מעשים וימים

מעשים וימים (לפי שפאן) או עבודות וימים (לפי תרגומו המאוחר יותר של שבתאי) (ביוונית: Ἔργα καὶ Ἡμέραι) הוא שיר דידקטי-אנתרופולוגי של כ-800 שורות מאת הסיודוס.

השיר נכתב כפי הנראה סביב שנת 700 לפני הספירה ובו מנחה הסיודוס את אחיו פֵּרְסֵס בעבודות החקלאיות ומטיף לו מוסר איך עליו לחיות את חייו.

הסיודוס מתאר סכסוך משפטי בינו לבין אחיו בעניין ירושת אביהם, שבו הפסיד הסיודוס כנראה בגלל שופטים לא צודקים שאת החלטתם הוא תוקף בשירתו. פרסס מתואר כהולל חסר אחריות, והשיר ממוען אליו ללמדו אורח חיים הגון ונבון של איכר בן התקופה, מתוך מחשבה שעדיף ללמד אותו את מעלותיה של עבודה ולהקנות לו חכמה אשר תוכל לסייע לו בייצור הכנסה. הדרך להבנת היצירה היא הבנת מערכת היחסים בין האחים.

ביצירה מתוארת, בין השאר, תקופת תחילת האנושות, ובשיאה תור הזהב שבו היו האנשים בני אלמוות וחיו בשלום וברווחה על אדמתם.

תוכן היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיודוס פותח את השיר בקביעה שקיימים שני מיני מריבה תחרותית (אֶרִיס). הראשונה ממריצה להישג, והשנייה גורמת לתוקפנות ולהרס. היצירה מחולקת לשני חלקים, החלק הראשון הוא דידקטי, מופנה אל אחיו של הסיודוס - פרסס, ומנסה לשכנע אותו ללכת בדרך הישר, לפעול בחוכמה (למשל - להימנע מהאריס הרע). הסיודוס כתב מדריך אתי בו הוא הביא את השקפתו כיצד על האדם לחיות את חייו על פני האדמה - להשקפתו דרך החיים הנכונה היא דרך חיים של צדק, מידות טובות ויראת האלים. בהמשך הסיודוס מסביר על עונות השנה, מה על החקלאי לעשות בכל אחת מעונות השנה.

החלק השני מדבר על דורות בני האדם ועל עולם האלים, שם מופיעים הסיפורים על פנדורה, המיתוס של פרומתאוס, המסביר את מוצא הרע בעולם, את תחילת התרבות שאותה מסמלת האש, ואת החטא הראשון.

הסיודוס לא מתאר גן-עדן ואין אצלו יציאה לעולם השונה בממדיו מהעולם הנוכחי. בני האדם נוצרו בעולם הנוכחי. הסיודוס מספר על השתלשלות דורות האנושות. על פי הסיודוס היו 5 דורות של בני אדם ומדור לדור פחתו סגולותיהם של בני האדם וגדל הריחוק בינם לבין האלים:

הדור הראשון - דור הזהב, התחלה מושלמת, דור המתאפיין בחיים נפלאים, חיים "כבני נצח", ללא צער כלל, ללא אותות של כאב או סבל, החיים מלאי עונג בני האדם מבלים במשתים. אף כי הם חיים חיים ארוכים - גופם לא נחלש והם פטורים מכל פגע. גם מקום מגוריהם מפואר ומלא הוד. יום אחד בני האדם נעלמו והאדמה כיסתה אותם, על פי שורה 122 בני האדם הפכו לדיימונים.
לאחר העלמות הדור הראשון, האלים יצרו את הדור השני - דור הכסף, על פי שורה 130, גם בהיותם בני 100 הם עדיין חיים על ברכי אימם האוהבת. דור הכסף ניחן בתכונה חדשה והיא הרוע, גם ביחס שבין אדם לחברו וגם ביחס בני האדם לאלים (כאשר הם מסרבים לזבוח זבח לאלים)
הדור השלישי - דור הארד/נחושת (שורה 143), דור זה לא היה דומה בדבר לדור הכסף, היו מסורים לאל ארס ולהרס וחורבן, הם שהחלו לאכול חיות.
הדור הרביעי - עידן הגבורה (שורה 157), בדור זה יש שפע מוחלט (שורה 172) פירות זבי דבש ושפע כל השנה. בתקופת הדור הרביעי יש עדיין רק 3 עונות בשנה.
הדור הנוכחי - דור הברזל

בכל הדורות האלו אין נשיות, אין גבריות ואין מיניות, כל אלו הגיעו רק אחרי שנוצרה האישה הראשונה - פנדורה. פנדורה הביאה איתה את הקול, הדיבור, המלל.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעשים וימים תורגם לעברית על ידי שלמה שפאן וכן על ידי אהרן שבתאי, בתוך החיבורים הבאים:

הסיודוס, שירת הסיודוס (מעשים וימים, תאוגוניה, מגן הראקלס), תרגם שלמה שפאן, מוסד ביאליק, 1956
הסיודוס, עבודות וימים, תרגם אהרן שבתאי, הוצאת שוקן, 2004 (הנספח כולל גם קטעים גדולים מן התאוגוניה.)