מספר (בלשנות)

מספר דקדוקי הוא תכונה דקדוקית המציינת הבחנה כמותית (בעיקר של שמות עצם), ומשפיעה על נטייה של מילים במסגרת התאם (בדומה למין דקדוקי ולגוף דקדוקי)

ההבחנה הכמותית הבסיסית ביותר הקיימת ברוב שפות העולם היא בין יחיד ובין רבים. לדוגמה: ספר לעומת ספרים. בדרך כלל צורות היחיד היא הצורה הבסיסית ואילו צורת הרבים היא הצורה המסומנת מורפולוגית.

בשפות שונות ישנן הבחנות כמותיות נוספות, כגון:

• זוגי - הבחנה דקדוקית מיוחדת לציון המספר 2 (ערבית, סלובנית, וכן בשמות עצם רבים בעברית; למשל: "יומיים" לעומת "ימים").
• הבחנה דקדוקית לציון המספר 3 או 4 (טולומאקית ).
• הבחנה דקדוקית לציון קבוצה קטנה, הגדולה מ-2 וקטנה מ-10 (ואלבירית ).
• הבחנה דקדוקית (מסומננת מאד) לציון הכמות 0, כלומר היעדר (לטבית).

המספר בעברית

לפי הנחיות האקדמיה ללשון העברית, שם עצם אחרי מספר יופיע בצורת רבים במספרים 2 עד 10 (לדוגמה, "שלושה שקלים"), ומהמספר 11 ואילך הוא יכול להופיע בין בצורת יחיד ובין בצורת רבים (לדוגמה, "חמישים ושלושה שקל" או "חמישים ושלושה שקלים"). עם זאת, גם מהמספר 11 ואילך, השימוש בצורת יחיד נפוץ בעיקר בשמות המצויים בספירה (כמו יום, שנה, נפש, איש, ראש, אחוז, שמות מטבעות וכדומה). בשמות אחרים (כמו מחשב או מזגן) פחות מקובל השימוש בצורת יחיד. חריג נוסף קיים שמות לועזיים לציון מידות ומשקלות, (מטר, קילוגרם, דונם, דולר, וכדומה) בהם מקובלת צורת היחיד גם במספרים עד עשר.
לדברי רוביק רוזנטל "בעברית החדשה יש ערבוב כמעט מלא בין שתי החלופות, בעיקר מ-11 ואילך". כמו כן, גם במקורות ניתן למצוא הרבה יוצאים מן הכלל ל"כלל הגדול" - שימוש בצורת הרבים למספרים גדולים מעשר. השימוש בכלל הגדול גם יוצר צירופים שלא נשמעים נכונים לדוברי העברית. לדוגמה: "... בניצנים יבנו '30 בית' ויעברו לשם '30 משפחה', הכוללות '30 גבר' ו-'60 ילד' ...". לכן, רוזנטל מציע להשתמש גם בצורת היחיד וגם בצורת הרבים עבור מספרים גדולים מעשר.

ראו גם

• לוואי כמות
• דקדוק עברי - מונחים
• ריבוי שבור

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.