מסילת ראש העין–אריאל
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| עיר | ראש העין, אריאל |
| מפעיל |
רכבת ישראל  |
| מידע על הקו | |
| תחילת הקו | ראש העין |
| סיום הקו | אריאל |
| סוג הקו | נוסעים |
| רוחב המסילה | 143.5 ס"מ |
| מסלולים | 2 |
| רשימת התחנות | |
| ראש העין צפון, תחנת הרכבת אלקנה, תחנת הרכבת ברקן, תחנת הרכבת אריאל, תחנת הרכבת אוניברסיטת אריאל | |
  | |
מסילת ראש העין - אריאל היא מסילת רכבת עתידית של רכבת ישראל, הצפויה להסתעף מהמסילה המזרחית החדשה. לפי התכנון, המסילה תחבר את העיר אריאל למערכת המסילות של רכבת ישראל ותמשיך מזרחה עד אוניברסיטת אריאל.[1]
תחנות בהן תעבור:
- תחנת הרכבת ראש העין - צפון
- תחנת הרכבת אלקנה
- תחנת הרכבת ברקן
- תחנת הרכבת אריאל-מרכז
- תחנת הרכבת אוניברסיטת אריאל
אם וכאשר תוקם מסילת הרכבת יהא בכך חזרה של תשתיות רכבת לאזור השומרון שלא הופעלו בה מאז הפסקת פעולת הרכבת המנדטורית[2] בשומרון בשנות ה-30 של המאה ה-20. רכבת שנסעה באותם ימים מצפון בין חיפה עד לשכם דרך עפולה, ג'נין ועוד. בתוכנית הנוכחית תקשר רכבת בין השומרון לתל אביב דרך ראש העין.
תכנון הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל התכנון הראשוני לקו המתאר של המסילה, תכנון אשר הסתיים ב-1996 וכלל מספר חלופות. עם זאת באופן לא מתואם נבנה בשלהי שנות ה-90 מחלף קסם מהמחלפים הגדולים במדינה, מה שהצריך בחינה מחדש של החלופות בהתאם. בין המקדמים של הפרויקט היה ח"כ לשעבר וראש עיריית אריאל רון נחמן, אשר לדבריו פעל בנושא זה גם מול מקבילו ראש עיריית שכם וגם מול ארצות הברית. בשנת 2003 בהוראת שר התחבורה דאז איווט ליברמן החלו בתכנון מפורט יותר לשם בדיקת קרקע, תוואים המתאימים למחלפים ועוד.[3][4]
המשך ביצוע הפרויקט הוקפא מספר פעמים מסיבות שונות בהן תיעדוף תקציבי[5] וכן בשל מורכבות אופי השטח והקשרו הגאו-פוליטי. עם זאת יש לציין שעוד בזמן הקמת מסילת הרכבת תל אביב ירושלים אשר כללה הפקעה של שטחים בבעלות ערבית לצורך תוואי המסילה, התחייבה המדינה בפני בג"ץ לקדם תכנון של קו רכבת בכל שטחי יהודה ושומרון.[6] לפיכך כבר בתוכנית תמ"א 54 בוצע תכנון תקדימי לרישות כלל יהודה ושומרון במערכת רכבות.[7]
היתכנות הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגם שהיתכנות כלכלית איננה הגורם היחיד לקביעת הקמתה של מסילת רכבת, הרי שיש לנתון זה משמעות רבה בקבלת ההחלטות ותיעדוף המיזמים. בחודש ספטמבר 2012 פורסם כי בדיקה של רכבת ישראל מצאה כי אין היתכנות כלכלית למסילת ראש העין-אריאל.[8] בעקבות תוצאות בדיקה זו, הנחה שר התחבורה לבדוק היתכנות של רכבת קלה בין הערים, שלא תהיה מחוברת לרכבת ישראל. ביולי 2013 אישר המנהל האזרחי את התוכנית.[9]
במרץ 2018 פורסם כי שר התחבורה אישר הקמת רכבת קלה בין הערים פתח תקווה, ראש העין לבין האוניברסיטה באריאל.[10]
תיאור התוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחנת רכבת אריאל מתוכננת להבנות במערב העיר.
