מעלה הלוחית
מַעֲלֵה הַלּוּחִית (גם: הַלֻּחִית) הוא שמו של יישוב ומעלה קדום במואב, בו התקיימה קהילה יהודית, הנזכר בתנ"ך ובמספר מקורות מהתקופה הרומית, ואשר שכן כנראה בפאתי רמת מואב, ממזרח לעיר הקדומה צוער.
האתר נזכר פעמיים במקרא, במסגרת "משא מואב" שנושאים הן ישעיהו הנביא והן ירמיהו הנביא. כך מובא בספר ישעיהו: ”לִבִּי לְמוֹאָב יִזְעָק בְּרִיחֶהָ עַד צֹעַר עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה כִּי מַעֲלֵה הַלּוּחִית בִּבְכִי יַעֲלֶה בּוֹ כִּי דֶּרֶךְ חוֹרֹנַיִם זַעֲקַת שֶׁבֶר יְעֹעֵרוּ כִּי מֵי נִמְרִים מְשַׁמּוֹת יִהְיוּ”[1]. כן מובא בספר ירמיהו: ”כִּי מַעֲלֵה הלחות (קרי - הַלֻּחִית) בִּבְכִי יַעֲלֶה בֶּכִי כִּי בְּמוֹרַד חוֹרֹנַיִם צָרֵי צַעֲקַת שֶׁבֶר שָׁמֵעוּ”[2].
במסגרת תרגום אונקלוס לפרשת דברים מתורגם בעקביות שם האתר "ער מואב" שבמואב, בו עברו בני ישראל, לשם "לחית".
בכתובת נבטית משנת 37 לפני הספירה נזכר מקום בשם לחיתו, והיו שניסו לקבוע את מיקום היישוב באחת החרבות באזור מידבא[3]. מנגד, החוקר אלואיס מוסיל הציע לזהות את אתר היישוב ב"ח'רבת מדינת א-ראס", השוכנת בפסגה גבוהה בהרי מואב כעשרים ק"מ דרומית מערבית לקיר מואב.
מקור המציין את שם היישוב במדויק - ובעברית - הוא תעודה שנתגלתה במערת האיגרות שבנחל חבר (תעודה מס' 44), המזכירה שני יהודים מהלוחית היושבים בעין גדי לעניין הסכם חכירת קרקעות בעין גדי בזמן מרד בר כוכבא, וזו לשונה[4]:
"בעשרים ושמונה למרחשון שנת שלוש לשמעון בן כוסבא נשיא ישראל בעין גדי רצו וחלקו בינותים מן רצונם היום הזה אלעזר בן אלעזר בן חיטא ואליעזר בן שמואל שניהם מן עין גדי ותחנה בן שמעון ואלמא בן יהודה שניהם מן הלוחית שבמחוז עגלתין יושבים בעין גדי תמקומות שחכרו מן יהונתן בן מחנים פרנסו של שמעון בן כוסבא נשיא ישראל בעין גדי".
ממצא ארכאולוגי זה, לצד מספר תעודות נוספות מאגרות בר כוכבא המזכירות יהודים ממואב, מצביע לדעת יגאל ידין וחוקרים נוספים על קיום קהילה יהודית בתחום מואב ככלל, וביישובים הלוחית, עגלת שלישייה ומזרעה הסמוכים ללשון ים המלח בפרט, במהלך התקופה שקדמה למרד בר כוכבא, ועל מעבר יהודים מאזורים אלו לעין גדי בזמן המרד[5].
בנוסף, נראה כי היישוב המשיך להתקיים לאורך כל התקופה הרומית, שכן באונומסטיקון של אוסביוס, מראשית המאה הרביעית לספירה, מצוין כי בימי המחבר עוד היה הלוחית נושב, וכי מיקומו הוא בין רבת מואב ובין צוער[6].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר ישעיהו, פרק ט"ו, פסוקים ה'–ו'.
- ^ ספר ירמיהו, פרק מ"ח, פסוק ה'.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ד', 446-447.
- ^ י' ידין, החיפושים אחר בר כוכבא, 176 - כולל תצלום האגרת.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', 79.
- ^ אונומסטיקון, 122, שורה 29.