מעשיות האחים גרים

מעשיות האחים גרים
Kinder- und Hausmärchen
	Kinder- und Haus-Märchen Band 1; Kinder- und Haus-Märchen Band 2 ;
מידע כללי
מאת	יעקב גרים, וילהלם גרים
שפת המקור	גרמנית
סוגה	מעשייה, פולקלור
הוצאה
תאריך הוצאה	1812
עורך	יעקב גרים, וילהלם גרים

המונח "אגדות האחים גרים" מפנה לכאן. לערך העוסק בסדרת אנימה, ראו אגדות האחים גרים (אנימה).

מעשיות האחים גרים (בגרמנית: Kinder- und Hausmärchen, בתרגום מילולי: "מעשיות הילדים והבית") הן אסופה מפורסמת של 200 מעשיות גרמניות, שנערכה על ידי האחים יאקוב ווילהלם גרים (שנודעו בשם האחים גרים) ופורסמו לראשונה בשני כרכים: הראשון בחג המולד של 1812, אשר כלל 86 מעשיות, והשני ב-1815, אשר כלל 70 מעשיות.

מעשיות אלו נחשבות חלק בלתי נפרד מן הפולקלור הגרמני והכלל-אירופאי הימי-ביניימי, ותורגמו ליותר מ-70 שפות. למעשיות האחים גרים חשיבות רבה בהבנת הסיפור העממי ותפוצתו הרבה, ובחקר הפולקלוריסטיקה והאתנופואטיקה.

למעשיות יצאו במשך השנים מספר עיבודים לסרטי קולנוע ולסדרות אנימציה טלוויזיוניות, כגון "סימסאלה גרים", ו"אגדות האחים גרים".

אף-על-פי שרוב המעשיות שליקטו ליצירותיהם היו בעלות נופך תמים למראה ולכל הגילאים, ישנן ארבע מעשיות אנטישמיות שהאחים גרים אספו: "היהודי בקוצים" (מעשייה מס' 110), "הסחבה הטובה" (סיפור מס' 4 מתוך נספח מס' 17), "העסקה הטובה" (מעשייה מס' 7) ו"השמש תוציא הכל לאור היום" (מעשייה מס' 115).

מאפייני המעשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיינים צורניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמעט בכל מעשיות האחים גרים נכללים המאפיינים הצורניים הבאים: משחקי מילים (משחקים אלו אובדים פעמים רבות בתרגומים השונים), דו-שיח בין הדמויות, שילוש של אלמנטים: מניין הגיבורים, מספר המשימות שהגיבור מבצע, תכונותיו של גיבור, תאריו של הגיבור, מספר הפעולות שדמות מבצעת, מספר המצבים וכיוצא באלה, שאלות רטוריות וחזרות. כפי שגילה ב-1988 חוקר מעשיות האחים גרים הפרופ' היינץ רלקה, מרבית הפתגמים לא היו קיימים במהדורה הראשונה של המעשיות אלא נוספו במהדורות המאוחרות.

מאפיינים תוכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל המעשיות מופיעים לפחות שניים ממאפייני המעשייה (מתוך מאפיינים רבים יותר שיש למעשיות): היפוך מצבים, עימות בין גיבורים והגשמת משאלה כמוסה.

המוסר אינו מפורש וברור ברוב המעשיות, ובחלקן הניכר קיימת מערכת הנחשבת מעוותת של שכר ועונש (צדיקים סובלים לשווא, חוטאים זוכים בגמול וכו'). בעייתיות המסר מתווספת למאפיינים אכזריים, אלימים וגסים רבים, כמו שריפת אדם (ב"ילדתה של מאריה"), קניבליזם (בסיפור "האוקרלו"), הרג סתמי (כמו זה המופיע ב"אדון קורבס") וצורות רצח ועינויים אכזריות נוספות, החוברות ליצירת הדימוי הבעייתי הידוע של המעשיות מבחינה מוסרית. במספר מעשיות יש אף גילויים של אנטישמיות מובהקת (כמו בסיפור "היהודי בקוצים").

