מערת קסם
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | תל אביב-יפו, ישראל |
| קואורדינטות | 32°07′N 34°59′E / 32.11°N 34.98°E |
| תאריך גילוי |
2000  |
|
(למפת גוש דן רגילה)   מערת קסם | |
  | |
מערת קסם היא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי שהתגלה באוקטובר 2000 בסמוך לראש העין ונחפר מאז על ידי ארכאולוגים מאוניברסיטת תל אביב. במערה השתמרו שכבות בעובי של כ-16 מטרים מהתרבות האשלו-יברודית של שלהי התקופה הפלאוליתית התחתונה, המתוארכות ל-400 עד 220 אלפי שנים לפני זמננו. בחפירה התגלו מוקדי אש (שרידי מדורות), מאספים עשירים של כלי צור מסותתים ועצמות מאובנות של בעלי חיים, ואף כמה שיני אדם. חקירת השרידים ופרסומם מאז תחילת שנות האלפיים הניבה מידע רב על אורח החיים בשלהי התקופה הפלאוליתית התחתונה בארץ ישראל[1].
המערה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במדרון שמעל המערה זרם במהלך השנים נחל שיצר מפל מהמדרון על תקרת המערה ושחק אותה עד שנסוגה לאחור במידה רבה והפכה בעצם למחסה סלע ולא למערה.
במהלך שיפוצים לכביש שליד המערה לצורך הרחבתו פוצץ קיר המערה, ונחשפה המערה, שהייתה אטומה לחלוטין לעולם, ונשארה למעשה עם הממצאים ששייכים לתרבות האשלו-יברודית ללא ערבוב עם תרבויות מתקופות מאוחרות יותר שלא השתמשו בה לאחר שהפכה ללא שימושית. שפע של אבני יד, מקרצפים ולהבים התואמים לתקופה הוביל למסקנה כי תוכן המערה שייך לתקופה אשלו-יברודית.
הממצאים שנמצאו במערה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במערה נתגלו מוקדים שונים שבהם נערכו פעילויות שונות- מקום אחד שבו בישלו ואכלו, מקום שני שבו סיתתו בצור, ומקום שלישי שבו טיפלו בעורות ובפרוות של בעלי החיים, ובו נמצאו כמויות גדולות של מקרצפים (שנועדו לטיפול בעורות של בעל חיים).
במערה נמצאו גם להבים - נתזי צור מוארכים, שמאפיינים בדרך כלל את תקופת הפלאוליתית העליונה (שאליה שייכו את האתר לפני שהחלו לחפור). למעשה הלהבים הכי קדומים שבידינו הם מהתקופה האשלו-יברודית.
במערה יש כמויות גדולות של צור ושל עצמות בעלי חיים. בעל החיים הנפוץ ביותר הוא היחמור, ונמצאו עצמות יחמור מאזור הגפיים הקדמיות והאחוריות בעיקר, מה שמעיד על כך שהציידים לא לקחו את הציד איתם אלא ביתרו את הבשר באתר הציד, וסחבו למערה רק את חלקי הבשר המובחרים.
נמצאו ראיות לשימוש באש. יש שכבה עבה של אפר של עצים, ובתוכה שפע כלי צור ועצמות בעלי חיים. נמצאו כלי צור מצור חצוב ומצור חשוף ששימשו כלי עבודה למלאכות שונות.
במערה מפלס תחתון, שנחתם לפני כ-399,000 שנה, ובו נמצאו כמויות אדירות של מקרצפים. לאחר סגירת המערה התחתונה עברו בני האדם לסביבה שמחוץ למערה שגם היא הייתה בעלת קירות ומחסה.
ב2019 נמצאו בחפירות עדויות לשימוש בעצמות לפני כ-200 אלף שנה ככלי לשימור מזון המתוארכות לכלפני 200 אלף שנה.[2] כמו כן, נמצאו במערה כדורי אבן, אשר כמותם נמצאו בכל רחבי העולם, ולפי טענות החוקרים השתמשו בכדורים ככלים לפיצות עצמות בע"ח על מנת להגיע למח העצם ששימש כפריט מזון חשוב.[3]
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מראה חפירות המערה -
מראה חפירות המערה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איל חלפון, רן ברקאי, היו פה לפנינו, ארץ ישראל. מיליון השנים הראשונות, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2021. פרק רביעי: עושים על האש.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האתר הרשמי של החפירות במערת קסם
- פרסומים רשמיים הקשורים לחפירות במערת קסם
- סקירה של תוצאות הבדיקה הראשונה שבוצעה על השיניים, 2005 (אנגלית)
- רן שפירא, יחמור על האש, באתר הארץ, 29 ביולי 2007
- שי זמיר, חוקרים: מקור האנושות הוא בארץ ישראל, באתר ynet, 24 בדצמבר 2010
- תבנית:גליליאו
- מגזין מכון ויצמן, עדויות ראשונות לשימוש קבוע באש במערת קסם מלפני 300 אלף שנה, באתר "הידען", 1 בפברואר 2014
- ynet, תושבי מערת קסם אכלו צבים לפני 400 אלף שנה, באתר ynet, 1 בפברואר 2016
- ynet, לא רחוק מת"א: הצצה למקום שבו גרו ראשוני בני האדם, באתר ynet, 27 באוגוסט 2016
מערת קסם (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Barkai, R., & Gopher, A. (2013). Cultural and biological transformations in the Middle Pleistocene Levant: a view from Qesem Cave, Israel. In Dynamics of Learning in Neanderthals and Modern Humans Volume 1 (pp. 115-137). Springer Japan.
- ^ החדשות 12, האם בני האדם הראשונים לשמר מזון עשו זאת ממש כאן בישראל?, באתר מאקו, 9 באוקטובר 2019
- ^ מחקר ישראלי: סוף לתעלומה בת 2 מיליון שנה, באתר ynet, 23 באפריל 2020
| אתרים פלאוליתיים ואפיפלאוליתיים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית התחתונה | ביצת רוחמה • בריכת רם • ג'לג'וליה • גשר בנות יעקב • מחצבת עברון • מחצבת רבדים • מערת גמל • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת מיסליה • מערת קסם • מערת תנור • עובדייה |  |
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה | האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים • הר כרכום • מערת הגדי • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת מנות • מערת עמוד • מערת רקפת • מערת שוקבא • מערת תנור • נשר רמלה | |
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית העליונה | אוהלו II • הר כרכום • מערת היונים • מערת הנחל • מערת כבארה • מערת מנות • מערת ספונים • מערת קפזה • מערת רקפת • נחל אורן • נחל עין גב I • ערק אל-אחמר • תל רקית | |
| אתרים מהתקופה האפיפלאוליתית | מדרגות הירדן • מערת היונים • מערת הנחל • מערת חילזון תחתית • מערת כבארה • מערת ספונים • מערת רקפת • מערת שוקבא • נווה דוד • נחל אורן • חתולה • נחל עין גב II • עין גב I • עינן • תל יריחו • תל רקית | |
| אתרי התרבות האשלו-יברודית בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| אתרים בכרמל | מערת גמל • מערת מיסליה • מערת תנור |  |
| אתרים בגליל | מערת זוטייה | |
| אתרים בהרי השומרון | מערת קסם | |