מפקדת חסן סלאמה

מפקדת חסן סלאמה
	בניין מפקדת חסן סלאמה (2015)
מידע כללי
סוג	בניין
מיקום	באר יעקב
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	? – אמצע שנות ה-30
קואורדינטות	31°56′30″N 34°51′17″E / 31.94166667°N 34.85472222°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) מפקדת חסן סלאמה מפקדת חסן סלאמה מפקדת חסן סלאמה מפת __ באר יעקב; [‌למפה דינמית של השפלה וסביבותיה‌] מצפון וממערב: __ ראשון לציון; ממזרח: __ מועצה אזורית שדות דן; מדרום: __ מועצה אזורית גזר; ממערב: __ נס ציונה

מפקדת חסן סלאמה במלחמת העצמאות הייתה בבניין גדול בין רמלה לבאר יעקב^[1].

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבניין הוקם באמצע שנות ה-30 על ידי ארגון עובדי הבניה (לימים סולל בונה) בהזמנת הצבא הבריטי. הכוונה הייתה למסור את המבנה למופתי חאג' אמין אל-חוסייני במקום מחנה שנלר שנתפס על ידי הבריטים. בעקבות המרד הערבי הגדול בשנים 1936–1939 חזרו בהם הבריטים מכוונתם הראשונה וייעדו את המקום לבית ספר לקצינים.

בתחילת מרץ 1948 פינו הבריטים את הבניין ולתוכו נכנס חסן סלאמה עם לוחמיו וקבע בו את מפקדתו.

מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 במרץ 1948 הגיע למפקד חטיבת גבעתי מסמך מהש"י ובו פרטים על הכוחות הנמצאים בבניין. שמעון אבידן החליט על פעולה לפיצוץ הבניין והטיל את התכנון והביצוע על גדוד 52 בפיקודו של יעקב פרי (פרולוב). המשימה הוטלה על פלוגה א' ולאחר הצגת התוכנית לשמעון אבידן הוא אישר אותה. אבידן התמנה למפקד מבצע נחשון והחליט לבצע את ההתקפה כ"אקורד פתיחה" למבצע הגדול.

פיצוץ מפקדת חסן סלאמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוח יצא מ"קיבוץ עקיבא"^[2] בליל כ"ה באדר ב' תש"ח, 4/5 באפריל 1948. לאחר התמקמות החסימות הגיע הכוח לבניין. בכוח היו יחידת הפורצים בפיקודו של נעם לאונר, יחידת המבערים, ה"סבלים" שנשאו את חומר הנפץ והחבלנים. בכוח היה גם יעקב חודורוב מצויד בטומיגן.

בשעה 00.50 פתח הכוח באש לעבר הקומות העליונות מנשק קל ומרגמות. חוליית הפורצים פרצה את הגדר בטורפדו בנגלור ויחידת המבערים הסתערה לעבר קומת הקרקע, פרצה את דלת הכניסה והחלה בטיהור המקום לקראת בוא החבלנים. החבלנים הניחו את חומר הנפץ במהירות באולם באגף הצפוני. ערבי שירד במדרגות חוסל באש הטומיגן של חודורוב^[3]. החבלנים סיימו את עבודתם במהירות, הפעילו את פתיל ההשהייה והכוח נסוג במהירות. בפיצוץ נהרס כל האגף הצפוני של הבניין.

לכוח לא היו נפגעים. לערבים היו שלושים הרוגים ועשרות פצועים בפעולה. בפיצוץ עצמו נהרגו 20 איש ו-8 נפצעו. חסן סלאמה לא היה במפקדתו באותו לילה^[4].

עיתוי ההתקפה היה נכון, יוקרתו של חסן סלאמה ירדה פלאים והוא לא פעל נגד כוחות מבצע נחשון.

קרבות אצ"ל בבניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ההתקפה העביר סלאמה את מפקדתו ליהודיה אבל הערבים המשיכו להחזיק בחלק שנותר מהבניין.

במחצית מאי 1948 פנה פיקוד ההגנה לאצ"ל בבקשה לתקוף את רמלה כדי למשוך כוחות אויב מחזית לטרון. הבקשה נענתה בחיוב ותשע פלוגות שמנו כ-800 לוחמים רוכזו בבסיס בבאר יעקב בפיקודו של עמיחי פאגלין ומשם החלו בהתקפות על רמלה שנמשכו מ-16 במאי 1948 עד 11 ביוני 1948.

לוחמי האצ"ל היו חמושים בנשק נחות ומאומנים ללוחמת גרילה ולא נגד צבא סדיר. דווקא הצד המערבי של רמלה היה מבוצר ומוגן על ידי מאות לוחמים ערביים מקומיים ומתחילת יוני, גם חיילי הלגיון הערבי ועל חומה בצורה זו התנפצו כל התקפות לוחמי האצ"ל שהצליחו רק לכבוש את בניין מפקדת חסן סלאמה ולהתבסס בו.

ב-1 ביוני 1948, זמן קצר לאחר שנכנס הלגיון הערבי לרמלה, פתחו הערבים בהתקפה גדולה והצליחו לכבוש בחזרה את הבניין תוך גרימת אבדות כבדות ללוחמי האצ"ל שנסוגו תוך השארת גופות רבות בשטח. שמותיהם, יחד עם שמות יתר חללי קרבות האצ"ל ברמלה, מונצחים באנדרטת האצ"ל ברמלה.

עם כניעת רמלה במבצע דני נטשו הערבים את הבניין ללא קרב.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה תפס צה"ל את המקום ובמשך עשרות שנים היה בו ימ"ח 104 של חטיבה 99 ובהמשך של יחידות אחרות, כגון האוגדה האילתית וגדוד חרב, עד סוף שנות ה-90.

מצב הבניין כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבניין במצב גרוע. דרך רכב משובשת מוליכה אליו מכביש 44, כ-200 מטר צפונית - מערבית לפסי הרכבת. הבניין נמצא בשטח המועצה המקומית באר יעקב. הוא לא הוכר כאתר מורשת המיועד לשימור ולכן מצבו מידרדר. עם זאת, במהלך הקמה של שכונה באזור המפקדה הוחלט שהמפקדה ושרידי הכפר סראפנד ייחשבו אתרים היסטוריים לשימור^[5].