מספר טלפון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מספר טלפון הוא רצף של ספרות המשמשות לזיהוי של אתר בו ממוקם טלפון, ומאפשרות התקשרות באמצעות מרכזייה עם אותו אתר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המצאת הטלפון החל שימוש במספרי טלפון ככתובת אשר ניתנה למרכזנית, וזו קישרה ידנית את שני משתמשי הקצה. מספרי טלפון אלה כללו מספר מועט של ספרות (לרוב שתים או שלוש ספרות) וניתנו בעל פה למרכזנית. עם התפתחות מערכת הטלפוניה, והפיכת המרכזיות למרכזיות אוטומטיות החל השימוש בחיוג המספר על מנת להתקשר עם משתמש הקצה המזוהה עם אותו מספר, וכמות הספרות של מספר הטלפון, הלך וגדל.

מספר הטלפון הוא מספר חד-ערכי בכל אזור חיוג. אורכו של מספר הטלפון יכול להשתנות באזור חיוג מסוים, ולרוב ניתנים לשירותי חירום מספרים קצרים יותר. כך לדוגמה מקובל בארצות רבות בעולם שמספר הטלפון "911" משמש את שירותי החירום השונים (המשטרה, כוחות כיבוי אש וכוחות פינוי רפואי; גם בישראל מספר זה משמש לשם יצירת קשר עם שירותי החירום בשפה האנגלית, בעוד שלמענה טלפוני הניתן על ידי שירותי החירום בשפה העברית ניתנו מספרים מקוצרים אחרים).

השימוש באזורי חיוג מאפשר שימוש במספר טלפון קצר יותר מאשר אלמלא החלוקה לאזורים אלה, כאשר אין הכרח לרוב בחיוג קידומת האזור. במדינות רבות, כמו צרפת או נורווגיה, הקידומת הפכה לחלק ממספר הטלפון ואיבדה בעצם את מעמדה המזהה באופן חלקי או מלא. גם בישראל נדרש לעיתים לעשות שימוש בקידומת הטלפונית בחיוג בין מנויים השייכים אליה (לדוגמה ברשתות הסלולריות). עד שנת 2007, חיוג מספר טלפון עם קידומת בישראל, מתוך האזור עצמו, נחשב לטעות ונענה בצליל תפוס. טעות זו נחשבה לטעות החיוג הנפוצה ביותר. בבזק חקרו וגילו כי מעל מיליון חיוגי סרק מסוג זה בוצעו בשנה. בעקבות זאת, הוחלט לשנות את המערך הטכני, ולאפשר לחייג את קידומת האזור גם מתוך האזור עצמו, מבלי שהדבר יחשב כשגיאה.

מספרי הטלפון כיום ברוב העולם הם בעלי 6-9 ספרות, כאשר למספר זה מצטרפת קידומת אזור החיוג (לרוב מספר דו או תלת ספרתי המתחיל לעיתים בספרה "0").

בעת רישום מספרי הטלפון נהוג להפריד בין קבוצות של ספרות (כאשר מפרידים בין שלוש לארבע ספרות) במקף. כך לדוגמה מספר הטלפון של הבית הלבן הוא: 202-456-1414.

כאשר מבוצע חיוג בינלאומי (בין מדינתי) מתווספת למספר הטלפון קידומת החיוג הבינלאומית של המדינה, ולכן בחיוג מחוץ לארצות הברית מספרו של הבית הלבן הוא: 1-202-456-1414, אולם כאשר מבוצע המספר יש להוסיף את הקידומת המקומית ליציאה לחיוג בינלאומי, ולכן למחייג מישראל תתווסף הקידומת 00 למספר והוא יהיה 001-202-456-1414. בשל שוני קידומת היציאה לחיוג בין מדינה למדינה, מקובל לרשום במספר את הקידומת "+" ומספר זה יירשם כ: 1-202-456-1414+.[1]

שימוש באותיות במספרי טלפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחיץ הספרות במכשיר טלפון, ואיתן האותיות שהוקצו לספרות השונות

החל מאמצע המאה ה-20 החל בארצות הברית בקרב חברות מסחריות שימוש באותיות הרשומות על מספר הטלפון על מנת להקל על זכירת המספרים המסחריים. במכשירי הטלפון חולקו אותיות האלפבית האנגלי על גבי 8 מתוך 9 הספרות, כאשר 24 האותיות חולקו לקבוצות של שלוש אותיות, למעט האותיות Q ו-Z. באנגליה הוצבו אותיות אלה על הספרה "0", בשל דמיונם לאותיות אחרות, ולספרה "6" הוקצו רק האותיות M ו-N, ואילו לספרה 7 הוקצו האותיות P, R ו-S. הקצאת האותיות אפשרה לחברות להשתמש בשם החברה או במותג שלה כחלק מהמספר, כאשר האותיות מהוות למעשה המספר, ומספר האותיות בהן נעשה שימוש היה כמספר הספרות במספר הטלפון, כך לדוגמה הצירוף "ABE" משמעו "223".

תמונת שלט חנות בטורונטו בה שתי אותיות מסמנות את שתי הספרות הראשונות של מספר הטלפון

שימוש באותיות נעשה לעיתים על מנת להבדיל בין אזורים גאוגרפיים שונים, כאשר שתי הספרות הראשונות הוחלפו באותיות שנועדו להקל על זכירת האזור.

השימוש בטלפון חוגה גרם לכך שמשך זמן החיוג לספרות 8,9 ו-0 היה ארוך יותר ממשך זמן החיוג לספרות קטנות יותר, ולכן נהוג היה להשתמש בספרות אלה בעיר למספרי טלפונים ציבוריים אליהם לא נהוג לחייג.

מספר טלפון בישראל לפי מגזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בציבור החרדי בישראל נפוצים מספרי טלפון סלולרי המזהים שזהו סלולרי כשר. בקרב חסידי חב"ד נהוג לשלב את הספרות 770 במספר הטלפון, ובקרב חסידי ברסלב את המספר 148, שהוא גימטריה של "נחמן" או "נצח".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 'WHEN YOU'RE SERIOUS, CALL US' ג'יימס בייקר מציע ליצחק שמיר להתקשר לבית הלבן, Newsweek, מתאריך 24 ביוני 1990