תוואי הרכבת נמצא בשלבי תכנון ושלוש חלופות נבחנות:
1. מתחנת אריאל עד לתחנת הרכבת ראש העין – צפון, לאורך של כ-29 קילומטרים. התוואי צפוי לעבור דרך האוניברסיטה, לאורך שדרות ירושלים באריאל, אזור התעשייה ברקן, אלקנה, אזור התעשייה הצפוני של ראש העין וכפר קאסם.
2. מתחנת אריאל עד לתחנת הקצה של "הקו האדום" של הרכבת הקלה בפתח תקווה, לאורך של כ-35.5 קילומטרים. התוואי צפוי לעבור דרך תחנת הרכבת ראש העין דרום, באזור התעסוקה העתידי במחלף מחלף קסם תוך חצייה מפלסית של כביש 6 ומשם מערבה במקביל לתוואי המסילה של הרכבת לתחנות תחנת הרכבת סגולה ותחנת הרכבת קריית אריה.
3. מתחנת אריאל לתחנה המרכזית בפתח תקווה, לאורך של כ-34 קילומטרים. התוואי צפוי לעבור דרך תחנת ראש העין לתוך העיר, למחנה סירקין או לאורך כביש 483 מצומת גנים ומשם לתוך העיר פתח תקווה.
ב-2018 פורסם כי אף נבחנת הארכת המסילה מאריאל בכ-10 ק"מ כך שתגיע עד לצומת תפוח.[11]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים לוינסון, רכבת ישראל הוציאה מיליוני שקלים על תכנון קו לשכם, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2010
- קו רכבת ראש-העין - אריאל – עיקרי רעיון לבדיקת היתכנות, באתר "מדינה יהודית", 24 בספטמבר 2010 (אורכב מהמקור ב-3/5/2013)
- אור רביד, פרסום ראשון: שר התחבורה אישר הקמת רכבת קלה לאריאל, באתר וואלה!, 15 במרץ 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עדו בן פורת, התחנה הבאה: תפוח, באתר ערוץ 7, 31 במאי 2018
- ^ סלילת מסילת השומרון החלה ב-1912 בשלהי תקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל. מסילות אלה כבר אינן קיימות כיום וחלק מהתוואי שלהם כיום תחת שטחים בנויים.
- ^ קו רכבת תל אביב-אריאל -דיון מהיר בהצעתו של רשף חן, ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת ה-16, ב-29 ביולי 2003 באתר כנסת פתוחה.
- ^ גל ניסים, השר ליברמן הורה: קו רכבת ת"א-אריאל - לעדיפות עליונה, באתר גלובס, 8 ביולי 2003
- ^ שאילתות ותשובות - 2484: תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל,הישיבה המאתיים-ושלושים של הכנסת השש-עשרה, כ"ו באדר א' התשס"ה (07 במרץ 2005).
- ^ יהושע בריינר, השר כץ: "מתכנן להקים רשת רכבות ביהודה ושומרון", באתר וואלה!, 23 בספטמבר 2012
- ^ ליאור גוטמן, רכבת השומרון חוזרת? כץ הנחה להקים תחנת רכבת חדשה בין טירה לטייבה, באתר כלכליסט, 30 בנובמבר 2016
- ^ חיים לוינסון, לא תפעל רכבת לאריאל: "אין היתכנות כלכלית", באתר הארץ, 24 בספטמבר 2012
- ^
חיים לוינסון, המינהל האזרחי אישר את תוכנית הרכבות השאפתנית בגדה המערבית, באתר הארץ, 24 ביולי 2013
- ^ אור רביד, פרסום ראשון: שר התחבורה אישר הקמת רכבת קלה לאריאל, באתר וואלה!, 15 במרץ 2018
- ^ גיא ליברמן, להצהרות של שרי התחבורה על רכבת לצומת תפוח אין כיסוי, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2019
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)