מסקל
 | |
| מוצא |
מקסיקו  |
|---|---|
  | |
מסקל או מזקל (בספרדית: Mezcal מנאוואטל Mexcalli "ליקר") הוא משקה אלכוהולי מקסיקני המיוצר מצמח האגבה. משמעות השם בנאוואטל היא ״אגווה מבושל בתנור״. מסקל הוא למעשה כל משקה אלכוהולי מבוסס אגבה שאינו טקילה. את המסקל ניתן להפיק ממינים שונים של צמח האגבה המספקים טעמים וניחוחות שונים למשקה. המסקל הנמכר ביותר במקסיקו הוא הגוסאנו רוחו[1].
ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסקל מיוצר מצמח האגבה אשר מכונה במקסיקו מאגיי (maguey). במחוז טקילה המקומיים מכנים את הצמח מסקל. לאחר הבשלת הצמח, תהליך העשוי להימשך בין 7 ל-15 שנים תלוי במין האגבה, הוא נקצר על ידי חקלאי אגבה, מאגיירוס (magueyeros). העלים נקצצים באמצעות סכין ארוכה, המכונה קואה דה חימה (coa de jima), כך שנשארות רק ליבות הצמח המכונות פינייס (piñas - אננס) בשל הדמיון הוויזואלי לאננס. ליבות האגבה הן חומר הגלם של המזקל, הן מבושלות, מרוסקות ולאחר מכן עוברות תהליך התססה ויישון.
בישול[עריכת קוד מקור | עריכה]
באופן מסורתי הליבות נאפות בבורות אבן גדולים בצורת חרוט (בקוטר של 3–4 מטר). כמטר מעוקב של גזעי עץ אלון מונחים בתחתית ועליהם אבנים בקוטר 15 ס"מ, העץ נשרף והופך את האבנים ללוהטות. לאחר מכן הליבות נערמות בגובה מטר מעל האדמה ומכוסות בעלי בננה, סיבים מתהליכים קודמים או עלי אגבה, מעל בשטיחים מסיבי דקל ולבסוף אדמה. הליבות מבושלות במשך 3 עד 5 ימים. תהליך זה הופך את העמילנים לסוכרים ומאפשר לליבות לספוג ניחוחות מהאדמה והעשן העוטפים את האבנים.
לאחר הבישול הליבות מונחות לשבוע, לאחר מכן הן מונחות בתוך טבעת אבן בקוטר 4 מטר כאשר גלגל אבן המחובר לעמוד במרכז נמשך על ידי סוס או חמור ומועך את הליבות.
יצרנים מודרניים מבשלים את הליבות באדי קיטור בתוך תנורי פלדת אל-חלד ענקיים ומועכים אותם באמצעות ציוד מכני.
התססה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיסה מועברת למכלי עץ בנפח 1000–2000 ליטר ו-5%-10% מים מוספים לתערובת. הממשלה המקסיקנית דורשת שהתערובת תכיל לפחות 80% אגבה (בניגוד לטקילה בה נדרש רק 51%). בשלב זה מוספים קני סוכר וסוכר תירס. במזקקות קטנות התערובת מושארת להתססה טבעית באוויר הפתוח 4–30 ימים על ידי מיקרובים הנמצאים באוויר. יצרנים תעשייתיים מוסיפים מאיצים כימיקלים כמו שתנן או אמוניום סולפט.
זיקוק ויישון[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שלב ההתססה העיסה מזוקקת פעמיים. מהזיקוק הראשון מתקבל אלכוהול ברמה נמוכה. לאחר הזיקוק הראשון המיכל מנוקה מהסיבים והאלכוהול שהתקבל מוחזר לזיקוק נוסף. בשלב זה המסקל מבוקבק או מועבר ליישון.
המסקל מתיישן מהר ביחס לכהילים אחרים. הוא מיושן בחביות עץ למשך חודשיים עד 7 שנים. ככל שהוא מיושן יותר כך צבעו כהה יותר וטעמו עז יותר.
דרגות יישון:
- חובן (Joven - צעיר) או בלאנקו (Blanco - לבן) - מסקל שקוף, מיושן פחות מחודשיים.
- רפוסדו (Reposado - נח) - התיישן בין חודשיים לשנה.
- אנייחו (Añejo - מיושן) - התיישן לפחות שנה בחביות עץ לא גדולות יותר מ-350 ליטר.
הגשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את המסקל שותים בדרך כלל נקי אם כי ניתן למצוא אותו בקוקטיילים או בשילוב עם משקאות אחרים. המסקל מוגש בליווי פרוסות תפוז, לימון, ליים ואבקת צ'ילי.
התולעת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם עצמים שמקובל להכניס לבקבוקי מסקל. ביניהם תולעים, עקרבים ופסלי זכוכית קטנים. הידועה מכולם היא "התולעת" – לרווה של עש צ'יניקיל (Chinicuil) או גוסאנו רוחו (Gusano Rojo).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיא קידר, מזקל - מקסיקני עצבני, באתר ynet, 5 באוגוסט 2005
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
