מפאלדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"חבר'ה, נדפקנו! מסתבר שאם לא ממהרים לשנות את העולם, העולם משנה אותך!" - מובאה מתוך סטריפ מפאלדה מס' 1822

מפאלדהספרדית: Mafalda), סדרת קומיקס מאת המאייר הארגנטינאי קינו (חואקין סלבדור לבאדו), הנושאת את שמה של הגיבורה הראשית – ילדה כבת 5, בעלת מודעות חברתית גבוהה ודאגה עמוקה לגורל האנושות, הבאה לידי ביטוי בהתנהגות מרדנית ומחאה כנגד סדרי עולם. הפער בין גילה הצעיר לעמדותיה הבוגרות לכאורה מהווה את עיקר הבסיס הקומי של הסדרה. מפאלדה פורסמה במהלך השנים 1973-1964 וזכתה לפופולריות גבוהה באמריקה הלטינית ובאירופה.

דמויות הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מפאלדה (Mafalda) - הדמות הראשית בסדרה. ילדה כבת 5, בעלת פנים דמויות כד ופה גדול תרתי משמע, המתעבת מרק ואת סרטי ג'יימס בונד ומעריצה את להקת הביטלס. התנהגותה טיפוסית לגילה, אך יש לה הסתכלות ביקורתית על הסובב אותה ואופי דעתני. לעיתים קרובות היא מציגה בפני אביה שאלות קשות הגורמות לו מבוכה (בדרך כלל על פוליטיקה ומלחמה, בהתאם למה ששמעה ברדיו או קראה בעיתון), ומבקרת את אמה על שבחרה להיות עקרת בית.
  • אמא (mamá) בשם רקל (Raquel) ואבא (papá) ללא שם - הוריה של מפאלדה, זוג נורמלי, ללא מאפיינים פיזיים מיוחדים. אביה סוכן ביטוח בעל אובססיה לצמחי-בית ואמה, כאמור, עקרת בית שוויתרה על לימודים אקדמיים. אישיותם ואורח חייהם מנוגדים לאופייה המרדני והדעתני של בתם.
  • פליפה (Felipe) - אחד מחבריה של מפאלדה. פליפה הוא ילד חולמני, בעל פני סוס ושיניים בולטות במיוחד, מבוגר ממפאלדה בשנה. שונא את בית הספר למרות ציוניו הגבוהים, עסוק בהתלבטויות מוסריות פנימיות, אוהב לשחק כקאובוי ולקרוא קומיקס. מאוהב בילדה בשם מוריאל אך מתבייש לפנות אליה.
  • מנוליטו (Manolito) - חבר נוסף של מפאלדה. מנוליטו הוא בנו של חנווני אשר מתעניין בעיקר בכסף ועסקים, אינו מצטיין בלימודיו פרט למתמטיקה, שונא את הביטלס ומעריץ את אחיו הגדול (הנראה כגרסה מבוגרת שלו). תכופות נאלץ לוותר על משחקים ונופש עם חבריו כדי לסייע בחנות, וכיזם בנשמתו מנסה לקדם את עסקי החנות בכל הזדמנות. דמותו מאופיינת בשיער דמוי מברשת דוקרני ועיקש הגדל מיד עם גזיזתו.
  • סוסניטה (Susanita) - ילדה קלת דעת ופטפטנית בעלת שיער בלונדיני מתולתל. סוסניטה היא חברתה הטובה של מפאלדה למרות התקוטטויותיהן. שאיפותיה היחידות הן למצוא חתן יפה ועשיר ושבנה לעתיד לבוא יגדל להיות רופא. אמה מתוארת כדמות השכנה הרכלנית הטיפוסית, המחטטת בחייהם של אחרים, תכונה שהורישה לבתה. מיודדת מאוד עם מנוליטו ומאוהבת קלות בפליפה.
  • מיגליטו (Miguelito) - צעיר מרוב החבורה בשנה. אנוכי אך טוב לב ונאיבי מכולם, בשל היותו בן יחיד המוגן יתר על המידה על ידי אמו. סבו הוא פליט איטלקי מתומכי הדיקטטור מוסוליני. בהשפעתו מדבר על מוסוליני טובות, לתדהמתה ולמורת רוחה של מפאלדה.
  • גיז'ה (Guille) - אחיה הצעיר של מפאלדה. אוהב מרק, מצייר על קירות, צמוד למוצץ ומאוהב בבריז'יט בארדו. דיבורו הילדותי מאופיין בס' לקויה (lisp). נוהג לשאול את הוריו ואחותו שאלות על מהות העולם. לו ולאחותו צב מחמד בשם בורוקראסיה (בירוקרטיה).
  • ליברטאד (Libertad) - ילדה קטנטונת וזעירה, אשר משמעות שמה הוא "חופש" (על המשתמע מכך). גילה כגיל מפאלדה אך גודלה הפיזי כשל אחיה הקטן גיז'ה. בתם של פעילי שמאל, מעורבת תכופות בוויכוחים פוליטיים מבלי שתבין היטב במה הדברים אמורים, כך שלמרות רצונה לפשט דברים היא גורמת בדרך כלל לבלבול ואי הבנה.

