מערת שרח בת אשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

מערת שרח בת אשר במחוז אספהאן שבאיראן, המכונה גם בשם "ג'לה כונה", היא מערה שזכתה לפרסום בשל אגדה נסית המקושרת לשרח בת אשר, נכדתו של יעקב.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי האגדה, שרח זכתה לחיי נצח היות שבישרה ליעקב על כך שיוסף חי במצרים; ובאה לעזרת יהודי פרס מרדיפות וגזרות קשות בימי שלטונו של עבאס שאה. על פי האגדה, בזמן שהשאה יצא לציד, הוא נתקל באיילה ורדף אחריה. האיילה נכנסה למערה, אך גם שם לא עלה בידי השאה לתפוס אותה. כשרצה השאה לשוב על עקבותיו ולצאת מן המערה, איבד את דרכו. באותו רגע התגלתה אליו האיילה בהפכה לאישה שהציגה עצמה כשרח בת אשר, ביקשה ממנו לבטל ולחזור בו מרדיפתו את היהודים; היא אמרה לו כי אם לא ינהג כדבריה, היא תשאירנו למות במערה. השאה הסכים להיטיב, ובעת מלכותו נפסקו רדיפות היהודים.[2]

המערה הפכה למקום מקודש עבור היהודים, שהפכו אותו למקום עלייה לרגל. בשנים האחרונות נבנה גם בית כנסת לצד המערה.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ראובן קשאני. (2001). יהודי פרס, בוכרה ואפגניסטן, עמ' 27-28.
  2. ^ ראובן זכאים, סרח בת אשר מתגלה במערה: המסורת המדהימה של יהודי איספהאן, 2015.