מסעי הצלב הצפוניים

צפון אירופה לאחר מסעי הצלב הצפוניים

מסעי הצלב הצפוניים או מסעי הצלב הבאלטיים היו מסעי צלב אשר ערכו המלכים הקתולים של דנמרק ושוודיה והמסדרים הצבאיים הנוצריים הטבטוני והליבוני הגרמניים כנגד העמים הפגניים של צפון אירופה אשר שכנו סביב החופים המערביים והדרומיים של הים הבלטי במאה ה-12 וה-13. מסעות המלחמה הגרמניים והשוודיים כנגד הנוצרים האורתודוקסיים של רוסיה נחשבו גם הם כחלק ממסעות הצלב הצפוניים.

האבירים הטבטוניים כבשו את חופיו המזרחיים של הים הבלטי, ושלטו בו לאורך כל התקופה. ובנוסף, גם פולין בהנהגתו של המלך מיישקו הראשון קיבלה עליה את הנצרות, וכך גם הדוכסות הגדולה של ליטא.

ציוני דרך עיקריים במסעי הצלב הצפוניים העיקריים:

• המסע כנגד העמים הסלביים באזור של צפון-מזרח גרמניה המודרנית (1147)
• המסעות השוודיים בפינלנד (1154, 1249 ו-1293)
• הכרזתו של האפיפיור סלסטינוס השלישי על מסעות הצלב בצפון (1193)
• מסעי הגרמנים והדנים באזור לטביה ואסטוניה (1193–1290)
• מסע הצלב הפרוסי (1222–1295)
• מסעי הגרמנים נגד ליטא (1236–1316)

קישורים חיצוניים

• מסעי הצלב הצפוניים, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.