מעגלי תבואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעגל תבואה בצורת טריסקל
מעגלי תבואה בשווייץ
מעגל התבואה של השטן. ככל הנראה העדות הראשונה של מעגלי תבואה

מעגלי תבואה הם אזורים בתוך שדות תבואה שבהם הגבעולים שוטחו ונהרסו. המעגלים הופיעו לראשונה בשנות ה-70 של המאה ה-20, ועוררו התרגשות-מה, בשל הקושי הראשוני להסביר את התופעה. בהמשך הלכו התבניות האמנותיות והשתכללו. במקביל עלו השערות שונות ומגוונות, באשר לכמות הרבה של יצירות האמנות אשר נפוצו במדינות שונות בעולם. יש הטוענים שמדובר במעשי קונדס, אחרים טוענים שמדובר בחוצנים. עם השנים התוודו מספר אנשים שיצרו מעגלים כאלו כמעשי קונדס והדגימו באופן מצולם כיצד עשו זאת.[1]

התפתחות התופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעגלי התבואה הופיעו לראשונה באמצע שנות השבעים, באזוריה הכפריים של בריטניה.[2] איכרים דיווחו על מעגלים בקוטר שהגיע עד לחמישים מטרים, שהופיעו בן לילה בשדות התירס או החיטה שלהם. בהמשך התרבו המעגלים, והופיעו צורות מגוונות (כפי שאפשר לראות בתמונות משמאל).

כשהופיעו מעגלי החיטה לראשונה, היו ששיערו שמדובר בסימני נחיתה של חלליות של חוצנים. כמו כן נטען, כי באזור המעגל נמדדו, כביכול, רמות נמוכות של קרינה אלקטרומגנטית. בשנת 1991 התוודו שני אנגלים שהם אלו שיצרו למעלה מ־200 מעגלי חיטה, והראו לצוות הצילום כיצד יוצרים מעגל כזה. לאחר החשיפה התרחבה התופעה ללמעלה מרבבה בתוך שני עשורים, כאשר רובם הגדול של מעגלי התבואה נוצר באנגליה, ומיעוטם בארצות הברית. לאורך השנים קמו קבוצות שיוצרות מעגלים אלו, וחלק מהקבוצות שהפכו מיומנות ביצירת עיצובים מורכבים קיבלו הצעות מחברות מסחריות ליצור סמלי מותג כמעגלי תבואה.[3]

לאחר מספר עשורים של התפתחות התופעה, ישנם מעגלי תבואה שהפכו למוקדי תיירות, ואנשים המתפרנסים מסיורי מסתורין מודרכים סביב אזורים אלו.[4]

מעגלים שהתפרסמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת מעגל התבואה של טירת ברברי

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי שנה מעוצב ציור שדות בשדות עמק בית שאן, על ידי פטר וינר ממעוז חיים וציור זה ניתן לצפייה ממרומי הגלבוע.[5]

הסבר התופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס שהנחה צוות של ארבעה סטודנטים, הדגים כיצד אפשר ליצור מעגלי תבואה מורכבים תוך מספר שעות, באמצעות יתדות וחבלים. כלי תקשורת שונים דיווחו על אנשים רבים שהודו ביצירת מעגלי תבואה, ואף סיפקו תיעוד של עבודתם (הם השתמשו בקרשים, לוחות עץ וכבלי ברזל). חלקם רואים ביצירת מעגלי התבואה מעין אמנות, אחרים יצרו אותם לשם עמידה באתגר האישי הכרוך בכך או להנאה וחלקם עשו זאת בתור מתיחה.

באשר לרמות הקרינה האלקטרומגנטית, מתברר שכאשר גבעולי החיטה זקופים הם צוברים חשמל סטטי המגביר את רמת האלקטרומגנטיות. כאשר החיטה נרמסת, החשמל הסטטי מתפזר, ורמת האלקטרומגנטיות יורדת. נוסף על כך, כאשר החיטה נרמסת היא מנסה להתיישר על ידי קיפול חוזר ונשנה של המפרקים. כאשר המפרקים מקופלים, המים מתקשים לעבור דרכם ונוצר לחץ הולך וגובר. בסופו של דבר, המפרק אינו עומד בלחץ ומתפוצץ.

אזכורים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט "סיינס" מ-2002, בבימויו של מ. נייט שאמלאן, ישנו תפקיד מרכזי למעגלי התבואה המתגלים בשדה של משפחת איכרים, ומהווים סימן מוקדם לבואם של חייזרים לכדור הארץ. אזכור נוסף מופיע בעונה השביעית של "תיקים באפלה" כשמאלדר טס לאנגליה לחקור אותם. גם בסדרת הנוער הבריטית הפופולרית "חינוך מיני", שימשו מעגלי התבואה כרקע וכנושא אחת מסצנות פרק הסיום של העונה השנייה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעגלי תבואה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]