מעשה בראשית

מעשה בראשית הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית; כשהיא מתייחסת לדברים שאלוהים ברא בתחילת העולם, או למהות השמימית או לגורמי הטבע. ספרות זו מופיעה לרוב בסמיכות למעשה מרכבה. אזכורה הראשון הופיע בתקופת התנאים, ולפי הדעה המקובלת, היא מהווה כיום חלק מספרות הפרדס ותורת הסוד. ניתנו לה לרוב שני פרושים מרכזיים: אלו הקושרים אותה עם ספרות מיסטית יהודית ייחודית, כדוגמת ספר היצירה; או לספרות הקשורה בענייני הטבע והפיזיקה.

המקרא

לעומת מעשה מרכבה, מעשה בראשית לא זכה תמיד לאפיונים מקראיים; אולם האפיון הברור מתייחס לפרקי הבריאה בתחילת ספר בראשית. לרוב מסווגים הפרקים א-ד ככלולים בענייני "מעשה בראשית", אולם יש המכלילים אף את פרק ה. הפרקים עוסקים בבריאת העולם והאדם, ובשלביו הראשונים. ההתייחסות הראשונית למעשה בראשית, מופיע במסכת חגיגה פרק שני הלכה א.

צורת לימוד מעשה בראשית

המשנה קובעת שמותר ללמד מעשה בראשית רק בתלמיד יחיד "ולא במעשה בראשית בשניים". כשמעשה בראשית מסווג מעל רמת הסודיות הנדרשת בעיסוק בעריות, אך פחות מרמת הסודיות במעשה מרכבה. ההקשר התלמודי (חגיגה יד ע"ב), מקשר את מעשה בראשית לחכמת הסוד, ואמנם שהפרדס מיוחס רק למעשה מרכבה, אלא שנראה ששניהם נחשבים כחלק מתורת הסוד.

הגדרת מעשה בראשית

המקור הראשוני המתייחס למושג "מעשה בראשית" הוא במשנה (חגיגה ב,א). ההקשר האסוציאטיבי הראשוני, מקשר עניין זה למעשים שנעשו בראשית העולם, בבריאתו. אולם קיים דיון ודעות שונות בפרשנות של פרקים אלו ובמשמעותם הפנימית.

הגישה המיסטית

הגישה המיסטית זיהתה את מעשה בראשית בספרות מיסטית וקבלית. כך היא ראתה בספרות זו עיסוק במעשה הבריאה בדרכי הנסתר, המובנות לחוג מצומצם; כאשר המטרה היא חשיפת הרבדים הנסתרים של התיאור המקראי. מטרת ספרות זו היא הבנת השתלשלות הבריאה, כשדוגמה מובהקת לכך היא שיטת "הספירות", המזהה השתלשלות של עשר ספירות (כתר, חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות [למעשה מדובר בעשר ועוד אחד שמעל כולם]).

התנגדות

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא ניסוח קלוקל ולא קוהרנטי, המשפטים והקשרים ביניהם אינם ברורים.

ההתנגדות למעשה בראשית, הייתה בעצם ההתנגדות לקבלה, ולספרות מיסטית בכלל. כך היו שראו בתיאורים השונים כפירה, והשלכה של גופים שונים המהווים חלק מיצירת העולם; לדעת המתנגדים כגון שהנצרות כוללת "שילוש קדוש", שיש בו כפירה מערכת הספירות והפרשנות למעשה בראשית, כוללת "עשריות" (כלומר עשר ספירות).

הגישה הרציונלית

אנשי הגישה הרציונלית טענו שמעשה בראשית משמעותו הדברים שהתרחשו בראשית העולם; כלומר תיאור חוקי הטבע, שנקבעו בראשית העולם ומתפקדים עד היום. כך הרמב"ם טען שיש ללמוד את הפיזיקה, ואת מכלול החכמות ההכשריות. תפיסה זו גם זיהתה בעיון בחוקי הטבע, בסיס להוכחת קיום האל, ומידע כלשהו אודות מהותו (תוארי פעולותיו), מקור להתפעלות מגודלו ועצמתו של האל; ומניע לאהבת האל ויראתו. הרמב"ם פירש את דברי חז"ל על העיסוק ב'מעשה בראשית' כמכוונים ללימוד מדעי הטבע. את חשיבותם הדתית של מדעי הטבע הבין הרמב"ם כבסיס חיוני ומרכזי לתורת האלהות, אותה זיהה עם 'מעשה מרכבה'. ברוח זו נטה הרמב"ם להבין גם את תיאור מעשה הבריאה הפותח את תורת משה, כניסוח מוסווה ליסודות מדעי הטבע.

