מסכת נזיקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התחלת בבא קמא, החלק הראשון של מסכת נזיקין, עם פירוש המשנה לרמב"ם. דפוס ראשון, נאפולי, 1492

מסכת נזיקין היא מסכת במשנה[1] שפותחת את סדר נזיקין, ועוסקת בכל דיני הממונות. מפאת גודלה, חולקה המסכת לשלושה חלקים, של עשרה פרקים כל אחד, וכך הם ידועים היום. חלקיה הם:

חלוקת המסכת לשלושה היא בבלית, ואילו בארץ ישראל המסכת נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני - עשרה פרקים בכל מסכת - כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא[2]. בתוספתא של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא". גם מסכת כלים בתוספתא מחולקת לשלוש בבות, בדומה למסכת נזיקין.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו מה שכתב רבי שמואל שטראשון ברש"ש על בבא מציעא, דף י' עמוד א' דיבור המתחיל גמרא מותיב ריב"א נזיקין.
  2. ^ כפי שכתבו תוספות בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ב', עמוד א', ד"ה השותפין.


ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות תורנית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.