מערת שם ועבר
 | |
| מקום בית המדרש של שם ועבר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | צפת, ישראל |
| קואורדינטות | 32°57′59″N 35°29′42″E / 32.96648056°N 35.49501111°E |
|
(למפת צפת רגילה)   מערת שם ועבר | |
  | |
מערת שם ועבר היא אחד מאתריה של העיר העתיקה של צפת. המקום היה מקודש לשלוש הדתות המונותאיסטיות לאורך ההיסטוריה.
תולדות המערה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערת שם ועבר היא מערת קבורה מהתקופה הביזנטית, המהווה אחד משרידיה הקדומים של צפת. במקור היא שימשה כמערת קבורה של משפחה יהודית אמידה. לקראת סוף המאה העשירית המערה התקדשה על ידי היהודים.
בתקופה הצלבנית זוהתה המערה כמקום קבורתו של טוביה, אחד מכותבי הספרים החיצוניים, והיא הפכה למרכז דתי נוצרי. על פי המסורת הנוצרית, המערה הוחזקה על ידי נזירות "בנות יעקב".
לאחר כיבוש צפת על ידי צלאח א-דין ב-1188, הוסבה למקום תפילה מוסלמי. בתקופה הממלוכית כונתה "בית אלאחזאן" (בית האבל). על פי המסורת המוסלמית כאן התאבל יעקב על מות יוסף. דמעותיו ניקבו את קירות המערה ויצרו את המעיינות הנובעים בסביבתהּ של צפת. שמה המוסלמי הנוסף, "קבר המבשר" נובע מהעובדה שמבשר הבשורה הרעה על פי המסורת קבור במערה זו. ב-1310, מושל צפת, בכתמור אלגֻ'כנר, הרחיב את המערה ופרץ כניסה חדשה בקשת מאבני גזית לבנות ואדומות. על אבן הראשה חקוק סמל המושל בצורת שני מקלות פולו ומגן קמור מעליהם. המערה נודעה גם בשם מערת "בנות יעקב" ואילו רבי חיים ויטאל מכנה אותה "אולאד (= בני) יעקב". עולי רגל שונים כינו אותה בשמות: "מג'ארת יעקב" ו"מערת יעקב אבינו".
מסורת יהודית עוד מהמאה ה-13 מציינת את המערה כמקום קברם של כמה תנאים, רק מהמאה ה-19 עולי רגל העידו שישנה מסורת כי שם ועבר - בנו ונכדו של נח - הקימו במערה זו בית מדרש, ובו למד יעקב אבינו. בשנות בצורת התירו הערבים ליהודים להתפלל במערה, כדי למנוע עצירת גשמים, אך בשנים גשומות לא נתנה בה דריסת רגל ליהודים.
בית מדרשם של שם ועבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספרות המדרשית מתארת בכמה מקומות את "בית מדרשם של שם ועבר" (ידוע גם בשם העממי "ישיבת שם ועבר"), שלטענתה פעל בחיי שלושת האבות והיה מעין מרכז רוחני ומוסרי באותם דורות. למשל, רבקה הלכה לדרוש את ה' (בראשית כה,כג) ב"מדרש של שם ועבר".[1] יעקב למד בבית מדרש זו 14 שנים לפני הגעתו לחרן.[2] לפי רבי יוחנן, כשמת תלמיד חכם, בעולם הבא "מוליכין אותו לבית מדרשו של שם ועבר ושל אברהם יצחק ויעקב, ושל משה ואהרן".[3] שם ועבר הוצגו כבעלי סמכות רוחני רחבה גם מחוץ לישיבה; למשל, הם הזהירו את "אומות העולם" (כולל למשל הפלשתים) מפני החטא.[4]
בספרות המדרשית לא צוין מקומו של בית מדרש זה. לפי דעה אחת היה בבאר שבע[5] ובעקבות הממצאים הארכאולוגיים הראשוניים מאבלה (שפרשנותם הראשונית של חלקם התגלתה כשגויה) הציע זאב חנוך ארליך לזהות את בית המדרש באבלה.[6] אולם, יש הסבורים כי בית מדרשם של שם ועבר היה אף הוא בצפת, בסמוך למערה המקובלת כקברם.[דרוש מקור]
קברים במערה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התייחסות ראשונה למערה כמקום קברם של תנאים מופיעה אצל מנחם החברוני (1215 לערך), המתאר את קברי רבי דוסא בן הרכינס, רבי חנינא בן חכינאי ורבי אליעזר בן הורקנוס במערה בצפת. יעקב השליח[7] (1258-1270 לערך) ויצחק חילו[8] (1333 לערך) טוענים כי גם תלמידי רבי דוסא קבורים במקום. מחברי הספרים: "סדר קברי אבותינו ז"ל"[9] (1300 לערך), "ציוני קברים בארץ ישראל"[10] (1440 לערך), ו"אלו יחוסי הצדיקים ז"ל וציונם" (המאה ה-15) טוענים כי קבורים שם רבי דוסא בן הרכינס, רבי שמעון בן עזאי, רבי יוסי בן זמרה ותלמידיהם. "איגרת יחוס האבות" (1537 לערך) ו"יחוס הצדיקים" (סוף המאה ה-15) מוסיפים כי גם רבי נחמיה נקבר עימם. חיים ויטאל[11] (1570 לערך) תמך אך ורק במסורת קברו של רבי דוסא, והדגיש "ואין צדיק אחר קבור שם אלא הוא לבדו". גרשון בן אליעזר הלוי סגל (אנ')[12] (1624 לערך) טען כי רבי דוסא קבור יחד עם אביו הרכינס "וצדיקים אחרים".
שאול בן פנחס הארנשטיין[13] (1893 לספירה) מתאר: "בית מדרש של שם ועבר, והערבים אומרים אשר שם קבור שם בן נח".
אישים הקבורים במערה על פי עולי הרגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מסורות החל מהמאה ה-13:
- רבי דוסא בן הרכינס (זיהוי משנת 1215 לערך)
- רבי חנינא בן חכינאי (זיהוי משנת 1215 לערך)
- רבי אליעזר בן הורקנוס (זיהוי משנת 1215 לערך)
- תלמידי רבי דוסא בן הרכינס (זיהוי משנת 1258-1270 לערך)
- מסורות החל מהמאה ה-14:
- שמעון בן עזאי (זיהוי משנת 1300 לערך)
- רבי יוסי בן זמרה (זיהוי משנת 1300 לערך)
- תלמידי רבי שמעון בן עזאי (זיהוי משנת 1300 לערך)
- תלמידי רבי יוסי בן זמרה (זיהוי משנת 1300 לערך)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בראשית רבה סג,ו
- ^ מגילה יז., בראשית רבה פד,ח
- ^ שיר השירים רבה ו,ב
- ^ בראשית רבה נב,יא
- ^ מהרש"א, מגילה יז,א
- ^ זאב חנוך ארליך, אבלה – בית-מדרשם של שם ועבר?
- ^ אלה סימני כתבי הקברות
- ^ שבילי דירושלים
- ^ רשימת אילן ב'
- ^ כתב יד מוסקבה
- ^ שער הגלגולים, הקדמה לז
- ^ גלילות ארץ ישראל, איגרת הקודש
- ^ גבעת שאול