התנגדות

אנשי המיסטיקה התנגדו לגישה רציונלית זו, שהפכה את "מעשה בראשית" לספרות אוניברסלית. לדעתם מעשה בראשית, כמו מעשה מרכבה, מהווה ספרות ייחודית, שהוענקה לעם ישראל; לכן ספרות זו היא ייחודית וסודית.

ההבדל בין מעשה בראשית למעשה מרכבה

בדיקה של הפרשנות למעשה בראשית לעומת מעשה מרכבה, ביחס לדעות השונות, מראה שיש כאן מצב הפוך; בו אלו שפרשו במעשה בראשית פרשנות יותר "פשטנית", בתיאור מעשה מרכבה בחרו יותר את הפרשנות ה"אלגורית". כך הרמב"ם, ואנשי הגישה הרציונלית בעניין מעשה בראשית, מתייחסים יותר לפשט הדברים, ורואים בתיאור תהליכי הבריאה, באמת כוונה לתאר את תהליכי הבריאה, אלא שהדברים מופיעים כרמזים; כאשר הדבר מתייחס לפיזיקה. לעומת זאת המקובלים שפרשו את מעשה מרכבה בצורה יחסית פשטנית יותר, שהמרכבה היא תיאור "המרכבה של האל"; פרשו את "מעשה בראשית" בצורה אלגורית, שאין כוונתו לראשית הבריאה, אלא להשתלשלות הבריאה מהאל, ולעשר הספירות.

ראו גם

• קודם שנברא העולם
• פרדס (יהדות)
• קבלה
• מעשה מרכבה
• ספר יצירה

לקריאה נוספת

• יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה, פרק שנים עשר: "מעשה בראשית" בספרות חז"ל - חגיגה פרק שני, מרכז זלמן שזר, תשס"ט
• גרשם שלום, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, 1980

קישורים חיצוניים

ספרים הנקראים מעשה בראשית

• מעשה בראשית - ספר קבלי אזוטרי, הודפס בתוך ספר יצירה ומדבר על פרשת בראשית (שיש לקראה "ברא שית", כלומר ברא שישה). הקישור הוא אל המילון ההיסטורי ללשון העברית, אתר של האקדמיה ללשון העברית והספרייה הלאומית
• פירוש מעשה בראשית (שהודפס בספר יצירה) על פי הגר"א. (באתר הצ'כי גרימאור לספרות קבלה)

• "מעשה בראשית" סיפור חלופי אגדי על בריאת העולם בעיני הלוחם בדת ומחדש העברית מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, באתר פרויקט בן-יהודה
• מעשה בראשית של סונחינתון השוואת ספרות הודית למעשה בראשית המקראי והמדרשי היהודי. מאת שלמה רובין בווינה תרל"ב (ספר סרוק באתר הספרייה הלאומית)
• תורת מעשה בראשית ספרו של עמנואל וולקובסקי, בה מביא את שיטתו השנויה במחלוקת המנסה לאחד את התפישות היהודיות המדרשיות והקבליות, וכן את המקראות, עם מדעי הפיזיקה של תחילת המאה העשרים לאחר פרסום תורת היחסות של איינשטיין.

ספרים ומאמרים העוסקים במעשה בראשית

• סוד מעשה בראשית, פרק מתוך התוכנית "סיפור מההפטרה"
• מעשה מרכבה ומעשה בראשית כתורת סוד אצל פילון האלכסנדרוני, מאת יהודה ליבס

• מקבילות בין מעשה בראשית למעשה מרכבה, באתר "חידוש"
• בן יוסף ומים שקטים, המחדשים מעשה בראשית, באתר ynet, 9 באוקטובר 2009
• דרור פיקסלר, ‏לתיחומו של 'מעשה בראשית' במדע המודרני, המעין תשרי תשס"ח