במהלך שנות פרסום הסדרה "הזדקנו" הדמויות יחד אתה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותה של מפאלדה נוצרה על ידי קינו בשנת 1962 למטרות פרסום בעיתון היומי הארגנטיני קלארין, אולם מסע הפרסום בוטל והדמות נגנזה. ב-1964 הציע חוליאן דלגדו, העורך הראשי של השבועון פרימרה פלאנה דאז וידידו של קינו, להחיות את הדמות ולפרסם את הסדרה כקומיק-סטריפ קבוע בעיתון. מפאלדה החלה את דרכה כטור קבוע בשבועון זה החל מה-29 בספטמבר 1964. תחילה התבססה הסדרה על דמויותיהם של מפאלדה והוריה בלבד, ורק בינואר 1965 צורפה דמותו של פליפה, חבר המבוגר ממנה בשנה.

עקב בעיה משפטית, הפסיק השבועון לפרסם את מפאלדה ב-9 במרץ 1965, אך שבוע לאחר מכן, ב-15 במרץ 1965, שוב החלה להופיע כמדור קבוע, הפעם בעיתון יומי בעיר בואנוס איירס - אל מונדו. פרסום בעיתון יומי אפשר ליוצר הסדרה לעקוב באופן צמוד אחר התרחשויות היום ולעצב את הדמויות והעלילה בהתאם, עם אופי סאטירי נוקב יותר. בשבועות שלאחר מכן הוסיף קינו לסדרה את דמויותיהם של מנוליטו וסוסניטה, חברים נוספים בני גילה של מפאלדה.

ב-22 בדצמבר 1966 נסגר העיתון אל מונדו. שישה חודשים לאחר מכן החלה מפאלדה להתפרסם בשבועון סייטה דיאס אילוסטראדוס, שם נשארה עד 1973. מאחר שמערכת השבועון דרשה לספק את הטור שבועיים לפני מועד פרסומו, לא יכול היה קינו להיצמד לחדשות היום ולאקטואליה כפי שנהג ורצה לעשות.

עטיפת ספרון "מפאלדה" מס' 3
מפאלדה, פליפה וסוסניטה בתרגום ליוונית

ב-25 ביוני 1973 פסקה מפאלדה להתפרסם כטור בעיתון. קינו המשיך לאייר את מפאלדה מספר פעמים לאחר מכן, בעיקר לצורכי קידום זכויות האדם. בשנת 1976 אייר כרזה המבוססת על דמויות הסדרה עבור ארגון יוניצ"ף, לציון הוועידה לזכויות הילד.

ספרים, תרגומים ועיבודים לקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הסטריפים של מפאלדה אשר לא היו קשורים יתר על המידה באקטואליה נשכחת, נאגדו ופורסמו בשנים-עשר ספרונים (שני סטריפים בעמוד) שנקראו בפשטות "מפאלדה" ומוספרו מ-1 עד 12 לפי סדר הוצאתם. ספרונים אלה יצאו לאור במהלך השנים 19661974, להוציא הפרסומים הראשונים בשבועון פרימרה פלאנה אשר פורסמו שוב רק בשנת 1989.

הסטריפים של מפאלדה תורגמו לשפות אירופיות שונות ואף לסינית, אך רק מעטים מהם תורגמו לאנגלית. רק בשנת 2004 החל המוציא לאור של קינו בארגנטינה לפרסם אוספי סטריפים של מפאלדה בתרגום לאנגלית בשם "מפאלדה וחברים" (Mafalda & Friends). נוהגים להשוות בין מפאלדה לסדרת הקומיקס צ'ארלי בראון מבית היוצר של צ'ארלס מ. שולץ, אולם קינו טוען כי מעולם לא הבין את הבסיס להשוואה זו.

קינו התנגד לעיבוד סדרת מפאלדה לקולנוע או תיאטרון, אך בסופו של דבר התרצה, והופקו שתי סדרות אנימציה המבוססות על דמויות הסדרה. הראשונה, 260 סרטונים בני 90 שניות כל אחד, הוצגה בטלוויזיה הארגנטינית החל מ-1972. בשנת 1982 עובדו סרטונים אלו לסרט קולנוע באורך מלא, ובשנת 1993 עובדו 104 סרטוני מפאלדה נוספים על ידי הבמאי הקובני חואן פדרון, ידידו של קינו, בהפקה ספרדית.

באפריל 2019 יצאה לאור לראשונה סדרת חוברות של מפאלדה בעברית: "הפוליטיקה על פי מפאלדה" ו"המשפחה על פי מפאלדה" (בתרגומו של יוסי טל) ו"המשבר הכלכלי על פי מפאלדה" (בתרגומו של אדם בלומנטל).[1][2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מפאלדה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלומי דיאז, מפאלדה עושה עלייה, באתר ישראל היום, 21 במרץ 2019 06:52.
  2. ^ מפאלדה, באתר "קואלת ספרים", ‏23 במרץ 2019.