאם באפין ערך מספר מסעות מחקר לאוקיינוס הארקטי, והגיע אל המפרץ בשנת 1616. במהלך מסעות אלה הגיע למסקנה כי המעבר הצפון-מערבי אינו נמצא באזור מפרץ הדסון.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרץ באפין הוא זרוע של האוקיינוס הארקטי. במערבו נמצא האי באפין, במזרחו גרינלנד ובצפונו האי אלסמיר. המפרץ מחובר לאוקיינוס האטלנטי דרך מצר דייוויס ולאוקיינוס הארקטי דרך מצרי נארס.

בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפרץ באפין מצויים כ-21,000 לווייתני בלוגה, המצויים בסכנת הכחדה[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרץ באפין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]