מעלות רנקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מעלת רנקין היא יחידת מידה לטמפרטורה המשתמשת בסולם רנקין (Rankine). היא קרויה על שמו של המהנדס והפיזיקאי הסקוטי ויליאם ג'ון מקורן רנקין אשר הציע אותה בשנת 1859. יחידת מידה זו אינה נפוצה ביום יום.

המעלה מסומנת ב־ (או ב־Ra° אם יש צורך להבחין אותה מסולמות ראומיר (Réaumur) ורמר (Rømer). בדומה לקלווין (המסומן: K), האפס בסולם רנקין הוא האפס המוחלט, אולם מעלת רנקין אחת שקולה למעלת פרנהייט אחת ולא למעלת צלזיוס אחת כפי שמתקיים בסולם קלווין. טמפרטורה של F°‏ 459.67- שווה ל־R°‏ 0.

אם כן, המרה ממעלות צלזיוס למעלות רנקין תתבצע לפי:

T[°R]= 1.8×T[°C] + 491.67

מספר תחומים הנדסיים בארצות הברית העוסקים בטמפרטורה משתמשים בסולם רנקין. עם זאת ברחבי העולם המדעי, שבו נהוג להשתמש במערכת היחידות הבינלאומית (יחידות SI), טמפרטורה תרמודינמית נמדדת בקלווין.

בטבלה הבאה מוצגים קשרים של מספר סולמות טמפרטורה בולטים עם סולם רנקין.

קלווין צלזיוס פרנהייט רנקין
האפס המוחלט (לפי הגדרתו) K‏ 0 C°‏ 273.15− F°‏ 459.67− R°‏ 0
נקודת הקיפאון של מים K‏ 273.15 C°‏ 0 F°‏ 32 R°‏ 491.67
הנקודה המשולשת של מים (לפי הגדרתה) K‏ 273.16 C°‏ 0.01 F°‏ 32.018 R°‏ 491.688
נקודת הרתיחה של מים K‏ 373.1339 C°‏ 99.9839 F°‏ 211.9710 R°‏ 671.641

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]