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלאכת העריכה של מעשיות אלו בוצעה על ידי איסוף של מעשיות קיימות רבות ממספר רב של מספרים המכונים בשפת המחקר אינפורמטורים ובעיקר עקרות-בית גרמניות. במלאכה זו הוכוונו האחים גרים על ידי אוספי סיפורים קודמים ובעיקר לודוויג אכים פון ארנים וקלמנס ברנטאנו, אך בשונה מהם לא הוסיפו קטעים או כתבו מחדש מעשיות. עם זאת, האחים גרים עיבדו את מרבית מעשיותיהם, ובעיקר הוסיפו יסודות עממיים אופייניים לפולקלור הגרמני.

המעשיות פורסמו בכתב לראשונה בשני כרכים: הראשון בחג המולד של 1812, אשר כלל 86 מעשיות, והשני ב-1815, אשר כלל 70 מעשיות. כרכים אלו גררו תגובות רבות ומיידיות ובעיקר דברי ביקורת. הביקורת הספרותית טענה כי המעשיות אינן מהוקצעות וערוכות באופן מספק, משעממות, וכוללות יסודות אלימים, גסים ובלתי מוסריים.

ב-1825 הביאה ביקורת זו את וילהלם גרים לפרסם את "מהדורה קטנה": מהדורה בת 50 מעשיות אשר זכתה לעשר הדפסות בחייהם של האחים גרים. המעשיות המלאות זכו אף הן למהדורות מספר, בשנים 1819, 1837, 1840, 1843, 1850. הנוסח השביעי והסופי יצא ב-1857, כמהדורה שלמה בעלת מיספור קבוע.

עם הזמן רכשו מעשיות האחים גרים מעמד סמלי בתרבות הגרמנית כמייצגי הפולקלור הגרמני, וזאת בשל הנאמנות הרבה לפולקלור זה. וכך, כאשר החוקר אקסל אולריק ניסח את מאפייני היסוד של הסיפור העממי, נתגלה כי כולם התקיימו במעשיות אלו.

תהליך זה אירע על רקע התעצמות תנועת הרומנטיקה, והתעוררות הלאומיות הגרמנית, אשר חיזקו את מעמד הפולקלור והעניקו לו חשיבות רבה. תחילת המאה ה-19 היא תחילתה של התנועה הרומנטית, אשר טיפחה לאומיות ואידיאליזציה של העם ושל העבר. כחלק מתנועה זו, האחים גרים התעניינו במקורות הלשון, בכוונה לחזור למקורות ולפולקלור. כבר בתקופתם של האחים גרים הושמעה ביקורת כלפי היסודות האכזריים השכיחים כל כך ביצירותיהם. ואמנם, האחים מציינים במבוא לספרם מ-1819, כי במהדורה החדשה הם השמיטו כל ביטוי שאיננו הולם את גיל הילדות. ביקורת רבה במיוחד כלפי סיפורי גרים התעוררה לאחר מלחמת העולם השנייה, כשבעלות הברית תלו את אכזריותם של הגרמנים במעשיות ששמעו בילדותם, ובעקבות זאת הגבילו את השימוש במעשיות בספרי הלימוד (German Educational Reconstruction Bulletin, July-August 1999) לאחר מלחמת העולם השנייה ספגו המעשיות ביקורת, כחלק מביקורת הרומנטיקה והלאומנות, שהביאו לעליית הנאציזם. נטען כי לאכזריות, לאלימות ולמסרים האנטישמיים הגלומים במעשיות אלו הייתה השפעה לא מעטה על התפתחות נטיות מקבילות בקרב הנוער הגרמני ובקרב תומכי המפלגה הנאצית, נטייה אשר קושרה ללאומנות הגרמנית. ביקורת זו הביאה לאיסור פרסום ושימוש במעשיות על ידי מעצמות הכיבוש במערב גרמניה. בשנות ה-40 של המאה ה-20 ניסו חוקרי פולקלור להגן על מעשיות האחים גרים מפני הביקורת הקשה נגדן, וכחלק מניסיון זה קידמו רבות את המחקר עליהן. במסגרת מחקר זה נתגלתה למשל העובדה כי המעשיות אכן עובדו על ידי האחים גרים. האחים גרים טענו שהם הלכו וחיפשו את מקורותיהן של הגרסאות, אך בפועל הגרסאות היו כבר מעובדות והגיעו אליהם ממקור שני ושלישי. מעשיות האחים גרים, שנאספו מתוך מטרה מחקרית מפורשת, מילאו את ייעודן העיקרי לא בשדה הפילולוגיה, כפי שהועידו אותן אוספיהן, כי אם בספרות ילדים, בהופכן מנוף אדיר להפצת המעשייה ולקירוב הילדים אליה. מסתבר, כי גם האחים גרים, שהקפידו לרשום את המעשיות כפי שסופרו להם, לא היססו מלשנות אותן מהוצאה להוצאה, לאחר שהתברר כי קהל קוראיהן העיקרי הם ילדים^[1].

