מערת התאומים

מערת התאומים
הכניסה למערת התאומים
הכניסה למערת התאומים
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום באזור העיר בית שמש, ישראלישראלישראל
קואורדינטות 31°43′37″N 35°01′23″E / 31.726944444444°N 35.023055555556°E / 31.726944444444; 35.023055555556
אורך 75 מטר
רוחב 50 מטר
תאריך גילוי 17 באוקטובר 1873
נחקרה לראשונה קונדר וקיצ'נר
גאולוגיה מערה קרסטית
גישה רגלית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שילוט בכניסה למערה

מערת התאומיםערבית: מע'רת אם אל-תואמין, כלומר 'מערת אם התאומים') היא מערה קרסטית הנמצאת בגדה הצפונית של נחל המערה, בשוליים המערביים של הרי ירושלים, כ-1.5 ק"מ ממזרח למפגש נחל מערה עם נחל זנוח. המערה ממוקמת כשני קילומטרים ממזרח למושב זנוח באזור העיר בית שמש. בעונת החורף, מאחד בנובמבר ועד 31 במרץ, המערה סגורה למטיילים במטרה להגן על אוכלוסיית העטלפים המצויים בתרדמת חורף. בשאר העונות, היא נפתחת לציבור.

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערה קרויה מערת התאומים על שם זקיף המזכיר בצורתו אישה עם ילדיה או על שם אגדה אודות אישה עקרה ששתתה מים מהברכה שבעומק המערה, וילדה תאומים.[1][2] אגדה אחרת מספרת על שודד בשם עבדאללה שהטמין במערה אוצר ובניו התאומים מצאו את מותם במערה בחפשם אחרי האוצר.[3]

תיאור המערה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערת התאומים נמצאת על הגדה הצפונית של נחל המערה הזורם מהרי יהודה לים התיכון, כ-10 מטר מעל גובה פני הנחל. רוחבה הוא 50 מטר ואורכה 75 מטר. בכניסה למערה מצוי עץ תאנה גדול.

המערה היא מערה קרסטית, שנוצרה בתהליך ארוך של המסת סלע הגיר על ידי מים. תהליך זה הוא שהביא ליצירת הנטיפים והזקיפים הרבים שבמערה. אחד מן הזקיפים הללו קיבל שם מיוחד והוא עמוד חמדן המצוי בעומק המערה. על פי האגדה שמביא זאב וילנאי חמדן רצה להראות את גבורתו בכניסה למערה החשוכה שבה היו שדים ולתקוע יתד(אנ') בסופה. אולם בשל חפזונו הוא תקע את היתד בעבאיה שלו, לא הצליח לזוז והתאבן מפחד[4]. המערה כוללת חלל מרכזי גדול בעומק כעשרים מטרים שבקצהו ברכה קטנה מעשה ידי אדם המתמלאת ממיימי מעיין, ומערות קטנות יותר שמתפצלות מהחלל המרכזי.

במערה חיים ארבעה מיני עטלפים: נשפון דק אוזן ואפלול מצוי ממשפחת הנשפוניים (Vespertilionidae), פרסף גמדי ממשפחת הפרספיים (Rhinolophidae) ועטלף פירות מצוי ממשפחת עטלפי פרי (Pteropodinae). המערה כולה מוגדרת כשמורת טבע.

ביקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בדצמבר 1964 נהרג נער בן 16 בעת ביקור במערה[5]. בעקבות זאת סגרה המועצה האזורית את המערה לביקורים[6]. בשנת 1967 הושלם תהליך הכרזה על המערה כשמורת טבע[7].

בעונת החורף, מאחד בנובמבר ועד 31 במרץ, המערה סגורה למטיילים במטרה להגן על אוכלוסיית העטלפים המצויים בתרדמת חורף[8].

ממצאים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערה נחקרה לראשונה בידי הארכאולוגים האנגלים קלוד קונדר והוריישו קיצ'נר, שנכנסו למערה ב-17 באוקטובר 1873 ומיפו אותה. בשנות השבעים של המאה העשרים חקר את המערה ואת הפיר שבתוכה גדעון מן, מטעם החברה להגנת הטבע.

בשנת 2009 החל מחקר מחודש של המערה, על ידי המרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית, בשיתוף עם אוניברסיטת בר-אילן. במחקר התגלה כי המערה שימשה כמערת מפלט בתקופת מרד בר כוכבא – נמצאו בה שרידי עצמות של המורדים וכלי נשקם ומטמון מטבעות כסף וזהב, ביניהם עשרות מטבעות בר כוכבא. זהו מטמון מטבעות בר כוכבא הגדול ביותר שהתגלה על ידי ארכאולוגים ולא על ידי שודדי עתיקות. במערה התגלתה גם מחצבה קדומה של בהט (אלבסטר) – משקע קלציטי של מערות ששימש להכנת כלי יוקרה. המחצבה תוארכה בעזרת אורניום-תוריום לתקופת הברונזה התיכונה[9].

בשנת 2012, נמצאו במערה נרות חרס, וצוות החוקרים משער שהתקיים בה פולחן לאלה דמטר, אלת התבואה במיתולוגיה היוונית. בגלל מיקומם של הנרות, חוסר השימושיות שלהם והעדר כתובת או איור שיסבירו מדוע הונחו עשרות מהם במעמקיהם של סדקים בסלע, נראה שהטמנתם הייתה חלק מפולחן פגאני[10].

בצמוד לנרות מימי רומא העתיקה התגלו פגיונות מעידן הברונזה. יש סברה שהם שימשו לטקסים של העלאת רוחות מהאוב. בקצה המערה ישנו פיר עמוק ופירים כאלה נחשבו לפתחי השאול, מהם יכולות הרוחות לעלות[11].


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בועז זיסו, בועז לנגפורד, רועי פורת ועמוס פרומקין, "הממצאים מתקופת מרד בר־כוכבא ממערת התאומים שבמערב הרי ירושלים", מערות המפלט מתקופת מרד בר־כוכבא - קובץ שני, 2010, עמ' 402–422
  • בועז זיסו, בועז לנגפורד, רועי פורת ועמוס פרומקין, "המטבעות ממערת התאומים", מערות המפלט מתקופת מרד בר־כוכבא - קובץ שני, 2010, עמ' 423–453
  • בועז זיסו, "ממצאים מימי מרד בר כוכבא במערת התאומים שבמערב הרי ירושלים", קדמוניות 42 (138), 2009, עמ' 118–121
  • בועז זיסו, "מערת התאומים שבמערב הרי ירושלים - מערת מפלט מזמן מרד בר כוכבא", חידושים בחקר ירושלים 15, 2009, עמ' 175–186

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]