המחלוקת סביב התאמתן של אגדות האחים גרים לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב אנשי ספרות ומחנכים מתקיימים חילוקי דעות לגבי התאמתן של אגדות האחים גרים לילדים. המצדדים במעשיות האלה כחומר קריאה לילדים טוענים כי הן מעניקות לילד חוויה, הנאה ופורקן מרגשות אשם, מפחדים ודחפים מודחקים.

השוללים נשענים על ארבעה טעמים עיקריים:

טעם פדגוגי: המעשיות מבלבלות את הילד. עלילתן הפנטסטית בולמת את ההכרה בתחושת המציאות ומפריעה ביצירת מושגי יסוד מדעיים. כך למשל "הסוף הטוב" בחלק מהן (כמו למשל, שיבה של מת לחיים) מעוות את חוקי ההוויה של מדעי החיים^[2].
טעם ספרותי: המעשייה האלימה היא יצירה פרימיטיבית בעלת סגנון מחוספס הגדושה תיאורים מבחילים בלתי אסתטיים – מכשפה כעורה, דם הניגר מכפות רגליהן של האחיות החורגות. יצירות כאלה עלולות להקנות לילד מושגי הבחנה פסולים, שבגללם יעדיף ספרות נטולת ערכים אסתטיים.
טעם מוסרי: המעשיות נוטעות בתודעתו של הילד מודרני מוסכמות מוסריות וחברתיות פסולות, דוגמת עבודת הבית כעונש שגוזרת האם הרעה על הילדים הטובים; האב הוא גבר מוליד-וזונח, שאינו אחראי לגורל צאצאיו.
טעם פסיכולוגי: המעשיות האלה גדושות תיאורי אימים, אלימות, אכזריות ושאר זוועות, העלולות לעורר פחדים וסיוטים בלב הילד, או אף לעורר את היצר האלים בקרב ילדים בעלי דחפים תוקפניים.

יהודים ואנטישמיות במעשיות האחים גרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות יהודיות לוקחות חלק פעיל במספר מעשיות, ובשלוש מתוכן מוצגות באופן אנטישמי.

ה יהודי בקוצים (בגרמנית: Der Jude im Dorn; באנגלית: The Jew in the Brambles) הוא סיפור אנטישמי שלוקט על ידי האחים גרים, והוא מספר 110 במעשיות האחים גרים. בסיפור פוגעים בזקן יהודי באופן אכזרי, אך הדבר מוצג כהשבה לו כגמולו - כיוון שגנב את הזהב שלו מנוצרים.
הסחבה הטובה (בגרמנית: Der gute Mopp או Der gute Lappen) היא מעשייה אנטישמית שנספחה אל מעשיות האחים גרים (סיפור מספר 4 מתוך נספח מספר 17), ולא הופיעה בחלק מהמהדורות. בסיפור זה היהודי מרמה את האחיות הנוצריות ובסופו הן הורגות אותו.
העסקה הטובה (בגרמנית: Der gute Handel) הוא סיפור אנטישמי שלוקט על ידי האחים גרים, והוא מספר 7 במעשיות האחים גרים. הסיפור הוא אחד מארבעת הסיפורים שליקטו האחים גרים, שבו יהודים לוקחים חלק פעיל.
השמש תוציא הכל לאור היום (בגרמנית: Die klare Sonne bringt’s an den Tag) הוא סיפור שלוקט על ידי האחים גרים, והוא מספר 115 במעשיות האחים גרים. הסיפור הוא אחד מארבעת הסיפורים שליקטו האחים גרים, שבו יהודים לוקחים חלק פעיל. אך בניגוד ל"העסקה הטובה", "היהודי בקוצים", ו"הסחבה הטובה", בסיפור היהודי מתואר לא כגנב ורודף בצע אלא כקרבן חף מפשע.